שר ההגנה הבריטי: איראן שיגרה טילים לעבר קפריסין

איראן ירתה שני טילים לעבר קפריסין, כך אישר הבוקר (ראשון) שר ההגנה הבריטי, ג'ון היילי. ההצהרה הדרמטית ניתנה על רקע הסלמה חדה במזרח התיכון בעקבות התקיפות המשותפות של ישראל וארצות הברית נגד מטרות איראניות בסוף השבוע.

"לא ברור בשלב זה אם הטילים כוונו במכוון לבסיסים שלנו", אמר היילי בראיון לרשת הבריטית "סקיי ניוז", מבלי לשלול את האפשרות שהבסיסים הצבאיים הבריטיים באקרוטירי היו המטרה. אך הוסיף כי הדבר "מדגים עד כמה התגובה האיראנית חסרת הבחנה".

שר ההגנה אישר את מותו של המנהיג העליון ח'מינאי והוסיף: "איראן והמשטר שהוא הנהיג במשך זמן כה רב הם מקור לרוע. רצח אזרחיו שלו ומימון וייצוא טרור, כולל למדינות כמו בריטניה. וכעת, כמובן, החשש הוא שהמשטר הזה מתפרץ".

במהלך הראיון חשף כי שני טילים איראניים נורו לעבר שטח קפריסין, בה נמצאים הכוחות הבריטים, ואמר כי התקיפות האיראניות פועלות "באופן חסר הבחנה נרחבת וגוברת. ואנשים יהיו מודאגים מאוד מכך שלא רק מטרות צבאיות נפגעות, אלא גם שדות תעופה אזרחיים, כמו בכווית, וכן מלונות בדובאי ובבחריין מותקפים". הילי הוסיף כי 300 אנשי צבא בריטים שהו בבסיס בבחריין שנפגע אתמול ממל"טים וטילים איראניים.

קפריסין נמצאת על הכוונת של איראן בשל הנוכחות הצבאית הבריטית והאמריקנית בשטחה.

טהרן אף הכריזה בעבר על חיל האוויר והצי הקפריסאי כ"ארגוני טרור". בשבועות האחרונים פרסה בריטניה באקרוטירי שישה מטוסי קרב F-35B, מערכות הגנה אווירית ורדארים נוספים - כל זאת כהכנה לתרחיש של תגמול איראני. הבוקר נחתו בבסיס שני מטוסי מטען Airbus A400 של חיל האוויר המלכותי שהגיעו מאנגליה.

מלשכת הנשיא הקפריסאי, ניקוס כריסטודולידיס, נמסר כי "המצב מנוטר מקרוב ונמצאים בתקשורת מתמדת עם השגרירויות בשטח". עצוין כי אתמול ועדת שרים לטיפול במשברים - הכוללת את שרי החוץ, הביטחון, הפנים והמשפטים - הפעילה את תוכנית החירום הלאומית "אסטיא", המיועדת לקליטה ופינוי אזרחים זרים מאזורי משבר דרך האי.

שר הביטחון, ואסיליס פאלמאס, הבהיר כי ננקטים צעדים הן ברמה האווירית לצורך יירוט איומי טילים, והן ברמה הקרקעית למניעת פעולות חבלה של תאי חיזבאללה הנמצאים ב"מצב שינה" לדבריו. כוחות הביטחון הגבירו את שמירתם על תשתיות קריטיות ועל יעדים בעלי זיקה לארצות הברית ולישראל, לרבות שגרירויות שני המדינות.

דובר המשטרה הקפריסאית, ווירונאס ווירונוס, ציין כי "הצעדים הם מניעתיים ומהווים חלק מהתכנון המבצעי הכולל. אנו במצב כוננות, כשהגנת האזרחים ושמירת הסדר הציבורי הן בראש סדר העדיפויות".

לפי ההערכות, הסיכוי לפגיעה ישירה באי נמוך, בשל מערכות ההגנה האווירית האמריקניות ומטריית ההגנה של נושאת המטוסים ג'רלד פורד, המוצבת בין קפריסין לישראל. והנקודה הישראלית: ככל שטיל כלשהו יחדור את ההגנות, ינוהל המענה הישיר ממינהנגוסיה באמצעות מערכת ה-BARAK MX שקפריסין רכשה מרפא"ל.

בהמשך הראיון שר ההגנה הילי סירב לשלול אפשרות שבריטניה תצטרף לארצות הברית ולישראל בפעולה התקפית נגד איראן ואמר ל"סקיי ניוז" כי מטוסי חיל האוויר המלכותי (RAF) נמצאים בשמי המזרח התיכון במשימה הגנתית, שבמסגרתה יירטו טילים או מל"טים המכוונים לעבר בעלות בריתה של בריטניה, כגון קטר וקפריסין.

כשנשאל האם בריטניה עשויה לעבור לפעולות התקפיות, השיב שר ההגנה: "לא היינו חלק מהתקיפות. אנו ממקדים את המאמצים שלנו בפעולות הגנה. כל פעולותינו נועדו להגן על האינטרסים של בריטניה ולהגן על בעלות בריתה".

בתוך כך ביוון נערכים למתקפה אפשרית על בסיס הענק של הצי האמריקני בסודה, כרתים. אתמול בלילה נפרסה סוללת פטריוט באי ונוספו אמצעי הגנה אווירית ולוחמה אלקטרונית. באי עצמו נסגרו כל הדרכים המובילות לבסיס, שנמצא תחת אבטחה כבדה.

הבסיס בנמל סודה הוא הבסיס האמריקני הגדול ביותר בים התיכון, ומספק לוגיסטיקה לאוניות, משחתות, מטוסים - ואף לנושאות מטוסים. חלק גדול מ"כוח האש" האמריקני עבר דרך בסיס זה בדרכו למפרץ.

ביוון מעריכים כי מספר מועט של טילים איראנים עם טווח של 2,000 קילומטרים מסוגל, תיאורטית, לפגוע בבסיס. עבור איראן פגיעה בבסיס תיחשב הישג, הן מבחינת מרחק הפעולה והן בשל חשיבותו האסטרטגית.