אירופה מערימה קשיים על בשר כשר: "זה לא על חיות, זה על חיים יהודיים"

בשנים האחרונות יהודים רבים באירופה חווים בעיות באספקת בשר כשר. סגירת בתי מטבחיים במדינות שונות ביבשת כתוצאה מאיסור שחיטה או מחוסר כדאיות משפיעה על יהודים המתגוררים במדינות אלה.

אמנם הנגישות לבשר כשר עדיין קיימת ברוב מדינות היבשת, בעיקר בערים המרכזיות, אך היא הופכת בהדרגה מורכבת ויקרה יותר. לא מדובר רק בעניין הקשור לצער בעלי חיים, אלא בסוגיה מורכבת ורגישה יותר. אין ספק שרבים מהמתנגדים לשחיטה הם אנשים מוסריים ואכפתיים, אך לעיתים נדמה שאיסור השחיטה משמש גם כלי בידי אנטישמים, המעוניינים לגדוע חיים יהודיים במדינות שונות ולהעביר מסר שיהודים אינם רצויים במדינה.

"זה לא על חיות, זה על חיים יהודיים", אומר בראיון הרב בנימין יעקובס, הרב הראשי של הולנד, שרוב משפחתו נרצחה בשואה. "המהלך הראשון של הנאצים בהולנד היה איסור שחיטה כשרה. כיום אני רואה אותו דפוס חוזר. האנטישמיות לא נעלמה - היא תמיד מתחילה בדרכים עקיפות".

שאלת חופש הדת

כיום באיחוד האירופי יש הכרה רשמית בזכותן של קהילות דתיות לשחוט ללא הימום, אך חלק מהמדינות בחרו לעקוף את ההחרגה הזו. בדנמרק, שבדיה, שווייץ ויוון קיימים איסורים דומים. עתירות שהגישה הקהילה היהודית בבלגיה נדחו על ידי בית המשפט החוקתי, וגם בית הדין של האיחוד האירופי קבע שהדרישה להמם חיות לפני השחיטה לא מפירה את חופש הדת.

עם זאת, לטענת רבים, מאחורי הדרישה לכיבוד זכויות בעלי החיים מתחבאת תפיסה עמוקה יותר. "כשיש חוקים שמצירים חיים של יהודים בצורה כזו או אחרת, זה מוסיף לתחושה שיהודים אינם רצויים באותם המקומות", אומר הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה.

פגם ברוב המחקרים?

הרב מרגולין, ממובילי המאבק המשפטי באירופה נגד איסורי שחיטה כשרה, מצביע על פרדוקס מרכזי: "מדברים על שוק קטן של כ־300 אלף איש שאוכלים בשר כשר מתוך מאות מיליוני תושבי האיחוד. זה שבריר אחוז, אז למה לטרוח ולהשקיע כל כך הרבה באיסור של משהו כה שולי? יש מדינות שאוסרות שחיטה כשרה, אך מתירות ציד לספורט ולא לאכילה. איך זה עולה בקנה אחד עם דאגה לבעלי חיים?".

לדברי מרגולין, מאחר שעבור רוב המוסלמים אין בעיה עם הימום החיה לפני שחיטתה - הרי איסור השחיטה מופנה ספציפית נגד יהודים.

כאן נכנסת לתמונה ד"ר נופר וייגה, מדענית ישראלית וחוקרת בכירה באוניברסיטת לובן, בלגיה, שהתבקשה על ידי הרב מרגולין לבחון את המחקרים על השחיטה. "באתי בגישה שהשחיטה אינה פתרון הומני", היא מודה, "וכך גם נכתב במאמרים שקראתי".

אבל כשהתעמקה במחקרים עצמם, היא גילתה משהו מפתיע. "רוב המאמרים אשר קבעו ששחיטה בהימום היא הומנית יותר הם מוטים, ואפילו מעוותים", היא טוענת, "מי שעושים את המחקרים הם לא שוחטים, אלא אנשים בלי ניסיון בשטח. הם משווים שחיטה עם הימום לשחיטה בלי הימום - אבל בלי להביא בחשבון את כל המרכיבים של השחיטה הכשרה.

"השחיטה הכשרה כוללת הלכות רבות שנועדו להפחית סבל - סכין שצריכה להיות חדה במיוחד כך שלא תעורר את קצות העצבים, בדיקה קפדנית של הבהמה לפני השחיטה, חיתוך מדויק שגורם לאיבוד דם מהיר. אבל אף אחד מהדברים האלה לא מובא בחשבון ברוב המחקרים. זה פגם משמעותי".

בינתיים, המאבק המשפטי שנוהל בשנים האחרונות נגד איסור שחיטה כשרה נמשך. בפולין, למשל, אחרי שהפרלמנט קיבל החלטה לאסור שחיטה כשרה, הקהילה היהודית הגישה עתירה לבית המשפט בטענה שההחלטה של הפרלמנט נוגדת את החוקה האירופית. "אחרי שהפרלמנט ראה שאוסרים עליהם, הם ניסו לאסור יצוא של בשר כשר", מספר הרב מרגולין. "התאחדנו עם איגוד החקלאים הפולנים וזה ירד מהפרק. כיום מותר לשחוט ולייצא, ואכן בשר זורם מפולין לרחבי אירופה ולישראל".

גם בהולנד התחולל מאבק דומה: מפלגה של זכויות בעלי חיים הגישה הצעה לאסור שחיטה, אך ביהמ"ש העליון דחה אותה בעקבות עבודה של ארגונים יהודיים וקבע שזו פגיעה בחופש הדת. האם הקהילה היהודית פועלת עם הקהילה המוסלמית בנושא? "יש שיתופי פעולה", אומר הרב מרגולין, "כל מקרה לגופו. בבלגיה היתה עתירה משותפת, בגרמניה היה שיתוף פעולה בנושא ברית המילה. לפעמים עדיף שהיהודים יהיו בחזית, לפעמים עדיף שלא".

ההתחלה בלבד?

הרב יעקובס חושש שזו רק ההתחלה. "האיסור הבא בתור יהיה של ברית המילה. הם יביאו רופאים שיגידו שזה אכזרי, ואחר כך אולי יגידו שאפילו לייבא בשר כשר זה אכזרי". ובכל זאת, יש מקומות שבהם השחיטה עדיין מותרת בצורה חופשית. בצרפת, אנגליה, גרמניה, איטליה, הונגריה, ספרד ורומניה השחיטה הכשרה מותרת, ובארצות שבהן היא אסורה - הבשר הכשר ממשיך לזרום דרך סחר בינלאומי.

הרב מרגולין לא רואה בכך ניצחון, כי בסופו של דבר מאחורי הוויכוח על שיטות שחיטה וזכויות בעלי חיים מסתתרת שאלה עמוקה יותר, על מקומם של היהודים באירופה של המאה ה־21.