לא צפוי: האם האיחוד האירופי יפתח בדיאלוג עם פוטין?

נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קושטה, נאלץ להגן השבוע על החלטתו לפתוח ערוץ דיפלומטי מול הקרמלין, לאחר שמספר מנהיגים באיחוד האירופי הביעו תרעומת על כך שלא עודכנו מראש במהלך. על פי דיווח ב"יורוניוז", הסוגיה עמדה במרכז פסגת מנהיגי האיחוד שנערכה ביום חמישי בבריסל. קושטה הסביר כי מטרת המהלך הייתה לבחון האם קיימים תנאים שיאפשרו בעתיד פתיחת משא ומתן לשלום בין רוסיה לאוקראינה, אך לדבריו בשלב זה אין לכך היתכנות ממשית.

מוקדם יותר השבוע נחשף כי ראש לשכתו של קושטה, פדרו לורטי, קיים מספר שיחות טלפון עם אחד מיועציו הבכירים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. לפי הדיווח, מדובר ככל הנראה ביורי אושקוב, אם כי לשכתו של קושטה לא אישרה זאת רשמית.

גורם באיחוד האירופי הסביר כי קושטה הנחה את אנשיו לפתוח ערוץ תקשורת מול מוסקבה כדי להבטיח שהאיחוד יהיה מוכן להגן על האינטרסים שלו כאשר יגיע הרגע המתאים לקידום מגעים מדיניים. לדברי אותו גורם, מדובר היה במגעים מוגבלים בלבד, ללא דיונים מהותיים וללא משא ומתן, אלא ביצירת קשר דיפלומטי בסיסי בין הצדדים.

מחלוקת בין מדינות האיחוד

המהלך זכה לתמיכה מצד מספר מדינות באיחוד, בהן בלגיה, סלובניה ואוסטריה. גם סלובקיה ובולגריה נחשבות לתומכות בגישה זו. ראש ממשלת סלובניה, יאנז יאנשה, בירך על היוזמה ואמר כי "כל צעד שיכול להוביל להפסקת הלחימה ולפתיחת משא ומתן צריך להתקבל בברכה".

מנגד, מספר מדינות הביעו הסתייגות. פולין, המדינות הבלטיות ומדינות סקנדינביה העלו חששות בנוגע לעיתוי המהלך. לטענתן, עדיין מוקדם מדי לחדש קשרים עם מוסקבה כל עוד רוסיה ממשיכה במלחמה באוקראינה.

מדינות אחרות סבורות כי אם יתקיימו מגעים עם הקרמלין, הם צריכים להתבצע במסגרת ה-E3 - גרמניה, צרפת ובריטניה - שכבר בוחנות אפשרות לפתוח ערוץ משלהן מול מוסקבה.

לפי הדיווח, קושטה לא קיים התייעצות רחבה עם כל בירות אירופה לפני קבלת ההחלטה. כמה דיפלומטים סיפרו כי גילו על המהלך רק דרך כלי התקשורת.

בסביבתו של קושטה טוענים כי אחד הגורמים שעודדו אותו לפעול היה דווקא הממשל האוקראיני, שבחודשים האחרונים קרא לאירופה למלא תפקיד משמעותי יותר בתהליך המדיני מול רוסיה.

בחודש שעבר אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי לאירופה חייב להיות "קול חזק ונוכחות משמעותית" בכל תהליך עתידי של משא ומתן.

האיחוד מחפש תפקיד מרכזי בשיחות

בהצהרת הסיכום של הפסגה, שאושרה על ידי כל 27 מדינות האיחוד, נכתב לראשונה כי האיחוד האירופי מוכן "להגביר את מעורבותו" במאמצים לקידום המשא ומתן.

עם זאת, העובדה שערוץ התקשורת מול רוסיה נפתח עוד לפני אישור ההצהרה עוררה שאלות בנוגע למידת הגיבוי שקיבל קושטה ולשאלה האם פעל בשם כלל המדינות החברות.

הפרשה ממחישה פעם נוספת את חילוקי הדעות העמוקים בתוך האיחוד האירופי בכל הנוגע ליחס לרוסיה ולדרך שבה יש לקדם מהלך מדיני לסיום המלחמה.

ראש ממשלת הולנד, רוב יטן, אמר כי גם אוקראינה וגם אירופה מבינות שבסופו של דבר יהיה צורך במשא ומתן כדי להגיע להסכם שלום יציב, אך הדגיש כי כל עוד רוסיה אינה מגלה נכונות לכך, על מדינות אירופה להמשיך לסייע לאוקראינה להשיג יתרון בשדה הקרב.