טראמפ,חיילים גרמנים עוזבים את האי. צילום: REUTERS, AFP

משבר גרינלנד: פינוי החיילים הגרמנים, הנקמה האירופית והריגול האמריקני

הרוחות מתלהטות אחרי הכרזת המכסים של טראמפ נגד מדינות אירופיות, שהגיבו: ״סולידריות מלאה עם דנמרק״ • במקביל, חיילי הבונדסוור התפנו במפתיע מהאי - ובגרמניה הסבירו: ״מזג אוויר״ • שגרירי האיחוד יתכנסו לדיון חירום; הפרלמנט ידון בהקפאת הסכם הסחר עם ארה״ב • דיווח: ארה"ב ניסתה להשיג מידע על מתקנים צבאיים באי

[object Object]

המשבר שמטלטל את ברית נאט"ו המשיך להתפתח היום (ראשון), יום אחרי שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על מכסים נגד שמונה מדינות אירופיות ששלחו כוחות לתרגיל משותף בגרינלנד. החיילים הגרמנים עזבו את האי אחרי פחות מ-48 שעות, ושמונה המדינות פרסמו הצהרה משותפת שבה הביעו ״סולידריות מלאה עם ממלכת דנמרק ועם תושבי גרינלנד״, דחו את המהלך האמריקני ובאיחוד האירופי גוברים הקולות לצעדי תגמול.

בהצהרה משותפת שפרסמו דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, הולנד, נורבגיה, שבדיה ובריטניה נכתב כי ״איומי המכסים מערערים את היחסים בין שני צידי האוקיינוס ועלולים להוביל לספירלה שלילית מסוכנת״. שמונה המדינות הדגישו את מחויבותן כחברות נאט״ו לחיזוק הביטחון באזור הארקטי, וציינו כי התרגיל הדני ״חוסן ארקטי״ שהתקיים בגרינלנד ״אינו מהווה איום על אף אחד״. עוד נכתב: ״נמשיך לעמוד מאוחדים ומתואמים בתגובתנו, ואנו מחויבים לשמור על ריבונותנו״.

אך בו בזמן כלי תקשורת גרמניים דיווחו כי 15 החיילים הגרמנים שהגיעו לגרינלנד ביום שישי עזבו את האי היום, אחרי פחות מ-48 שעות. לפי עיתון ״בילד״, החיילים קיבלו את הפקודה לחזור לגרמניה הבוקר והמריאו מבירת האי נואוק חזרה. משרד ההגנה הגרמני הסביר כי הסיבה לעזיבה המוקדמת היא מזג אוויר שהוביל לביטול סיור שתוכנן להיום, אך הביטול הפתאומי הוביל לספקולציות לגבי האפשרות שהלחץ האמריקני עשה את שלו.

טראמפ הודיע אמש (שבת) ברשת Truth Social כי החל מ-1 בפברואר יוטלו מכסים של 10% על כל היבוא משמונה המדינות, ושב-1 ביוני המכסים יעלו ל-25%. לדבריו, המכסים יישארו בתוקף ״עד שתושג עסקה מלאה ומוחלטת לרכישת גרינלנד״. טראמפ טען כי שמונה המדינות שלחו כוחות לגרינלנד ״למטרות לא ידועות״, והוסיף כי העובדה שארה״ב אינה שולטת באי מהווה ״מצב מסוכן מאוד לביטחון ולהישרדות כדור הארץ שלנו״.

הפגנה בנואוק נגד כוונת ארה"ב להשתלט על האי, צילום: AP

המהלך עורר גל תגובות זועמות באירופה. נשיא צרפת עמנואל מקרון כתב ברשת X כי ״המכסים אינם מקובלים״ וקרא להפעיל את ״כלי נגד הסחיטה הכלכלית״ של האיחוד - מנגנון שמעולם לא הופעל ושיכול להגביל את גישתן של חברות אמריקניות למכרזים ציבוריים באירופה. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר כתב כי ״להטיל מכסים על בעלות ברית בגלל שהן פועלות לביטחון המשותף של נאט״ו זה פשוט שגוי".

