דוחות מודיעין אמריקנים מזהירים כי בכוונתו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לכבוש את כלל אוקראינה ולהשיב לידיו חלקים מאירופה שהיו שייכים לאימפריה הסובייטית לשעבר, כך מסרו אמש (שישי) שישה מקורות הבקיאים בדוחות לסוכנות הידיעות "רויטרס". הפרסום בא על רקע המשך המגעים בניסיון להביא לסיום המלחמה באופן שישאיר בידי רוסיה שטח מצומצם בהרבה.
מתוך X
הדוחות מציגים תמונה שונה בתכלית מזו שצייר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ומתווכי השלום מטעמו בנושא אוקראינה, אשר טענו כי פוטין מבקש להביא לסיום העימות. הדוח העדכני ביותר מביניהם מתוארך לסוף חודש ספטמבר, לדברי אחד המקורות. המודיעין אף סותר את הכחשותיו של המנהיג הרוסי שלפיהן אין הוא מהווה איום על אירופה.
ממצאי ארצות הברית עקביים מאז פתח פוטין בפלישה רחבת־ההיקף לאוקראינה בשנת 2022. הם עולים בקנה אחד במידה רבה עם עמדותיהם של מנהיגי אירופה וסוכנויות הביון שלהם, הסבורים כי הוא חומד את כל אוקראינה ואת שטחיהן של מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, לרבות מדינות החברות בברית נאט״ו, כך לדברי המקורות.
״המודיעין אמר מאז ומתמיד שפוטין רוצה יותר״, אמר מייק קוויגלי, חבר דמוקרטי בוועדת המודיעין של בית הנבחרים, בראיון לרויטרס. ״האירופים משוכנעים בכך. הפולנים משוכנעים בכך לחלוטין. המדינות הבלטיות סבורות שהן הבאות בתור״.
רוסיה שולטת בכ־20% משטחה של אוקראינה, ובכלל זה ברוב מחוזות לוהנסק ודונצק, המחוזות המרכיבים את ליבת התעשייה של חבל דונבאס, וכן בחלקים ממחוזות זפוריז׳יה וחֵרסון ובחצי האי קרים, חצי האי האסטרטגי לחופי הים השחור.
פוטין טוען כי קרים וכל ארבעת המחוזות שייכים לרוסיה. לפי שני מקורות הבקיאים בפרטים, טראמפ מפעיל לחץ על קייב להסיג את כוחותיה מן החלק הקטן של דונצק הנתון לשליטתה, במסגרת הסכם שלום אפשרי - דרישה שנשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, ורוב הציבור האוקראיני דוחים לחלוטין.
״צוות הנשיא השיג התקדמות מרשימה בכל הנוגע לסיום המלחמה״, אמר גורם בבית הלבן בתגובה לעניין והוסיף כי טראמפ הצהיר שהסכם שלום ״קרוב מאי פעם״ - מבלי להתייחס לדוחות המודיעין.
חתנו, ג’ארד קושנר ואיש העסקים סטיב ויטקוף, הנמנים עם צוות המתווכים של ממשל טראמפ, מנהלים כבר מספר שבועות משא ומתן עם גורמים אוקראיניים, רוסים ואירופיים על תוכנית שלום בת 20 סעיפים. בעוד שגורמים אמריקנים טוענים כי הושגה התקדמות, מחלוקות מהותיות נותרו בעינן בסוגיית השטחים. לדברי גורם בבית הלבן, קושנר וויטקוף נפגשו ביום שישי עם המשלחת האוקראינית במיאמי, והיו אמורים לקיים שיחות עם נציגים רוסים במהלך סוף השבוע.
ביום שני הגיעו נציגים אמריקנים, אוקראיניים ואירופיים להסכמה רחבה בשיחות שנערכו בברלין, באשר למה שארבעה דיפלומטים אירופיים ושני מקורות הבקיאים בנושא הגדירו כערבויות ביטחוניות חזקות, בגיבוי ארצות הברית, להגנת אוקראינה מפני תוקפנות רוסית עתידית.
שני מקורות ציינו לרויטרס כי ערבויות אלה תלויות בהסכמתו של זלנסקי לוותר על שטחים לרוסיה. עם זאת, דיפלומטים אחרים אמרו כי אין זה המצב ונבחנות חלופות נוספות, מאחר שזלנסקי פסל ויתור טריטוריאלי. לדבריהם, הערבויות, שייכנסו לתוקף רק לאחר חתימה על הסכם שלום, כוללות פריסת כוח ביטחוני, ברובו אירופי, במדינות שכנות ובשטח אוקראינה הרחק מקווי החזית, במטרה לסייע בבלימת כל מתקפה רוסית עתידית.
לפי אחד המקורות, היקף צבאה של אוקראינה יוגבל ל־800 אלף חיילים. ואולם, כמה דיפלומטים ציינו כי רוסיה מבקשת תקרה נמוכה יותר, דרישה שאליה האמריקאים מגלים נכונות. עוד נאמר כי ארצות הברית תספק מודיעין וסיוע נוסף, וכי החבילה כולה תאושרר בידי הסנאט האמריקני. על פי שני מקורות המעורים בשיחות, תוכניתה של וושינגטון כוללת גם סיורים אוויריים מעל אוקראינה בגיבוי אמריקאי.
זלנסקי הביע ביום חמישי זהירות באשר להצעות, באומרו: ״יש שאלה שעדיין אינני מצליח לקבל עליה תשובה: מה יעשו בפועל ערבויות הביטחון הללו?״ יתרה מזאת, כלל לא ברור אם פוטין יסכים לערבויות מסוג זה, שכן הוא דחה שוב ושוב את הצבתם של כוחות זרים בשטח אוקראינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו