ב"איחור" של 180 שנה: חוק העבדות האכזרי שבוטל בצרפת
האסיפה הלאומית בפריז אישרה את ביטולו של "הקודקס השחור" מהמאה ה-17, שהתיר לאנוס ולרצוח עבדים • חבר פרלמנט מהאיים הקריביים נאם בדמעות: "שום הצבעה אינה יכולה לתקן מאות שנות חיים מרוסקים" • מקרון: האופציה של תשלום פיצויים תעלה לדיון - אך לא נבטיח לשווא
סוף לכתם ההיסטורי בספר החוקים הצרפתי: במשך כ-180 שנה אחרי שצרפת ביטלה רשמית את העבדות, נותר על כנו "הקודקס השחור" (Code Noir) - חוק שהתיר להתייחס לבני אדם כאל רכוש, להעביד אותם, להכות, למכור, לאנוס ואף להרוג אותם. אתמול (חמישי), במפגן נדיר של אחדות פוליטית, האסיפה הלאומית המפולגת של צרפת הצביעה פה אחד (254 תומכים מול 0 מתנגדים) על ביטול החוק ההיסטורי.
החוק, שנחתם על ידי המלך לואי ה-14 בשנת 1685, עיגן בחוק את היחס לעבדים במושבותיה של צרפת. הוא הכיל 60 סעיפים שהקיפו כל היבט בחייו של העבד: סעיף 44, למשל, הכריז על אדם כ"רכוש נייד", בעוד סעיפים אחרים קבעו כי יש להטיל מום בעבדים נמלטים, וכי מילתו של אדם משועבד "חסרת כל ערך".
Première étape vers l’abrogation du Code noir : l’Assemblée nationale a adopté à l'unanimité en première lecture un texte proposant sa suppression de notre droit.
Promulgué en 1685, le #Codenoir organisait l’esclavage dans les colonies françaises. Si l’esclavage a été… pic.twitter.com/z4zDspl2sU — Stella DUPONT (@stelladupont) May 28, 2026
ביטול החוק מהווה צעד משמעותי בהכרה של פריז בחלקה בסחר בעבדים, ופותח פתח לאפשרות של תשלום פיצויים - רעיון שהעלה נשיא צרפת, עמנואל מקרון, בשבוע שעבר.
מקרון אמר כי הקוד "לא היה צריך לשרוד מעולם את ביטול העבדות" ב-1848, והוסיף: "השתיקה, ואפילו האדישות, ששמרנו במשך קרוב למאתיים שנה כלפי 'הקודקס השחור' הזה, אינה עוד בגדר חוסר תשומת לב. היא הפכה לצורה של עבירה". לגבי סוגיית הפיצויים ציין מקרון כי אסור למדינה לסרב לדון בכך, אך הדגיש ש"אין להבטיח הבטחות שווא".
"מאות שנות חיים מרוסקים"
ההצבעה בבית התחתון של הפרלמנט הייתה טעונה רגשית, כשחברי פרלמנט רבים נדהמו לגלות שהחוק עדיין קיים. סטיבי גוסטב, חבר פרלמנט מהאי הצרפתי מרטיניק שבקריביים שחלק מאבותיו היו עבדים, דמע כשנאם: "שום הצבעה לבדה אינה יכולה לתקן מאות שנים של חיים מרוסקים. אנחנו לא צאצאים של עבדים, אנחנו צאצאים של בני אדם שנולדו חופשיים ושועבדו".
"Nous ne sommes pas des descendants d'esclaves, nous sommes les descendants d'êtres humains nés libres puis réduits en esclavage". L'émotion du député Steevy Gustave lors du débat sur l'abrogation du "Code noir à l'Assemblée.#France #Afrique #OcéanIndien #Antilles #CodeNoir pic.twitter.com/azq2Dw3wyp
— Josly Ngoma (@josly_ngoma) May 28, 2026
מקס מתיאסין, חבר פרלמנט מגוואדלופ שיזם את ההצעה לביטול החוק, שיתף: "כנכד-רבא-רבא של אנשים ששועבדו, לא הייתי מסוגל את הטקסט המקורי במלואו. זה נכתב על ידי בני אדם, נגד בני אדם". הוא כינה את ההצבעה "דרך להשיב את אבותינו, להשיב את האנושיות שלנו", ולעמוד בהבטחתה של הרפובליקה הצרפתית לחירות, שוויון ואחווה.
אפליה שנמשכת עד היום
צרפת הייתה בעבר אומת סחר העבדים השלישית בגודלה בעולם, אחרי בריטניה ופורטוגל. היא שילחה כ-1.4 מיליון אפריקנים למטעי סוכר במושבותיה, והעושר העצום שהופק מכך בנה ערים מרכזיות בצרפת כמו נאנט ובורדו.
המטעים העשירים ביותר היו בסן-דומינג (כיום האיטי). ב-1804 התקוממו העבדים במושבה וזכו בעצמאות. אולם, ההיסטוריה מלמדת כי פריז אילצה את העבדים המשוחררים לשלם פיצויים לבעליהם לשעבר כדי לכסות על הפסדיהם – חוב אדיר שהאיטי המשיכה לשלם עד שנת 1947.
גם לאחר ביטול העבדות, שמרה צרפת על מספר מושבות. הארבע הוותיקות שבהן – גוואדלופ, מרטיניק, גיאנה הצרפתית וראוניון – הפכו ב-1946 למחוזות צרפתיים מעבר לים. למרות ש-1.9 מיליון תושביהן הם אזרחי צרפת ומוגדרים כחלק מהמדינה, הם עדיין חיים בכמה מהטריטוריות העניות ביותר של הרפובליקה.
האבטלה שם כפולה מזו שבצרפת היבשתית, ומשקי בית רבים חיים מתחת לקו העוני. "בגוואדלופ, המשרות החשובות ביותר במבני המדינה מוחזקות על ידי לבנים", ציין מתיאסין.
פייר-יב בוקה, סגן מנהל הקרן הצרפתית לזכרון העבדות, סיכם ואמר כי "הקוד השחור" השריש את הרעיון שסיסמת היסוד של הרפובליקה הצרפתית אינה חלה על כלל האנשים תחת שלטונה. "אפילו היום", אמר, "אנו מקבלים את העובדה שלאנשים בטריטוריות שמעבר לים יכולות להיות פחות זכויות מאשר בצרפת היבשתית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו