יממה אחרי המתקפה המקיפה ביותר של רוסיה על אוקראינה, שכללה 946 כטב"מים ו-34 טילים, יהיה אולי משונה לשמוע את ההערכה הבאה, אבל היא צריכה להיאמר, עם כל הזהירות הנדרשת: בנקודת הזמן הזו, המטוטלת של המלחמה נעה שוב לטובת אוקראינה, ובכמה מישורים במקביל.
מתקפת מל"טים אוקראינית על נמל פרימורסק ברוסיה // רשתות חברתיות
ראשית, למרות ההסרה הזמנית של הסנקציות מהנפט הרוסי בשל התסבוכת בהורמוז, הבעיות בכלכלה הרוסית לא נעלמו לשום מקום. רק שתי נקודות לשם המחשה: לגרעון המתוכנן בתקציב של 2026 הגיעה מוסקבה כבר בחודשים ינואר ופברואר; ורשימת הגופים והרשויות שמודיעות על פיטורים מקיפים מתארכת בקצב גובר וכבר כוללת את חברת הרכבות הלאומית, יאנדקס, עיריית מוסקבה, מחוזות מוסקבה, סרטוב, אסטרחן, בלגורוד, נמל התעופה דומודדובו ועוד.
שנית, הבעיות נערמות גם במלחמה הקינטית עצמה. ראו מה קרה רק בשבוע האחרון: אתמול ערכו כטב"מים של מינהלת המודיעין הראשית בקייב תקיפה משולבת על משגרי "בסטיון", שנעה עמוק בתוך חצי האי קרים הכבוש. לפחות משגר אחד הושמד ולצדו שני טילים היפר-סוניים מסוג "צירקון", שמאוד קשים ליירוט.
During the attack on Crimea at night, not only the Russian launcher, but also two expensive Zircon missiles were destroyed, another Bastion was damaged
— Slava 🇺🇦 (@Heroiam_Slava) March 24, 2026
Fighters tracked down a column of Bastion-M launchers in Crimea, which was moving towards positions. , - GUR pic.twitter.com/4Qm4qWckOl
אבל העניין החשוב כאן הוא שהשמיים מעל קרים ודרום אוקראינה הכבוש נעשו לגבינה שווייצרית, ואפילו הבלוגרים הפרו-מלחמתיים מודים שאוקראינה עושה בקרים כבשלה. זו תוצאה של עבודה שיטתית, שמטרתה לפתוח ולהחזיק פתוחים מסדרונות אוויריים למסופי הנפט הרוסיים בים השחור, ומכיוון שקצב השמדת מערכות ההגנה האווירית גבוה מהיכולת המידלדלת של רוסיה לחדש את המלאי שלהם ולתקנם (גם המפעלים מותקפים), יש יותר ויותר חורים.
הוסיפו לכך את זה שלנוכח המחסור בהן, מערכות הגנה אווירית מועברות לאזורים חשובים יותר ולו סמלית - למשל, מסביב למוסקבה או להגנה על המעון של פוטין ליד אגם ולדאי, ותבינו את עומק הבעיה: אוקראינה מגדילה באופן עקבי את היכולות שלה בתחום ה-deep strike - פגיעות בעומק העורף הרוסי בתוככי רוסיה, שעה שהיכולת של הקרמלין להתגונן מצטמצמת.
בעיה עצומה שמתקשרת לחולשת ההגנה האווירית (שגם מתגלות בה בעיות הכשרה: לפני שלושה ימים יירטה מטוס קל אזרחי מעל מחוז מוסקבה באש ידידותית, למשל), היא השיטתיות שבה אוקראינה תוקפת את תשתיות הנפט הרוסיות - מקור הכנסה קריטי של קופת המלחמה. האחרונה התרחשה בלילה שבין ראשון לשני, כאשר מתקפה מתוזמנת היטב פוצצה כנראה ארבעה מאגרי נפט בנמל פרימורסק במחוז לנינגרד.
האש במקום בערה במשך יומיים, שבמהלכם הספיקה אוקראינה לתקוף עוד מתקן, לא הרחק משם. במקרים האלה חשובים לא רק הנזק אלא המיקום: פרימורסק הוא הנמל המרכזי שממנו מוציאה רוסיה את מכליות "צי הצללים" שלה כדי לשנע נפט תוך עקיפת סנקציות. אמנם בשבועות האחרונים צרפת, שבדיה ומדינות נוספות מגבירות את מעצר המכליות החשודות, אבל את עיקר העבודה בנטרול סעיף ההכנסה הזה עושה אוקראינה עצמה. תזכורת: מכליות נפט "שחורות" כבר הותקפו יותר מפעם בים השחור, וגם הים התיכון אינו בטוח עוד לשיט רוסי.
