ליילה י, מטפלת אלג'יראית בת 42, נידונה היום בצהריים לשנתיים וחצי מאסר בפועל לאחר שניסתה להרעיל בני משפחה יהודית שהעסיקה אותה.
ניסיונות ההרעלה בוצעו באמצעות החדרת מוצרי ניקיון רעילים למשקאות, מזון ולמוצרי הקוסמטיקה של המשפחה. למרות הטענות של בני המשפחה כי ניסיון ההרעלה של בני המשפחה התבצע ממניע אנטישמי, וזאת לאור אמירות אנטישמיות של העוזרת אשר נאמרו מצידה לאחר מעצרה, בית המשפט החליט שלא לקבוע כי זו הייתה סיבת ניסיון ההרעלה.
מדובר על סדרת ניסיונות הרעלה מסוף שנת 2023 שנמשכו עד לסוף ינואר 2024, אז המשפחה הגישה תלונה במשטרה. המשפחה היהודית שהעסיקה בשכר את ליילה נתנה לה לשמור על שלשת ילדיהם, לדאוג לניקיון הבית ולהשתתף בהכנת הארוחות המשפחתיות. מעבר לכך, ליילה ליוותה ואספה את הילדים מבתי הספר, עד שהמשפחה התרגלה אליה והיא הפכה לבת בית. אולם, לטענת עורכי הדין של המשפחה היהודית, סאשה גוזלן ופטריק קלוגמן. מערכת היחסים השתנתה כליל החל משבעה באוקטובר. לאחר הטבח בעוטף ביקשה ליילה העלאת שכר מהורי המשפחה אולם אלו סירבו.
מרגע זה החלה ליילה לנסות להרעיל את בני המשפחה. היא הזריקה מוצרי ניקיון לבקבוקי יין ומיץ ענבים, למוצרי אלכוהול אחרים, לצלחת פסטה וכן למוצרי קוסמטיקה בהם אם המשפחה השתמשה. אם המשפחה אף תיארה כי היא השתמשה במסיר איפור "שגרם לצריבה קשה בעיניה". בכמה מקרים אכלו בני המשפחה מזון שהיה לו ריח של בשמים וחומרי ניקוי. לאחר שכלל בני המשפחה התלוננו מספר פעמים על ריחות מוזרים וטעם מוזר מהאוכל, ואף התלוננו על נזקים פיזיים ובחילות מניסיונות ההרעלה, אירע מקרה שבו האם הבחינה בקצף מוזר שהיה בתוך בקבוק יין וריח של אקונומיקה שיצא ממשקה ביתי אחר.
הדבר התווסף לעדות של אחת מהילדות של המשפחה שראתה את המטפלת משתמשת במוצר מחדר האמבטיה ומעבירה נוזלים ממנו לתוך בקבוק יין שרשום עליו "ירושלים", מה שהוביל כאמור להגשת תלונה במשטרה. המוצרים הועברו לבדיקת מעבדה שהוכיחו כי אכן הוכנסו חומרי ניקיון מסוכנים לתוך מוצרי השתיה והמזון, מה שהוביל למעצר של עוזרת הבית.
לאחר מעצרה ולאחר הכחשות ראשוניות הודתה העוזרת בחלק מהאישומים ואף אמרה לשוטרים כי היא עשתה טעות שעבדה אצל יהודים, "כי יש להם כסף וכוח, לעולם לא הייתי צריכה לעבוד אצל יהודייה; היא רק הביאה לי צרות". לאחר מכן הסבירה עוזרת הבית כי היא הכניסה "כמות קטנה" של חומרי ניקוי "בתור בדיחה" ולא התכוונה לגרום למותם של בני המשפחה.
בהמשך חזרה בה ליילה מההודאה, הכחישה את כל החשדות נגדה וטענה כי הודתה בגלל לחץ ובלבול. סתירות נוספות בעדותה עלו כאשר בתחילה היא טענה כי היא מוסלמית, לאחר מכן אמרה שיש לה שורשים יהודיים, ובסוף היא טענה שהיא בכלל נוצריה. קו ההגנה של עורכי דינה כלל את הקו שבו מדובר על עובדת מתוסכלת שפעלה נגד מעסיקיה בגלל שלא קיבלה העלאה, ולכן הם דחו את בקשת התביעה לעונש של שלש שנות מאסר והמשך מעצר. אולם במקביל, בית המשפט לא האמין לגרסותיה המשתנות וגזר כאמור שנתיים וחצי מאסר בגין "מתן חומר מזיק שהוביל לנזקים למשפחה המתלוננת".
גורמים בקהילה היהודית הביעו תרעומת על העונש הקל שהתביעה דרשה, רק שלש שנות מאסר, וכעס על ההחלטה המקלה של בית המשפט, "כל הקהילה היהודית בצרפת הזדעזעה כששמענו על ניסיון ההרעלה. די ברור שהיחס של המטפלת השתנה לאחר שבעה באוקטובר, ברור לגמרי מה היא חושבת על יהודים ועל עבודתה אצל משפחה יהודית לאור מה שהיא אמרה מייד לאחר מעצרה, וברור לגמרי שהיא ניסתה להרעיל את הורי המשפחה והילדים", אמר גורם בקהילה היהודית בצרפת, "האם בגלל שהיא לא הצליחה להרעיל ולרצוח את המשפחה היא זכאית לכזה עונש קל? זה פשוט לא יאמן. איפה ההרתעה?".
גורם משפטי המקורב למשפחה ציין כי "בניגוד למחשבה הסבירה, המימד האנטישמי לא התקבל על ידי בית המשפט. פסק הדין מכיר בהרעלה על ידי המטפלת לשעבר ואינו חולק על כך שהנאשמת אכן אמרה דברי אנטישמיות במהלך מעצרה, אך דוחה אותם משום שנאמרו שלא בנוכחות עורך הדין. למרות העונש הכבד שהוטל על האדם הנוגע בדבר, אי אפשר להגיד שנעשה צדק, שכן המניע שיכול היה לספק לנאשמים כמו גם לקורבנות את המסגרת האפשרית היחידה להבנה: דעות קדומות אנטישמיות, הוסר מהחלטת בית המשפט. כעת על משרד התובע הציבורי לקחת אחריות ולערער על החלטה מטרידה זו".