ראש ממשלת איטליה ג׳ורג׳ה מלוני, הנחשבת ליותר קרובה לטראמפ ממנהיגים אחרים ביבשת, אמרה כי שוחחה איתו היום ומסרה לו את דעתה. היא כינתה את המכסים ״טעות״ וקראה להימנע מהסלמה.

הפגנה בקופנהגן נגד טראמפ, צילום: AFP

קפריסין, המחזיקה בנשיאות התורנית של האיחוד האירופי, זימנה את שגרירי המדינות החברות לישיבת חירום הערב בבריסל כדי לדון בתגובה למהלך האמריקני. במקביל, הפרלמנט האירופי צפוי להקפיא את העבודה על הסכם הסחר שנחתם עם ארה״ב ביולי. ההצבעה על הסרת מכסים אירופיים תוכננה ל-26-27 בינואר, אך מנפרד ובר, יו״ר הסיעה הגדולה בפרלמנט, כתב ברשת X כי ״אישור ההסכם כרגע אינו אפשרי״.

המשבר סביב גרינלנד החריף בשבוע האחרון לאחר שפגישה בבית הלבן בין שרי החוץ של דנמרק וגרינלנד לבין מזכיר המדינה מרקו רוביו וסגן הנשיא ג׳יי.די. ואנס הסתיימה בכישלון. שר החוץ הדני לארס לוקה רסמוסן הודה כי לא הצליח לשכנע את ממשל טראמפ לזנוח את הרעיון להשתלט על האי, והצדדים הסתפקו בהקמת ״קבוצת עבודה״ כדי לדון בסוגיות ביטחון. בתגובה הכריז שר ההגנה הדני על הגברת הנוכחות הצבאית בגרינלנד, ושורה של מדינות אירופיות שלחו כוחות סמליים לתרגיל המשותף.

חיילים דנים באימון בשטחה של גרינלנד (ארכיון), צילום: רויטרס

גרינלנד היא האי הגדול בעולם, עם שטח של יותר מ-2 מיליון קמ״ר ואוכלוסייה של 57 אלף תושבים בלבד. האי נמצא תחת ריבונות דנמרק מאז המאה ה-18 אך נהנה מאוטונומיה נרחבת, והחוקה הדנית מעניקה לו את הזכות להכריז על עצמאות באמצעות משאל עם. טראמפ, שהעלה את רעיון רכישת גרינלנד כבר בכהונתו הראשונה, טוען כי האי חיוני לביטחון הלאומי של ארה״ב בשל מיקומו האסטרטגי בחוג הארקטי ומשאבי הטבע העצומים שבו.

לפי דיווח של עיתון "ברלינגסקה" הדני, ארה״ב ניסתה בשנת 2025 לאסוף מידע על תשתיות צבאיות בגרינלנד - כולל מתקנים, נמלים ובסיסי אוויר - מבלי לעבור דרך הערוצים הרשמיים בקופנהגן. לפי הדיווח, אנשי צבא אמריקנים פנו ישירות לעמיתיהם הדנים בגרינלנד בניסיון להשיג את המידע, מה שעורר דאגה בקרב הדרג הצבאי והמדיני בדנמרק. זאת למרות שהסכם הגנה משנת 1951 בין המדינות מעניק לארה״ב גישה צבאית נרחבת לאי, כולל הזכות לנוע בחופשיות ולבנות בסיסים.

על אף הדאגה שהביע הבית הלבן לביטחונו של האי, ארה"ב הורידה ברמה משמעותית את נוכחותה באי מ-10 אלף חיילים בזמן המלחמה הקרה לכמה מאות בלבד כעת. בעוד הבית הלבן מסרב במופגן לשלול אפשרות לכיבוש האי בכוח, ה״וול סטריט ג׳ורנל״ דיווח בתחילת החודש כי מזכיר המדינה רוביו אמר לחברי קונגרס שהרטוריקה האגרסיבית נועדה ללחוץ על דנמרק להיכנס למשא ומתן, וכי המטרה היא לרכוש את האי ולא לכבוש אותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...