״לוחמי קומנדו״, ״גאון מחשבים״ ו״צוות דלתא״: ״פקודת המבצע״ לחטיפת הילדים בגרמניה

בליל השנה החדשה 2023 נחטפו שני ילדים מבית אביהם בדנמרק במבצע שזעזע את גרמניה - רק בחקירה התגלה שמאחוריו עומדת על פי החשד כריסטינה בלוק, יורשת מאות מיליוני יורו, שכרה לכאורה ישראלים לחטוף את ילדיה מבעלה לשעבר • לידי ״היום״ הגיעה המצגת המלאה: 31 עמודים של תכנית המבצע ״Golden Ice 5״ שהוכנה לכאורה במסגרת השיחות ההכנות לחטיפה

בלוק לצד עורכי דינה במהלך המשפט. צילום: AFP

בליל השנה החדשה, במעבר מ-2023 ל-2024, נחטפו שני ילדים בני 10 ו-13 מבית אביהם בדנמרק במבצע שזיעזע את גרמניה. מאחורי החטיפה עמדה על פי החשד כריסטינה בלוק, יורשת אימפריית הסטקיות האירופית "בלוק האוס" שהונה נאמד במאות מיליוני יורו, ששכרה לכאורה ישראלים לחטוף את ילדיה מבעלה לשעבר שטפן הנזל. כעת, לידי "ישראל היום" הגיעה תכנית הפעולה המלאה של המבצע – אשר מהווה חלק מחומר הראיות מסמך בן 31 עמודים שחושף כיצד בכירי מודיעין ישראליים לשעבר תכננו את אחת הפרשיות המשפטיות המפורסמות ביותר בגרמניה.

המיליונרית הגרמנית כריסטינה בלוק, צילום: איי.אף.פי

כריסטינה ושטפן עברו סכסוך גירושין מר. בשלב מסוים, לטענת האב, שני הילדים הצעירים סירבו לחזור לאמם והקשר ביניהם נותק. זה הוביל את בלוק על פי החשד לשכור צוות ישראלי שביצע את החטיפה במבצע לוגיסטי מורכב והעביר את הילדים חזרה לגרמניה. החטיפה דווחה במהרה למשטרה הדנית שמיהרה לעקוב אחרי החוטפים, ומאז מתנהל משפט שלא מפסיק לספק גילויים חדשים.

כריסטינה בלוק במהלך עדותו של ברקאי, צילום: AFP

המצגת שהגיעה ל"ישראל היום", בת 31 עמודים, נושאת את הכותרת "Golden Ice 5" ומתארת "תכנית מעקב וחילוץ (במידת הצורך), התמקדות בהחזרת הילדים בבטחה לביתם", ועליה מתנוסס שם החברה.

התוכנית "Golden Ice #5", צילום: צילום מסך

על פי החשד, התכנית נבנתה לקראת דיון משפטי חשוב שהיה אמור להתקיים ב־17 בפברואר 2023, בו בית המשפט היה אמור להכריע היכן יישארו הילדים. התכנית הוגדרה כמותנית: היא תצא לפועל בשני תרחישים אפשריים - אם בית המשפט יחליט להשאיר את הילדים אצל האב בדנמרק, מה שיוביל לפי התכנית ״להחמרת המצב״, או אם בית המשפט יורה על החזרתם לאם אך יתעורר חשש שהאב יברח עם הילדים כדי למנוע את החזרתם.

התכנית כללה מעקבים אינטנסיביים אחר הנזל והילדים לפני הדיון, מתוך חשש שהאב יברח עם הילדים. אולם בסופו של דבר הוחלט לדחות את ביצוע התכנית לסוף דצמבר 2023 ולהשתמש רק בחלק מדרכי הפעולה שהוצגו בתחילה.

לוח זמנים אפשרי "Golden Ice 5", צילום: צילום מסך

המסמך מספק הצצה נדירה לאופן שבו בכירי מודיעין לשעבר מיישמים לכאורה שיטות עבודה מודיעיניות-מבצעיות במגזר הפרטי. התכנית כוללת חלוקה לשלושה צוותים מבצעיים בעלי שמות קוד צבאיים - אלפא, בראבו ודלתא - כשלכל אחד מהם יועד תפקיד אחר במבצע. המסמך כולל לוחות זמנים מפורטים לכל משימה, תצלומי אוויר של האזור, תכנון נתיבי בריחה, חדר שליטה בגרמניה, חדירה למכשירים אלקטרוניים, איסוף מודיעין טכנולוגי ואנושי, והכנת בית בטוח שאליו ניתן להימלט.
צוות אלפא היה אמון על איסוף מודיעין, ביצוע תצפיות ומעקבים 24/7, וחדירה למכשירים אלקטרוניים כדי לאסוף מידע על שטפן הנזל, שהוגדר כ״מטרה״ בתכנית הפעולה. הצוות כלל אנשים שקיבלו את הכינויים ״איגל״, ״לאו״ ו״בוילר״, כשכל אחד מהם היה אחראי על משימה אחרת. צוות בראבו היה אחראי על איסוף מידע ממקורות אנושיים, בניית רשת מודיעין וגיוס מקורות מידע על מנת לבנות תמונה מבצעית מלאה, לחדור לדואר אלקטרוני ולהתקין מכשירי ריגול ומצלמות באזור ביתו של הנזל.

שטפן הנזל, אב הילדים במהלך עדותו של ברקאי, צילום: AFP

צוות דלתא, שכלל ארבעה יוצאי יחידות מובחרות, כולל לכאורה הקומנדו הימי, היה מיועד לבצע את החטיפה עצמה באמצעות ״נטרול רך״ של שטפן הנזל ולהעביר את הילדים לבית מבטחים תוך 45-60 דקות. משם הילדים היו אמורים לעבור את הגבול ברכבי מילוט ולהימסר לאמם בגרמניה. התכנית ציינה שבצוות המעטפת של החטיפה יהיו שלוש נשים עם רקע צבאי וגבר אחד ששירת בעבר בקומנדו הימי. אדם בשם ״מישל״ היה אמור להוביל את צוות החוטפים.

המשימות של צוות "דלתא", צילום: צילום מסך
"בצוות המעטפת של החטיפה יהיו שלוש נשים עם רקע צבאי וגבר אחד ששירת בעבר בקומנדו הימי. אדם בשם ״מישל״ היה אמור להוביל את צוות החוטפים"., צילום: צילום מסך

המסמך חושף את שמות הקוד של חברי צוות בראבו - שמות שנשמעים כאילו יצאו מסרט ריגול. הצוות כלל שישה ״לוחמי מחתרת״ עם שמות קוד אקזוטיים: ״האקר נינג'ה״ ו״יוצר הניסים״ - מומחי ההאקינג והסייבר, ״גאון הטכנולוגיה״, ״מטורף האבטחה ומחיקת העקבות״, ״כוכב העל של המודיעין האנושי״ - האחראי על גיוס מקורות מידע, וכן ״ילד הווידאו והסטרימינג״ ו״הלוחם המקומי״.

לפי לוח הזמנים שהוצע באותה תכנית, המבצע היה אמור להימשך ארבעה שבועות: צוות אלפא היה אמור להתמקם באזור הבית ומתחיל במעקבים, תוך שבוע היה אמור להיות מוקדם ריכוז מודיעיני שיעקוב אחר האזור מסביב לשעון. בשבוע השני צוות בראבו היה אמור להיכנס לפעולה עם מקורות דיגיטליים ופעולות סייבר, ובשבוע השלישי היה אמור לעבור לאיסוף מודיעין ממקורות אנושיים באזור. כל המידע הזה היה אמור להגיע לצוות דלתא, שבמידת הצורך היה מבצע את החטיפה ומחזיר את הילדים לאמם תוך 36 שעות.

שמות מתוך סרט ריגול., צילום: צילום מסך

התכנית מפרטת את האיומים הצפויים: האיום המרכזי הוא בריחת האב עם הילדים ליעד לא ידוע. המענה המוצע - מעקב צמוד באמצעות מצלמות מעקב. כיום ידוע שבפועל צוות החטיפה הציב מספר מצלמות באזור, כולל אחת שצפתה ישירות על החצר האחורית של בית הנזל. איומים נוספים שפורטו במסמך נגעו לבידוד הילדים ולטיפול לא נאות בהם מצד האב, והצורך לחלץ אותם אם יגרם להם ״נזק פיזי ונפשי מצד האב כאשר אי חילוצם יגרום להם נזק בלתי הפיך״.