שלישית, גם המצב בחזית לא מזהיר. בחודשים נובמבר-דצמבר דיווח משרד ההגנה הרוסי על כיבושה המלא של העיר קופיאנסק, ופוטין אפילו העניק אות לגנרל שפיקד על ההצלחה המזהירה, שעה שבשטח התמונה הייתה הפוכה לחלוטין. שלשום, אחרי ארבעה חודשים (!) תחת מצור, סיים את דרכו הצוות הרוסי האחרון שהתבצר במה שהיה פעם בית החולים המרכזי של העיר.
ומבחינת הרוסים, הלוואי שזו הייתה הפאשלה הגדולה מכל. בינתיים, יש להם צרה גדולה יותר: לפני כשבוע וקצת פתחה רוסיה במה שנראה כאופנסיבת אביב-קיץ, לאורך כמעט כל החזית. לצד כמה מתקפות משנה, עיקר המאמץ מרוכז בניסיון להגיע לערים סלביאנסק וקרמטורסק - ה"מצודות" האוקראיניות שבראש חגורת הביצורים בדונבאס (תזכורת: אוקראינה עדיין מחזיקה בכ-20% מהמחוז).
בחלוף שבוע של האופנסיבה, באופן זהיר מאוד, אפשר לומר שהמטרה היחידה שהיא השיגה היא הכפלה של מספר ההרוגים הרוסים. יש פה ושם התקדמויות, אבל אין כל הבקעה של החזית שאפשר לצפות מסדרי הכוח המופעלים במתקפה, והאבידות כבר הגיעו באחד הימים ל-1,700 איש (הרוגים או חסרי יכולת להילחם). עכשיו, בגלל שכ-80% מהאבידות נגרמות באמצעות רחפנים, רמת האמינות של הדיווחים גבוהה – גם בעיני הבלוגרים תומכי המלחמה הרוסים, המסקרים את המלחמה: הכל מתועד ובר אימות.
אותם הבלוגרים זועמים על שילוח טורי משוריינים להתקפות, משל המלחמה לא השתנתה מאז 2022-2023 כאשר השמיים עוד לא שרצו רחפנים. מפקדים בצבא הרוסי כנראה שוב מבססים את הטקטיקה שלהם על שילוב של יתרון מספרי (בבחינת "ימותו 1,000 - אבל מאה יצליחו לחדור לכפר הבא על המפה"), תת-הערכה של יכולות האוקראינים ולחץ אדיר מלמעלה להביא הישגים (ע"ע קופיאנסק), שמתוחזק על שקרים בכל שרשרת הפיקוד מלמטה למעלה (שוב ע"ע קופיאנסק), ואמונה שההגנה האוקראינית "אוטוטו קורסת" (הנחה שתחזקה את כל 2025). בה בעת, ברור שרוסיה תלמד מהטעויות, אבל נראה שכעת המלחמה נמצאת בקטע, שבו אוקראינה נמצאת ביתרון ואולי אפילו במומנטום. והוא לא נבנה מאתמול להיום.
בואו נתרומם מעט מעל ציר הזמן ונביט על מה שהתרחש בחודשיים-שלושה האחרונים:
א. אוקראינה ערכה מתקפת-נגד מוצלחת מאוד בחלק הדרום-מזרחי של החזית (לחובבי גיאוגרפיה - במפגש הגבולות בין המחוזות זפוריז'יה-דניפרופטרובסק-דונצק) והצליחה לשחרר בין 150 לכ-400 קמ"ר. לראשונה מאז 2024, בפרק זמן נתון אוקראינה שחררה יותר שטח מאשר איבדה בנגיסות הרוסיות הזוחלות. במהלך המבצע הזה הוחזרו נקודות חשובות מאוד להמשך ההגנה וככל הנראה שובשה כליל התוכנית הרוסית ליצור "אגרוף" לכיוון העיר זפוריז'יה עצמה - כרך אסטרטגי על נהר הדניפרו, האב קריטי ללוגיסטיקה, שבו גם מפעלי מתכת חשובים מאוד.
❗️Destroyed 🇷🇺Russian T-80BV tank with KMT-6 mine roller somewhere on the front line. pic.twitter.com/UhG4TdJvTt
— 🪖MilitaryNewsUA🇺🇦 (@front_ukrainian) March 16, 2026
ב. קייב עלתה לרמה חדשה ביעילות ההפעלה של "חומת הכטב"מים" - כל היחידות מקושרות במערכת אחת, שמנתחת יעילות, תיאום, זמינות ובעיות בזמן אמת. ה-kill chain - שרשרת האירועים שנדרשים מזיהוי של איום, בין צמד חיילים או טור שריון – עד לנטרולו התקצרה לדקות בודדות. מפקד המערכת הזו, רוברט ברובדי (המכונה "מדיאר") סיפר שלשום בראיון ל"אקונומיסט".
