הסכם בתוך חודש ובחירות בזק: התוכנית האמריקנית לסיום המלחמה באוקראינה

ארה"ב ואוקראינה דנו באפשרות להגעה להסכם שיסיים את המלחמה באוקראינה עד החודש הבא, כאשר הסוגיה שעלולה לעכב את המהלך נותרה המחלוקת לגבי היקפי הנסיגה האוקראינית, כך מסרו שלושה גורמים המעורים בפרטים לרויטרס. לפי הדיווח, הכוונה היא להביא את ההסכם למשאל באוקראינה ולערוך אותו יחד עם בחירות לנשיאות המדינה.

צוות המו"מ האמריקני, בראשות השליח סטיב וויטקוף וחתנו של טראמפ ג'ארד קושנר, העביר לאוקראינים מסר בפגישות באבו-דאבי ובמיאמי כי רצוי לקיים את ההצבעה מוקדם ככל האפשר. הסיבה: טראמפ צפוי להתמקד בענייני פנים לקראת בחירות האמצע לקונגרס בנובמבר, ולבכירים בממשל יישאר פחות זמן והון פוליטי לקדם הסכם. שני גורמים מסרו כי נדונה האפשרות לקיים את הבחירות ומשאל העם כבר במאי.

אולם גורמים המעורים במו"מ תיארו את לוח הזמנים האמריקני כלא מציאותי. רשויות הבחירות באוקראינה העריכו כי נדרשים כשישה חודשים לארגן בחירות בתנאים הנוכחיים. "האמריקנים ממהרים", אמר גורם המעורה בפרטים, והוסיף כי אפשר אולי לארגן הצבעה בפחות מחצי שנה, אך עדיין מדובר בתהליך ממושך. בנוסף, קיום בחירות ומשאל עם יחייב שינויים חוקתיים, שכן החוק באוקראינה אוסר לקיים בחירות בזמן מלחמה.

אוקראינה דורשת הפסקת אש לאורך כל תקופת הבחירות כדי להבטיח את תקינות ההצבעה, ומדגישה כי לרוסיה היסטוריה של הפרת הסכמות לגבי הפסקות אש, אמר אחד הגורמים. "עמדת קייב היא שלא ניתן לסכם דבר כל עוד ערבויות הביטחון מצד ארה"ב ובעלות בריתה לא מעוגנות", הוסיפו באוקראינה. הבית הלבן, משרד הנשיא האוקראיני ושגרירות רוסיה לא הגיבו לידיעה.

פערי הגישות

בעוד אוקראינה שלחה לשיחות משלחת מדינית בכירה, בהם ראש לשכתו של זלנסקי וראש הסיעה שלו בפרלמנט, המשלחת הרוסית היא צבאית באופייה ובראשה עומד ראש המודיעין הצבאי (GRU), האדמירל איגור קוסטיוקוב. סגנו של קוסטיוקוב, ולדימיר אלכסייב, נורה אתמול במוסקבה בידי מתנקש שלא נתפס. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב האשים את אוקראינה בניסיון חיסול שנועד לחבל בשיחות השלום, ואילו שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביהה אמר ל"רויטרס" כי לקייב אין כל קשר לתקיפה.

גורם אוקראיני אמר כי זלנסקי פתוח לרעיון של בחירות בעתיד הקרוב, דרישה שארה"ב מעלה שוב ושוב מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד בינואר 2025. זלנסקי נבחר ב-2019, והבחירות שהיו אמורות להתקיים ב-2024 נדחו בשל החלת החוק הצבאי בעקבות המלחמה. לדברי אותו גורם, זלנסקי, שתמיכת הציבור בו ירדה לאורך המלחמה, אך נותרה מעל 50%, בטוח שינצח. המכשול המרכזי להסכם שלום קרוב נותר היעדר הסכמה על גורלו של חבל הדונבאס במזרח אוקראינה, אמרו מספר גורמים, ובעיקר השטחים שרוסיה לא הצליחה לכבוש במחוז דונצק.

רוסיה דורשת שליטה על כל אזור הדונבאס - כלומר על מחוזות דונצק ולוהנסק - כחלק מהסכם שיסיים את המלחמה. קייב מתארת את הדרישה כבלתי מקובלת, אך גורמים בממשל האוקראיני הביעו נכונות לבחון פתרונות יצירתיים כמו אזור מפורז או אזור סחר חופשי. "עדיין אין התקדמות בסוגיה הטריטוריאלית", אמר גורם המעורה בפרטים.

נקודת מחלוקת נוספת היא גורלה של תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה, הגדולה באירופה, המצויה בשטח כבוש. רוסיה דחתה הצעה אמריקנית לפיה וושינגטון תשלוט בתחנה ותחלק את החשמל בין שתי המדינות. מוסקבה דורשת שליטה מלאה בתחנה ומציעה לספק לאוקראינה חשמל בזול - הצעה שקייב דוחה.

גם אם ייפתרו כל המחלוקות, הציבור האוקראיני עדיין עלול לדחות ויתורים טריטוריאליים במשאל העם. רוסיה שולטת כיום בכ-20% משטחה של אוקראינה, כולל חצי האי קרים וחלקים מהדונבאס שנכבשו עוד לפני הפלישה ב-2022. לפי הערכות, רוסיה כבשה כ-1.3% נוסף משטח אוקראינה מאז תחילת 2023.

סקרים מראים כי רוב ניכר של אוקראינים מתנגד לוויתורים טריטוריאליים בתמורה לערבויות ביטחון מערביות, אם כי הנתונים הצטמצמו מעט בשנה האחרונה.