"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בצל המלחמה: 40 שנה לאסון צ׳רנוביל באוקראינה
תקיפת רחפן רוסי בשנה שעברה פגעה בשכבות ההגנה, תיקונים בעלות מאות מיליונים נדרשים על מנת למנוע סיכון גרעיני • הכור ממשיך לפעול במסגרת תהליך פירוק הדרגתי, עם כ־2,250 עובדים • גם לאחר עשורים, חלק מהאזורים הסמוכים לכור עדיין מסוכנים, והעובדים יכולים לשהות בהם לפרקי זמן קצרים בלבד
40 שנה לאסון צ'רנוביל באוקראינה. צילום: אי.פי

בצל המלחמה: 40 שנה לאסון צ׳רנוביל באוקראינה

תקיפת רחפן רוסי בשנה שעברה פגעה בשכבות ההגנה, תיקונים בעלות מאות מיליונים נדרשים על מנת למנוע סיכון גרעיני • הכור ממשיך לפעול במסגרת תהליך פירוק הדרגתי, עם כ־2,250 עובדים • גם לאחר עשורים, חלק מהאזורים הסמוכים לכור עדיין מסוכנים, והעובדים יכולים לשהות בהם לפרקי זמן קצרים בלבד

רויטרס
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

אוקראינה מציינת השבוע 40 שנה לאסון הגרעיני בצ׳רנוביל, בזמן שהמתקן הרגיש ממשיך להתמודד עם השלכות המלחמה, לאחר שמבנה המגן המרכזי נפגע מתקיפת רחפן רוסי בשנה שעברה.

דניס חומנקו, סגן מנהל התפעול הטכני באתר, סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס כי במהלך המתקפה בשנה שעברה חדר רחפן למעטפת הפלדה העצומה המכסה את כור מספר 4 - אך נמנעה פגיעה חמורה יותר. לדבריו, העבודה באתר מחייבת שליטה מוחלטת ברגשות: "רגשות מפריעים ללוגיקה, ולכן צריך לעבוד בקור רוח".

מאז הפגיעה נאטם החור באמצעות לוח גדול, אך נדרשות עבודות תיקון נוספות בתנאים מורכבים במיוחד. למרות שחלקים נרחבים מהאזור חזרו לרמות קרינה כמעט רגילות, אזורים סמוכים לכור ההרוס עדיין מסוכנים, והעובדים יכולים לשהות בהם לפרקי זמן קצרים בלבד.

תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל. אזורים סמוכים לכור ההרוס עדיין מסוכנים, צילום: אי.אף.פי

השלכות התקיפה הרוסית

התקיפה בפברואר 2025 גרמה לנזק למעטפת האטימה של מבנה ה־NSC - קשת הפלדה שנבנתה ב־2016 בעלות של כשני מיליארד אירו ונועדה להחזיק מעמד כמאה שנה. שריפה שפרצה בעקבות הפגיעה נמשכה שבועות ופגעה בשכבת ההגנה.

פיצוץ על גג מבנה הכור הגרעיני בצ'רנוביל, 2025. גרמה לנזק למעטפת האטימה של מבנה ה־NSC, צילום: רויטרס

לפי מומחים, יש להשלים את התיקונים בשנים הקרובות כדי למנוע קורוזיה שעלולה לערער את יציבות המבנה וליצור סיכון בטיחותי גרעיני. נשיאת הבנק האירופי לשיקום ופיתוח, אודיל רנו-בסו, ציינה כי עלות התיקונים מוערכת בלפחות 500 מיליון אירו, והבנק פועל לגיוס המימון הדרוש.

למרות הנזק, לא זוהו דליפות קרינה, והסרקופג הישן - מבנה הבטון והפלדה שנבנה לאחר האסון ב־1986 - נותר שלם. חדר הבקרה של הכור ההרוס עדיין מכיל ציוד סובייטי ישן ומתפורר.

המתיחות הביטחונית סביב האתר

המתקן, הממוקם כמאה קילומטרים צפונית לקייב, ממשיך לפעול במסגרת תהליך פירוק הדרגתי., צילום: ASphotofamily / freepik

המתקן, הממוקם כמאה קילומטרים צפונית לקייב, ממשיך לפעול במסגרת תהליך פירוק הדרגתי, עם כ־2,250 עובדים. הוא אף נכבש לזמן קצר על ידי כוחות רוסיים בתחילת הפלישה ב־2022, מה שעיכב את תוכניות הפירוק.

גורמים אוקראיניים טוענים כי רוסיה ממשיכה להפעיל רחפנים וטילים במסלולים הסמוכים לאתר. התובע הכללי של אוקראינה מסר כי לפחות 92 רחפנים רוסיים זוהו בטווח של עד חמישה קילומטרים מהמתקן מאז יוני 2024. רוסיה מצדה מכחישה מעורבות בתקיפה, וטוענת כי אוקראינה עצמה אחראית לפגיעה, במטרה להשיג תמיכה וסיוע מהמערב.

לדברי חומנקו, חלקים נוספים במתחם - כמו מתקן אחסון הדלק הגרעיני - אינם מוגנים מפני פגיעות אוויריות, מה שמדגיש את הפגיעות המתמשכת של האתר. במקביל, תנאי העבודה במקום מורכבים גם מבחינה לוגיסטית: העובדים שוהים באתר כ־13 ימים ברציפות, לאחר שדרכי הגישה דרך בלארוס, ששימשו בעבר, נותקו בשל המלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...