כי מטרת העל של האסטרטגיה שלו היא לא סתם להחזיק בשטחים, אלא להרוג בצבא הרוסי בקצב שיאפיל על קצב הגיוס. בדצמבר, המטרה הזו הושגה לראשונה. בכלל, כל המערכת הזו של כטב"מים, שמשלבת למעשה הכל - משיבוש אלקטרוני של רחפני האויב, עבור במיקוש מרחוק וכלה בהדיפת התקפות רגליות וממוכנות - עובדת כמכונה עצומה; אם תרצו, אנחנו מכירים ביצורים קרקעיים וביצורים חפורים (ובארץ גם מחסום תת-קרקעי סביב עזה), אבל אוקראינה פיתחה ביצור מעופף.
כל זה לא היה מתאפשר בלי שני גורמים חשובים. הראשון הוא פגיעה בתקשורת של הצבא הרוסי. לפני כחודשיים נוטרל השימוש הפיראטי במסופי "סטארלינק" ברוסיה. המשמעות: התיאום בין היחידות הרוסיות ירד פלאים, והדבר היה לאחד המפתחות להצלחת מתקפת הנגד שהוזכרה קודם לכן. נוסף על כך, המאבק של הקרמלין בחופש הדיבור והחשש מתסיסה פנימית הביא להגבלות גוברות על האינטרנט ובתוך הסיפור הזה מקום מיוחד שמור לטלגרם, שגם נמצא על הכוונת ומוגבל בשיטתיות - על אף שהוא שימושי מאוד בחזית.
הגורם השני הוא שאוקראינה עשתה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולת ה-middle strike – דהיינו, היכולת לפגוע ב"עורף הביניים", עד 250 ק"מ מקו המגע. פותחו דגמי כטב"מים "בולאבה" ו-FP-2, שגם נושאים מטען נפץ גדול וגם מגיעים למערכות הגנה אווירית, בסיסי לוגיסטיקה ברמת אוגדות, שדות תעופה, מפעלים וסדנאות שיקום עורפיים, מחסנים וכמובן מטות ושטחי כינוס. המשמעות: גם הסבת אבידות כבדות יותר, גם אילוץ להסתתר ולהתפזר במרחק גדול יותר מהחזית, גם בעיות אספקה לקו הקדמי ועוד. זו למעשה חלופה לארטילריה הרקטית HIMARS האמריקנית, שמסירתה בקיץ 2022 הייתה קריטית להישגים באותה השנה. בכל אופן, כרגע גם הבלוגרים הרוסים מודים שלאוקראינה יש יתרון גדול בתחום ה"מידל סטרייק" והוא מקרין על כל הפעילות בחזית.
ולבסוף, הפעם נראה כי אוקראינה נערכה הרבה יותר טוב בהגנה: הן מבחינת עומק ורוחב הביצורים הקרקעיים הרגילים, הן מבחינת ההגנה האקטיבית עליהן (אותן "שרשראות הרג"), הן מבחינת התגברות חלקית על מחסור בכוח האדם באמצעות שימוש מתרחב והולך במערכות קרקעיות רובוטיות למשימות תקיפה, פינוי פצועים ועוד, והן מבחינת התיאום הבין-יחידתי (חלק משיפור ההכשרה ורפורמת הגיסות, שנערכת ברציפות זה שנה וחצי).
עם כל האמור לעיל, צריך לשמור על זהירות ולא להמעיט מהיכולות הרוסיות. כן, הבעיות הכלכליות שלהם מצטברות; כן, הצבא בסד"כ חסר, כן ההכשרה איומה ושיעור כוח האדם הלא כשיר רק עולה (שיכורים, בעלי מוגבלויות נפשיות ופיזיות וכדומה), וכן, משתמשים בלוחמים כב"בשר תותחים"; אבל עדיין יש להם יכולות, והמערכה רחוקה מלהסתיים. למעשה, בנקודת הזמן הזו הסיכון הגדול ביותר לאוקראינה נשקף בכלל מממשל טראמפ, שעם חידוש (הסימולציה של) השיחות לא מצא לנכון לעשות דבר למעט מללחוץ על אוקראינה לוותר על הדונבאס. לאובדן הסיוע האמריקני עלולות להיות השלכות חמורות מאוד: אוקראינה אמנם פיתחה הרבה מאוד יכולות עצמאיות, אבל לארה"ב - במיוחד בתחום המודיעין הטכנולוגי המתקדם וההגנה האווירית נגד האיום הבליסטי - יש עדיין תפקיד חשוב מאוד, וכך זה יהיה עוד זמן מסוים, עד שאוקראינה תציג את חלופתה ל"פטריוט" (דיבורים על כך יש כבר כשנה) והיא תוכיח עצמה מבצעית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו