איגור אלכסנדרוביץ' פולוגורודניק, חסיד אומות העולם האחרון שנותר בחיים ברוסיה, הלך לעולמו ביום שלישי האחרון והוא בן 98. כך דווח בסוכנות הידיעות הממלכתית של רוסיה TASS. על פי הודעת הקונגרס היהודי הרוסי, פולוגורודניק נפטר בביתו בעיר טאגאנרוג שבדרום המדינה.
פולוגורודניק, יליד מריאופול שבברית המועצות (כיום אוקראינה), זכה בתואר "חסיד אומות העולם" בשנת 2003 מטעם יד ושם, על מעשה גבורה שביצע יחד עם אחיו ולנטין במהלך המלחמה. ב-8 באוקטובר 1941 כבשו הגרמנים את מריאופול, וטבחו לאחר מכן ב-10,000 מיהודי העיר.
נער יהודי בן 17 בשם סמיון ווין, חבר ילדות של האחים שכל משפחתו נרצחה באותו הטבח, הצליח להינצל בנס והגיע אל ביתם. האחים פולוגורודניק ומשפחתם הסתירו אותו בבית, סיפקו לו אוכל ובגדים והקפידו בקנאות ששכניהם לא יגלו את קיומו. הם ידעו היטב כי גילוי המקלט עלול להוביל להוצאה מיידית להורג של סמיון - ושל כל בני משפחת פולוגורודניק.
ממורה לחינוך גופני - לגיבור לאומי
כשהסיכון בשטח גבר, סמיון עזב את העיר, חצה את קו החזית והצטרף לשורות הצבא האדום. לאחר המלחמה הוא סיים את לימודיו בבית ספר למוזיקה באורל, הפך למנצח וחזר למריאופול, שם ניצח על התזמורת של ארמון המטלורגים. הוא ואיגור פולוגורודניק נשארו חברים קרובים לאורך כל חייהם.
ולנטין, אחיו של איגור, נפטר לפני שנים רבות, ואיגור עצמו עבר להתגורר בטאגאנרוג, שם עבד במשך שנים רבות כמורה לחינוך גופני. בהודעת הקונגרס היהודי נמסר כי פולוגורודניק היה אחת הדמויות הראשיות בתערוכת המולטימדיה "מושיעים" של הקונגרס היהודי הרוסי, שהוקדשה לחסידי אומות העולם של רוסיה ומוצגת מדי שנה במהלך שבוע הזיכרון לשואה.
עם מותו של פולוגורודניק, לא נותר עוד אף חסיד אומות עולם חי ברוסיה. יד ושם הכיר עד כה בכ-28,700 חסידי אומות העולם מ-51 מדינות, שרובם המוחלט כבר אינם בין החיים. בישראל נותרה כיום בחיים חסידת אומת עולם אחת בלבד, בת 91.
"בזכות חסידי אומות העולם, העם היהודי חזר לאמונתו באנושות", ספד אלכסנדר גנציס, נשיא הקונגרס היהודי הרוסי. "אלה אנשים שעשו בחירה מוסרית בתקופה נוראית, מבלי לחפש הכרה או תגמול. אנו מביעים את תנחומינו למשפחתו של איגור אלכסנדרוביץ' ולכל יקיריו, ומודים להם על הטיפול שאפשר לו לחיות חיים כה ארוכים".
גנציס הוסיף כי הקונגרס היהודי הרוסי (RJC) תמך בחסידי אומות העולם מאז הקמתו בשנת 1996. "כיום, כשהם אינם עוד בין החיים ברוסיה, חובתנו היא לשמר את זכרם של גיבורים אלה ואת גבורתם, ולספר על כך לכמה שיותר אנשים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו