מגמת ההתחזקות של הימין הקיצוני באירופה הגיעה אמש (ראשון) גם לקפריסין. בבחירות לפרלמנט באי שמרה מפלגת ״האסיפה הדמוקרטית״ (DISY) ממרכז-הימין על מעמדה כמפלגה הגדולה ואחריה ״המפלגה הקומוניסטית הפרוגרסיבית של העם העובד״ (AKEL). אבל ההפתעה הגדולה הגיעה ממפלגת הימין הקיצוני ״החזית הלאומית העממית״ (ELAM), שזינקה למקום השלישי עם 10.9% והכפילה את כוחה לשמונה מושבים בפרלמנט בן 56 המושבים.
מאחורי שתי המפלגות הגדולות נמצאת ״המפלגה הדמוקרטית״ (DIKO) מהמרכז עם 10% תמיכה ושמונה מושבים. מפלגת ״אלמה״ (ALMA) הנאבקת בשחיתות זכתה ב-5.8% וארבעה מושבים, ובאותו מספר מושבים זכתה גם מפלגת ״הדמוקרטיה הישירה״ של היוטיובר וחבר הפרלמנט האירופי פידיאס פאנאיוטו, שקיבלה 5.4% מהקולות. שתיים ממפלגות המרכז התומכות בנשיא ניקוס כריסטודולידס - DIPA ו-EDEK - לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה והודחו לחלוטין מהפרלמנט, מכה כואבת לקואליציה התומכת בנשיא.
לקפריסין, המחזיקה בנשיאות התורנית של מועצת האיחוד האירופי עד סוף יוני, יש שיטת ממשל נשיאותית - הנשיא משמש גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה, ממנה את שריו באופן עצמאי מהפרלמנט, ומכהן בתפקידו ללא תלות בהרכב הבית. עם זאת, לפרלמנט בן 56 המושבים יש סמכות אישור התקציב והחקיקה, מה שמחייב את הנשיא לבנות רוב פרלמנטרי לכל מהלך משמעותי.
כעת, תוצאות הבחירות יחייבו את כריסטודולידס לחפש בעלות ברית חדשות לקראת הבחירות לנשיאות ב-2028, וההצבעה נתפסת כמדד למגמות הפוליטיות לקראת המרוץ. כדי לכונן רוב פרלמנטרי נדרשים 29 מושבים, וכעת השאלה המרכזית היא אם ומי מהמפלגות תהיה מוכנה לשתף פעולה עם הימין הקיצוני.
ELAM נוסדה ב-2008 כסניף קפריסאי של מפלגת ״השחר הזהוב״ הניאו-נאצית היוונית, שהוצאה מחוץ לחוק ב-2020 וראשיה נכלאו באשמת ניהול ארגון פשיעה. במפלגה הקפריסאית טוענים כי ניתקו את הקשר עם השורשים היווניים ומנסים לשדר תדמית של ריחוק מהעבר הבעייתי, אך חוקרים ופוליטיקאים באי ממשיכים להגדירה כמפלגה פשיסטית במהותה.
בקמפיין הבחירות מיקדה ELAM את מסריה בשחיתות, ביוקר המחיה ובמאבק נגד ההגירה למדינה, ולצד אלו אוחזת בקו נוקשה בנוגע למשא ומתן עם קפריסין הטורקית - עד כדי קריאה לסגור את המעבר המחבר בין שני חלקי האי.
ELAM זוכה לתמיכה משמעותית בקרב הדור הצעיר בקפריסין, הנוטה לרגש לאומי חזק סביב סוגיית הכיבוש הטורקי של צפון האי, וגם לעוינות כלפי זרים. עדות לכך ניתן היה למצוא בפרשת הגרעין הניאו-נאצי בתיכון בלרנקה, שתלמידיו ציירו צלבי קרס על אנדרטאות לזכר נרצחי 7 באוקטובר.
הקשרים בין קפריסין לישראל הלכו והתהדקו בשנים האחרונות, כחלק משילוב הכוחות של שתי המדינות עם יוון כמשקל נגד לשאיפות הגאו-פוליטיות של טורקיה, ועלו אף הם בקמפיין הבחירות. הנשיא כריסטודולידס הוא ממובילי המגמה הזו, ולצדו עומדת DISY שמעודדת את שיתוף הפעולה עם ישראל. גם ELAM מחזיקה בעמדה פרו-ישראלית מובהקת ברמה ההצהרתית - בדומה למפלגות ימין קיצוני אחרות באירופה.
בקצה השני של המפה הפוליטית, AKEL ידועה כמבקרת קבועה של ישראל ואוחזת בעמדה פרו-פלסטינית מובהקת. בחודשים האחרונים אף הקצינה המפלגה את הרטוריקה: ביולי 2025 התבטא מזכ״ל המפלגה סטפנוס סטפנו נגד רכישות נדל״ן של ישראלים בקפריסין, ותיאר אותן כ״איום לאומי״ - התבטאות שגונתה בחריפות על ידי שגריר ישראל בקפריסין אורן אנוליק, שכינה אותה ״רטוריקה שהובילה את אירופה לפרק האפל ביותר שלה״.
קול בולט נוסף נגד ישראל הוא היוטיובר הפופוליסטי פידיאס פאנאיוטו, חבר הפרלמנט האירופי שהסרטונים שלו זוכים למיליוני צפיות. פאנאיוטו, פרו-רוסי ואנטי-ישראלי מובהק, ייסד את מפלגת ״הדמוקרטיה הישירה״ והתמודד הפעם לראשונה גם בבחירות לפרלמנט המקומי - אם כי כוחו נחלש משמעותית ביחס להישגיו בבחירות לפרלמנט האירופי ב-2024 והוא עצמו ויתר על הכסא שלו לטובת סיום כהונתו בפרלמנט בבריסל.
במאי 2026, פחות משבועיים לפני הבחירות, פרסם סרטון על רקע בניין הפרלמנט בניקוסיה ובו טען כי ״ישראל קונה את קפריסין״ באמצעות רכישות נדל״ן אגרסיביות, וכי הכלכלה הקפריסאית הפכה תלויה בהשקעות ישראליות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו