המלחמה באיראן הובילה לעימות בין קנצלר גרמניה פרידריך מרץ לראשי שירותי הביון המקומיים, וזאת על רקע ויכוח על חומרת האיום האיראני על אדמת גרמניה, כך מדווח היום (שישי) ה״ניו יורק טיימס״ מפי חמישה בכירים גרמנים המכירים את הדיונים.
מרץ ושר הפנים אלכסנדר דוברינדט הכירו בפומבי באיומים האיראניים הקשורים למלחמה, אך הציגו אותם כהיפותטיים ברובם. ראשי המודיעין, בעיקר פקידים אזוריים ברמת המדינות הפדרליות, גורסים כי האיומים ממשיים וחמורים הרבה יותר ממה שמכירים המנהיגים בפומבי, וזאת יצרה חיכוכים בין הדרגים המדינתיים לפדרליים.
גרמניה חשופה במיוחד: בניגוד לרוב מדינות אירופה, היא אפשרה שימוש חופשי בבסיסים הצבאיים שלה לתקיפות האמריקניות, מה שהפך אותה, בעיני טהרן, למדינת אויב. עם זאת, פעולות איראניות תועדו גם במדינות שאינן מארחות כוחות אמריקניים, כולל בלגיה, הולנד וצרפת.
"המלחמה ההיברידית"
בדומה לפעילות הרוסית על אדמת אירופה, גרמניה ומדינות נוספות ביבשת חוששות כעת מהתרחבות של ה״מלחמה ההיברידית״ שמנהלת טהרן נגדן, הבאה לידי ביטוי בהצתות, פעולות נגד הקהילה היהודית וגולים איראניים החיים באירופה, וכן נגד אינטרסים אמריקניים, כך לפי שבעה בכירים ששוחחו עם העיתון.
דוגמה מרכזית שמובאת בכתבה: בהפגנה של כ-250 אלף אנשים נגד המשטר האיראני שנערכה בפברואר במינכן, חדרו קצינים איראנים להמון, עקבו אחרי משתתפים ולאחר מכן התעמתו איתם ותקפו אותם פיזית, ואיימו עליהם עם מידע על קרובי משפחתם שחיים באיראן.
לפי הדיווח, עוד לפני פרוץ המלחמה זוהו כ-50 תוכניות להוציא לפועל פיגועים על אדמת גרמניה על ידי קבוצות שחשודות בקשר עם איראן. כעת, לפי גורמי מודיעין, שני מוסדות יהודיים בגרמניה נמצאים ישירות על הכוונת של טהרן.
טהרן מגייסת לשם כך פושעים מקומיים, לעיתים בעלי שורשים איראניים שקל יותר לגייסם, תוך שימוש בעולם הפשע המאורגן. שיטה זו כבר הודגמה בפעולות איראניות באוסטרליה' בסקנדינביה ודרום אמריקה.
ביטוי בולט לכך ניתן לראות בפיגוע שבוצע באפריל במסעדה ישראלית במינכן: התוקפים ניפצו חלונות והשליכו פנימה מטענים. ארגון ״אסחאב אל-ימין״ נטל אחריות, אם כי גורמי מודיעין גרמנים מפקפקים בכך, כף לפי הדיווח. הארגון לקח אחריות מאז מרץ על יותר מ-12 פיגועים ברחבי אירופה, בהם בבלגיה, בריטניה והולנד, ואף לקח אחריות על תכנון פיגוע בבניין בנק אוף אמריקה בפריז שסוכל.
בתגובה לכתבה, טען דובר משרד הפנים, לאונרד קמינסקי, כי העדויות לפעילות איראנית עוינת בגרמניה ״גברו״ מאז פרוץ המלחמה. דובר הקנצלר, שטפן קורנליוס, דחה את הטענות לחילוקי דעות: ״קיימת אחדות מלאה בין כל הגורמים באיתור האיומים והשליטה בהם״.
