האיום האמריקני שעלול לפרק את נאט״ו: ״הכל ייעצר״

היום (שלישי) התגייסה אירופה לצד דנמרק. מנהיגי שבע מדינות - צרפת, גרמניה, איטליה, פולין, ספרד, בריטניה ודנמרק - פרסמו הצהרה משותפת: "גרינלנד שייכת לעמה. רק דנמרק וגרינלנד יחליטו בעניינים הנוגעים להן".

אז האם אנחנו בדרך לתרחיש הבלתי נתפס של עימות צבאי בין ארה"ב למדינה חברה בנאט"ו על אדמת האיחוד האירופי? ככל שניתן לשלול משהו בזמנים "המעניינים" מידי האלה, לארה"ב יש אפיקים אחרים לחתור להשגת היעד. בהתאם למעמדה כטריטוריה אוטונומית, גרינלנד יכולה בעזרת משאל עם לתבוע עצמאות מדנמרק - אפשרות שעד כה לא מימשה למרות התמיכה הפוליטית בקרב המפלגות המקומיות להתקדם לעבר עצמאות "מתישהו".

כבר באפריל דיווח הניו יורק טיימס כי הבית הלבן גיבש תוכנית שכנוע לתושבי האי, הכוללת קמפיינים ברשתות החברתיות ותמריצים כלכליים - ביניהם מענק שנתי של עשרת אלפים דולר לכל תושב שיחליף את הסובסידיות הדניות. "אנחנו תומכים בזכותכם לקבוע את עתידכם", פנה טראמפ לגרינלנדים בנאומו בקונגרס. "ואם תבחרו - אנחנו מקבלים אתכם לארצות הברית. נשמור עליכם בטוחים, נעשה אתכם עשירים".
באוגוסט חשפה רשת השידור הדנית DR כי אזרחים אמריקנים ניהלו "פעולות השפעה חשאיות" באי במטרה לגייס תומכים לפרישה מדנמרק - וקופנהגן הזועמת זימנה את הדיפלומט האמריקני הבכיר לשיחת נזיפה.

גרינלנד, בניגוד אירוני לשמה, היא האי הגדול בעולם - יותר מ־2 מיליון קמ"ר, שמעל 80% מהם מכוסים בקרח. האי ממוקם בצפון האוקיינוס האטלנטי, בין אירופה לאמריקה, ומהווה שער לאזור הארקטי. למרות שטחה העצום מתגוררים בה רק כ־57 אלף תושבים. האי נמצא תחת ריבונות דנמרק מאז 1721, אך נהנה מאוטונומיה נרחבת עם פרלמנט משלה, כשקופנהגן - שיחסיה עם אוכלוסיית האי מורכבים - שומרת לעצמה את יחסי החוץ, ההגנה ומדיניות המטבע.

מה החשיבות של האי? ובכן, מתחת לשכבת הקרח טמונים לפי הערכה 25 מתוך 34 המינרלים המוגדרים "נדירים וקריטיים" - חומרי גלם חיוניים לתעשיית הרכב החשמלי, ההיי-טק והביטחון. לצד אלה, עתודות עצומות של נפט וגז. כיום רוב המינרלים הללו מופקים בסין, מה שמקנה לה שליטה על שרשראות האספקה העולמיות - וארה"ב רוצה לשנות את זה.
אבל לא רק המשאבים מושכים את טראמפ. ההתחממות הגלובלית מפשירה את הקרחונים ופותחת נתיבי שיט חדשים שיקצרו משמעותית את המסחר הימי בין אירופה למזרח הרחוק. ומעל לכל - הביטחון: רוסיה וסין מגבירות את נוכחותן באזור הארקטי, בעוד לארה"ב רק שלושה בסיסים באזור ושתי שוברות קרח (טראמפ כבר הצהיר שיגדיל את הצי). בגרינלנד עצמה פועלת מערכת התרעה אמריקנית מפני טילים בליסטיים בין-יבשתיים - נכס אסטרטגי שוושינגטון לא מוכנה לסכן.

הדיבורים של ארה"ב על הצורך שלה בשליטה בגרינלנד - בה גם ככה מחזיקה בסיסים צבאיים - לא החלו השבוע, אלא מוקדם מאד בקדנציה. אלא שאחרי המבצע בונצואלה, החזרה לשיח על האי הפעילה את פעמוני האזעקה בקופנהגן. קייטי מילר, יועצת לשעבר של טראמפ ואשתו של סגן ראש הסגל סטיבן מילר, פרסמה ב־X מפה של גרינלנד בצבעי הדגל האמריקני עם מילה אחת: "בקרוב".
בעלה נשאל ב-CNN אם ארה"ב שוללת שימוש בכוח צבאי כדי להשתלט על האי - וסירב להתחייב. "אף אחד לא יילחם בארה״ב צבאית על עתיד גרינלנד", אמר, ואף ערער על עצם הריבונות הדנית: "מה הבסיס לתביעה הטריטוריאלית של דנמרק? מה מזכה אותה להחזיק בגרינלנד כקולוניה?".

בדנמרק הלחץ מרקיע שחקים. ראש הממשלה מטה פרדריקסן הגיבה בחריפות בראיון לרשת TV2: "צריך לקחת את הנשיא האמריקני ברצינות כשהוא אומר שהוא רוצה את גרינלנד. אבל אם ארה״ב תתקוף מדינת נאט״ו - הכל ייעצר. כולל נאט״ו וכולל הביטחון שנבנה מאז מלחמת העולם השנייה". ראש ממשלת גרינלנד ינס-פרדריק נילסן, פנה ישירות לטראמפ: "מספיק. די לפנטזיות על סיפוח".