לפי התכנית, החטיפה הייתה אמורה להתבצע בצורה ״רכה״ וללא גרימת נזק פיזי לאף אדם. אולם כשהמבצע יצא לפועל בערב השנה החדשה, האב שטפן התנגד ולפי עדויות שונות אחד החוטפים הכה אותו בחוזקה. לאחר מכן הילדים הועברו לנקודת מפגש דיסקרטית ומשם לרכבי חילוץ, עד שהועברו לאמם.

בלוק מביטה אל דלינג במהלך המשפט, צילום: AFP

דוד ברקאי, בכיר לשעבר ביחידת המודיעין 504 של צה״ל. ברקאי, שהקים לאחר שחרורו את חברת המודיעין הפרטית "סייבר קופולה" (Cyber Cupula) המתמחה בסייבר ומודיעין, הוא האיש שלכאורה ארגן את מבצע החטיפה לבקשתה של כריסטינה בלוק.

המשפט שנפתח ביולי 2024 בהמבורג הפך לסנסציה בגרמניה. על ספסל הנאשמים יושבים כריסטינה בלוק, בן זוגה גרהרד דלינג - פרשן הספורט הגרמני, עורך דין המשפחה ועוד כמה נאשמים. מתוך ששת הישראלים שהיו מעורבים בחטיפה, רק אחד נתפס ועומד לדין. בנובמבר 2024 ברקאי חזר לגרמניה אחרי שהגיע להסדר עם התביעה, והפליל לכאורה את בלוק בעדות ארוכה מולה פנים אל פנים. בלוק מכחישה. העונש שצפוי לה - עד 10 שנים.

בשבועות האחרונים העיד ברקאי בבית המשפט בהמבורג כי בלוק ידעה על תוכנית החטיפה ואף הזמינה אותה, כך לפי ה"בילד". ברקאי סיפר כי העביר למשפחה הצעת מחיר של כ-250 אלף אירו עבור מבצע ״חילוץ״ הילדים, וכי היה אמור לקבל 150 אלף אירו במזומן כמקדמה. הוא נפגש לראשונה עם בלוק בהמבורג יחד עם עורך דינה, בן זוגה. ״היא סיפרה באנגלית כיצד ילדיה נלקחו ממנה ותיארה את מצבה כ׳נואש׳״, העיד. לדבריו, באותה פגישה סוכם כי הוא יכין תוכנית "להחזרת" הילדים, אך קודם לכן עליו לארגן תצפית על הבית בדנמרק.

ברקאי העיד כי הוא ואנשיו שלחו לבלוק ולעורך דינה את תוכנית החטיפה. ״היינו אמורים להחזיר את הילדים ללא אלימות. התוכנית קבעה במפורש, באותיות מודגשות, שלא תופעל אלימות״.
במהלך העדות טען ברקאי כי עד לשלב מסוים בהתקשרות עם כריסטינה בלוק לא הייתה תוכנית ברורה לחטוף את הילדים, אלא לתמוך באם. ״מההתחלה ועד הסוף נאמר לנו שהילדים לא הוחזרו, ולכן למשפחה יש את הזכות לקחת אותם בחזרה״, אמר.

עו״ד ניר יסלוביץ, צילום: רונית ינון

לדברי עו״ד ניר יסלוביץ המייצג שניים מהמעורבים בפרשה, ״למרשיי הוצג המצג לפיו הפעולה שעומדת להתבצע היא חוקית, בהתבסס על החלטה של בית משפט גרמני ובידיעה מוחלטת של הרשויות בגרמניה וגם בישראל. לכן מרשיי לא חשדו ולא הבינו כלל שעסקינן בפעולה בלתי חוקית. להיפך - מרשיי חשבו שהם עומדים לבצע פעולה מבורכת של החזרת הילדים מאביהם לאמם. אני מקווה שרשויות התביעה בגרמניה יקבלו את עמדתנו בסופו של יום, ואני סמוך ובטוח שכך יהיה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר