הקהילה היהודית בבריטניה סערה במהלך השבוע החולף בעקבות התקרית האנטישמית בשכונת גולדרס גרין בה הוצתו ארבעה אמבולנסים של איחוד הצלה בלונדון, בקרבת בית כנסת.
המשטרה המקומית הודיעה אתמול (רביעי) על מעצר של שני חשודים במתקפת הטרור, זאת לאחר שארגון טרור בשם "אסחאב אל-כהף" - בעל קשרים לאיראן - לקח אחריות על האירוע. שני החשודים, בני 45 ו-47, נתפסו בדירות נפרדות במרכז עיר הבירה. לא נמסרו פרטים מזהים או על קשר ארגוני כלשהו של העצורים.
הדבר מצטרף לשורה של תקריות אנטישמיות במערב אירופה בשבועיים האחרונים, בהם מטען החבלה שהתפוצץ מול בית כנסת בליאז' בבלגיה והצתת בית הכנסת ברוטרדם, הולנד. גם על מקרה הצתת בית הכנסת בעיר השנייה בגודלה בהולנד ארגון הטרור בעל הקשרים עם איראן לקח אחריות.
ובחזרה לבריטניה. את המקרה לא ניתן לנתק מגל האנטישמיות ששתף את הממלכה ביתר שאת מאז יום טבח 7 באוקטובר שהשיא בהם היה מתקפת הטרור על בית הכנסת בהיטון פארק, מנצ'סטר ביום כיפור בה נרצחו אדריאן דולבי ומלווין קרביץ ז"ל.
מתפללים ושוטרים מחוץ לבית הכנסת במנצ'סטר לאחר הפיגוע
דוח אירועי האנטישמיות לשנת 2025 של Community Security Trust (CST), שפורסם ב-11 בפברואר הצביע על 3,700 תקריות אנטישמיות ברחבי הממלכה המאוחדת במהלך השנה החולפת - עלייה של 4% לעומת שנת 2024, והנתון השני בגובהו שנרשם אי פעם.
רק באזור לונדון רבתי (Greater London) נרשמו 1,844 תקריות אנטישמיות, ובכל רובע של העיר מלבד קרוידון נרשמה לפחות תקרית אחת. לא פחות מ-44% מהתקריות בלונדון התרחשו ברובע בארנט שצפון העיר – ביתה של הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבריטניה, והמקום בו התרחשה גם מתקפת הטרור האחרונה.
ואדים בלומין, ראש משלחת הסוכנות היהודית לבריטניה ולמערב אירופה, המתגורר בלונדון, אומר בריאיון ל"היום", כי למרות התחושות הקשות בעקבות האירועים והחששות הביטחוניים, הקהילה היהודית בחרה בדגש על התקופה האחרונה להפסיק לפחד ולהצניע סימנים, ודווקא להראות "גאווה יהודית".
"איש לא הופתע מהפיגוע במנצ'סטר"
בלומין מתייחס בתחילה לתחושות בקהילה בעקבות רצף האירועים בשנה האחרונה, האחרון שבהם הצתת האמבולנסים בשכונה היהודית. לדבריו "התחושות כאן קשות כמובן, זה ממשיך רצף שהחל בפיגוע במנצ'סטר ביום כיפור, שאף אחד לא הופתע ממנו, השאלה לא הייתה האם אלא מתי. לכולם כאב אבל אף אחד לא הופתע, רוח הדברים והלך הרוח, שהאנטישמיות מאז 7 באוקטובר הולכת ומתגברת היא ברורה לכל", אמר. הוא מציין כי באירוע האחרון, התגובות המיידיות של השלטון חיזקו את הקהילה.
למרות התחושות הקשות והדאגה בעקבות התקריות, ראש משלחת הסוכנות היהודית לבריטניה מבהיר כי הקהילה היהודית בעיר הבירה גאה בחוסן הפנימי שלה. כדוגמה לכך, הוא מציין כי בתוך פחות מ-4 שעות מאז נודע על הצתת רכבי האמבולנס של איחוד הצלה, גוייסו כמיליון וחצי פאונד (מעט יותר מ-7 מיליון שקלים) לטובת הארגון, לדבריו, זה מראה על הסולידריות של חברי הקהילה.
גאווה יהודית
חלק מהפעילות שמבצעת הסוכנות יהודית בתפוצות היא לתמוך בקהילות המקומיות ולסייע להם בקיום החיים היהודים בגולה. "אנחנו תומכים בקהילה, ומשתפים איתם פעולה גם בהקשרים האלה, איך מייצרים חיים יהודיים גאים על אף האתגרים", מסביר בלומין.
צעירי הקהילה בעיקר, הוא אומר, לא מוכנים יותר להתחבא ולהצניע סממנים יהודים. לדבריו, הם מתנגדים בתוקף לתדמית היהודי השקט, שמצניע סממנים, מוריד כיפה, ולא שם מגן דוד. "הם בחוויית מיאוס - הם לא מוכנים להתבייש יותר, לא מוכנים להרכין ראש. להיפך, הם מדברים על 'Jewish Pride' (גאווה יהודית) - אנחנו גאים בזהות שלנו ובמי שאנחנו", אמר.
אז איך מאזנים בין הצורך לשמור על הביטחון לבין להראות גאווה יהודית? הסוכנות היהודית פועלת בשורה של דרכים להגביר את אמצעי המיגון, דברים שלא ניתן לחשוף כאן, אך לדבריו של בלומין, הפעולות מאפשרות חיים יהודיים גאים ומלאים, בלי הצורך לרדת לבונקר. בימי מבצע 'שאגת הארי', הוא מציין, ואולי בניגוד לתחזיות, לא נרשם זינוק חריג במספר התקריות האנטישמיות.
פעילות הסוכנות מול הקהילה
הסוכנות היהודית מפעילה משלחות שליחים ברחבי בריטניה שמטרתן לחזק את הקהילה וכן להעמיק את הקשר לישראל. זה מתחיל בעשייה חינוכית שמתבצעת במשך עשורים, בבתי ספר, בתיכונים, בתנועות נוער וכן גם בקרב ארגוני סטודנטים ובקמפוסים. "בכל מוסד כזה פועלים שליחים של הסוכנות שהקהילה מאוד זקוקה לה. גם בתחום של חינוך יהודי-ציוני, וגם ביכולת להתחבר לישראל", מסביר ראש המשלחת.
פן נוסף הוא הקשר והעבודה המשותפת עם הגופים הגדולים של הקהילה שדואגים לחוסן שלה. הגדול שבהם קרן הביטחון הקהילתית - Community Security Trust (CST). הסוכנות מציעה כלים לגופים המקומיים שאמורים להתמודד עם מצבים שונים, של שגרה או חירום. לדברי בלומין, שיתוף הפעולה הזה קורה גם עם קהילות קטנות יותר. בדבלין למשל, הקהילה קיבלה סיוע ישיר וקיבלו ניווט והכשרה כדי להתמודד את המצב המורכב.
שיתוף הפעולה עם הקהילות לפעמים לעיתים מציל חיים, פשוטו כמשמעו. ב-9 באוקטובר, יום הכיפורים בשנת 2019, מחבל תכנן לבצע פיגוע בבית הכנסת של הקהילה היהודית בהאלה, גרמניה. המחבל רצח שני בני אדם ופצע שני אדם נוספים, אך לבית הכנסת בו היו כ-80 מתפללים הוא לא הצליח להיכנס. הסיבה? אמצעי מיגון שזיהוי את המחבל ודלת פלדה שהותקנה במקום במימון הסוכנות ימים ספורים לפני הפיגוע.
"תפקידה של הסוכנות היהודית והמחוייבות שלה היא מצד אחד לעודד ולסייע לעולים לעלות לארץ, ומצד שני - היא תומכת ומחזקת את הקהילות היהודיות המקומיות, כדי שהחיים המקומיים ימשיכו להתקיים כסדרם ככל האפשר", אומר בלומין.
לקראת חג הפסח, לצד ובהתחשב בהוראות המטה לביטחון לאומי, הוא מדגיש כי ההוראה היא להמשיך לקיים את החיים היהודיים. "מעבירים פעילויות לתוך בתים, לתוך מוסדות שיש בהן אבטחה, אבל המאמץ העיקרי הוא לא להיכנע לניסיונות ההפחדה", אמר.
"זו לא עליית בריחה - זו עליית בחירה"
כאמור, כחלק מהחיבור שמייצרת הסוכנות היהודית עם הקהילה, אחת מהמטרות הגדולות היא כמובן לעודד את העלייה לישראל. לפי הנתונים שבידי בלומין, מספר העולים מהממלכה בפברואר 2026 היה גדול מפברואר אשתקד, והמגמה היא התגברות של העלייה.
הסוכנות היהודית מלווה את חברי הקהילה המבקשים לעלות ארצה ביחד עם משרד העלייה והקליטה וארגון אופק ישראלי ומסייעת להם בתהליך העלייה ארצה.
לצד שירותי העלייה נערכים ירידי עלייה וירידי השכלה גבוהה ותעסוקה, שמושכים קהל רב של אלפי משתתפים . בצדם, מתקיימים ערבי מידע וובינרים בנושאים וסוגיות שמעסיקות את מועמדי העלייה, כגון: מיסוי, חינוך, רפואה ושירותי בריאות, ועוד.
עוד פועלת הסוכנות היהודית בשיתוף פעולה עם כל תנועות הנוער הציוניות, ארגוני הסטודנטים, הקהילות הדתיות ובתי הכנסת האורתודוקסים, המסורתיים, הפרוגרסיביים והמניינים העצמאיים, להפקה של אירועי עידוד עלייה מותאמים לקהלי היעד השונים.
כ-50% מהעולים מבריטניה הם צעירים בגילאי 18-35 לפי נתוני 'אופק ישראלי' וזאת, בין היתר, בשל עשייה החינוכית עליה כבר פירטנו מקודם, שמובילה את הצעירים להחליט בגיל 16 לבצע מסע לישראל, בדומה למתכונת של מסע תגלית, בשיתוף מגבית בריטניה ה-UJIA. ״מדובר באלפי משתתפים", ציין בלומין.
ראש המשלחת של הסוכנות היהודית לבריטניה ומערב אירופה מדגיש כי לא מדובר בעלייה שנוצרה בשל הצורך לברוח מבריטניה, אלא עלייה שרצונה הוא לעלות לארץ ישראל - מבחירה. "הם יודעים שהשנים הראשונות שלהם בארץ לא יהיו קלות כמו שהחיים שלהם אולי היו נוחים מבחינות מסויימות בבריטניה, אבל מבחינתם זה הרצון שלהם", סיכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו