שירות הביון השווייצרי הודיע כי יפתח את התיקים החסויים על יוזף מנגלה, ״מלאך המוות מאושוויץ״, שהיו אמורים להישאר סגורים עד לשנת 2071.
ההחלטה, שהתקבלה בתחילת החודש, עדיין אינה כוללת מועד פתיחה, ושירות הביון הבהיר כי הגישה לחוקרים תינתן ״בכפוף לתנאים ולדרישות שטרם הוגדרו״.
מנגלה, קצין SS, רופא במחנה ההשמדה אושוויץ ואחד מהפושעים הנאצים הידועים לשמצה, היה האחראי לסלקציה על רציפי הרכבת במחנה של הנידונים לתאי הגזים. הוא ידוע גם בניסויים הרפואיים האכזריים שערך בעיקר בילדים, בתאומים ובנשים הרות, שרובם נשלחו לאחר מכן למותם.
עם תבוסת גרמניה הנאצית, מנגלה החליף את שמו ונמלט בעזרת זהות מזויפת. הוא הצליח להשיג מסמכי נסיעה דרך אנשי הצלב האדום בקונסוליה השווייצרית בגנואה, ובעזרתם ברח לדרום אמריקה. למרות המרדף שהתקיים אחריו, הוא מת ב-1979 בברזיל מבלי שהועמד לדין, ונקבר תחת שם בדוי.
התיקים נותרו חסויים במשך שנים
במשך שנים ביקשו היסטוריונים לעיין בתיקים, אך הרשויות השווייצריות סירבו בטענה כי הדבר עלול לפגוע בביטחון המדינה וכן מתוך הגנה על בני משפחתו המורחבת של מנגלה. ב-2025 ניסה ההיסטוריון ז'ראר וטשטיין לזכות לגישה לתיקים, נדחה והחליט לערער לבית המשפט. כדי לממן את ההליך המשפטי פנה וטשטיין לגיוס המונים, ואסף 18 אלף פרנק שווייצרי (כ-67 אלף שקל) תוך ימים ספורים.
״זה נראה אבסורדי״, אמר וטשטיין. ״כל עוד התיקים סגורים עד 2071, זה מזין תיאוריות קונספירציה, כולם אומרים שיש להם מה להסתיר".
לא כולם משוכנעים שהתיקים יחשפו מידע דרמטי על מנגלה עצמו. זשה זאלה, נשיא האגודה השווייצרית להיסטוריה, אמר כי הוא ״בטוח לחלוטין שאין בהם דבר רלוונטי על מנגלה״, אך העריך שהם עשויים להכיל התייחסויות לשירותי מודיעין זרים, כולל המוסד, שפעל באותן שנים לנקמה בפושעים נאצים.
היקף הקשרים של מנגלה לשוויץ ידוע רק באופן חלקי: למרות שנמלט לדרום אמריקה, ב-1956 ביקר בה לחופשת סקי עם בנו רולף.
ההיסטוריונית השווייצרית רגולה בוכסלר אמרה ל-BBC כי ״נראה שיש עדויות לכך שמנגלה תכנן נסיעה לאירופה ב-1959״, השנה שבה הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי, וכי אשתו שכרה דירה בציריך, בסמוך לשדה התעופה הבינלאומי. בוכסלר גם גילתה כי ביוני 1961 הזהיר שירות הביון האוסטרי את שוויץ שמנגלה עשוי להימצא בשטחה.
ב-1999 קיבל חוקר מטעם ועדה ממשלתית שחקרה את הקשרים בין שווייץ לגרמניה הנאצית גישה חלקית לתיקים, וקבע כי אי אפשר להוכיח או להפריך את נוכחות מנגלה בשוויץ.
"חוששת שזה ייראה כמו תיקי אפשטיין"
ההיסטוריון יעקוב טאנר מעריך כי ייתכן בהחלט שמנגלה אכן שהה בשוויץ ב-1961. הוא הוסיף כי הסודיות סביב התיקים חושפת יותר על שוויץ מאשר על מנגלה עצמו. ״מדובר בקונפליקט בין ביטחון לאומי לשקיפות היסטורית, והראשון גובר לרוב בשוויץ״, אמר.
מועד פתיחת התיקים טרם נקבע, וההודעה של שירות הביון על ״תנאים ולדרישות שטרם הוגדרו״ מדאיגה את וטשטיין. ״אני חושש שנקבל תיק שחור יותר משקוף״, אמר. גם בוכסלר חוששת שהתיקים יגיעו מצונזרים: ״אני לא סומכת עליהם בכלל. אני חוששת שזה ייראה כמו תיקי אפשטיין. מדוע התיקים האלה היו סגורים כל כך הרבה זמן?״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
