מדגמים ראשוניים שפורסמו הערב (ראשון) עם סגירת הקלפיות בסלובניה מצביעים על כך שמפלגת השלטון "תנועת החירות" של ראש הממשלה המכהן, רוברט גולוב, מובילה עם כ-30% מהקולות, בעוד מפלגת הימין SDS של מנהיג האופוזיציה, יאנז יאנשה, הגיעה למקום השני עם כ-27.5%. הפער הקטן בין שני המחנות צפוי להוביל למאבק קואליציוני ממושך על הרכבת ממשלה.
יאנשה, המזוהה עם הקו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ ועם מנהיגים פרו-רוסים כמו ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן וראש ממשלת סלובקיה רוברט פיקו, הגיב במתינות לתוצאות. ״לא נקים ממשלות חלשות״, אמר בפני תומכיו, והוסיף כי ימתין לתוצאות הסופיות.
הבחירות בסלובניה, מדינה בת כשני מיליון תושבים, עוררו עניין רב באיחוד האירופי. בבריסל חוששים שניצחון יאנשה יוביל למדיניות יורו-סקפטית, בדומה לזו של אורבן, שעלולה להערים קשיים על החלטות הדורשות קונצנזוס של כל 27 מדינות האיחוד. על רקע זה, כמה ממנהיגי האיחוד הביעו תמיכה גלויה בגולוב.
שני המחנות מציגים חזונות כלכליים מנוגדים. גולוב ומפלגות השמאל מבקשים לחזק את השירותים הציבוריים, לרבות רפורמה במערכת הבריאות והשקעה באנרגיות מתחדשות, תוך העלאת מסים על תאגידים. יאנשה ומפלגות הימין, לעומת זאת, מקדמים צמצום מסים לעסקים, הפרטת חברות ממשלתיות וצמצום המימון לארגוני חברה אזרחית ותקשורת.
לבחירות יש גם זווית ישראלית ברורה. מערכת היחסים בין ירושלים ללובליאנה הגיעה לשפל היסטורי תחת ממשלת גולוב: סלובניה הטילה אמברגו נשק מלא על ישראל, הכריזה על השרים בן-גביר וסמוטריץ' כבלתי רצויים, והכירה באופן חד-צדדי במדינה פלסטינית. יאנשה, לעומת זאת, העביר מסרים ברורים כי ישנה את המדיניות כלפי ישראל אם ייבחר. על רקע הקשיים שחווה אורבן לקראת הבחירות בהונגריה, הצפויות בחודש הבא, בירושלים מקווים שיאנשה יצליח להקים ממשלה ויצטרף לצד הפרו-ישראלי באיחוד האירופי.
הקמפיין לווה בפרשה שסיערה את סלובניה בשבועות האחרונים. הרשויות הסלובניות חוקרות טענות למעורבות של חברת המודיעין הישראלית "בלאק קיוב" בבחירות, לאחר שדלפו סרטונים מצולמים בסתר המתעדים לכאורה פגישות של אישים המקורבים לממשלת גולוב, שבהן מוצעים לובינג בלתי חוקי ושימוש לרעה בכספי מדינה. לפי תחקיר שפורסם בתקשורת הסלובנית, נציגי החברה - ביניהם, לכאורה, המנכ"ל דן זורלא והגנרל בדימוס גיורא איילנד - נפגשו עם יאנשה בלובליאנה בדצמבר 2025.
גולוב פנה השבוע במכתב לנשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, וקרא לחקור את ההאשמות נגד "בלאק קיוב". ״התערבות כזו של חברה פרטית זרה מהווה איום היברידי ברור נגד האיחוד האירופי והמדינות החברות בו״, כתב, והוסיף כי מדובר ב״מבחן קריטי״ למנגנון ההגנה על הדמוקרטיה האירופי.
ד"ר אייל רובינסון, מומחה ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת אריאל, אמר כי ״דמותה של הממשלה שתקום צפויה להשליך על מדיניות החוץ כלפי ישראל, וגם בכל הנוגע לגישה של המדינה כלפי הסיוע לאוקראינה ובסוגיות נוספות העומדות בלב המאבק באירופה בין כוחות ליברלים לפופוליסטים״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו