“הנשים בוורוד”: כך נולד הפנים החדשות של המאבק נגד ההגירה בבריטניה

תנועת מחאה חדשה בבריטניה, המכנה את עצמה "הנשים בוורוד" (Pink Ladies), הופכת לשחקן בולט בשיח הציבורי סביב ההגירה הבלתי-חוקית ובטיחות נשים. כך דווח הלילה (בין שישי לשבת) ב-CNN. התנועה צמחה מתוך מחאות מקומיות נגד שיכון מבקשי מקלט במלונות, וכיום מקיימת הפגנות ברחבי המדינה, בעיקר בערים ובפרברים שמחוץ ללונדון.

היוזמה החלה בעיירה אפינג שבשולי הבירה, לאחר מעצרו של אזרח אתיופי ששהה במלון למבקשי מקלט והואשם בתקיפה מינית של אישה ושל תלמידה בת 14. הזעם המקומי הוביל למחאה אלימה ביולי האחרון, שבמהלכה הותקפו שוטרים ונעצרו מפגינים. ארבעה מהמעורבים כבר הודו בהתפרעות אלימה, ואחרים ממתינים למשפט.

אורלה מיניהיין, אם לשלושה מאפינג, סיפרה ל-CNN כי ראתה באירועים "אסון תדמיתי". לדבריה, כדי להרחיק את המחאה מדימוי של אלימות וגזענות, היא הציעה אסטרטגיה חדשה: הגברים יישארו בבית, הנשים יובילו את ההפגנות, וכולן ילבשו ורוד. "זה היה מהלך מנצח - זה הגיע לכלי התקשורת בכל מקום", אמרה.

כך נולדה תנועת "הנשים בוורוד", שמזהירה מפני מה שחברותיה מגדירות כסכנות שהגירה בלתי-חוקית מציבה לנשים ולנערות. אף שהתנועה אינה מצהירה על השתייכות מפלגתית, מיניהיין מודה שרוב החברות מתכוונות להצביע למפלגת Reform UK הפופוליסטית, שמקדמת קו תקיף נגד הגירה ומובילה בסקרים על פני מפלגת הלייבור.

לפי הערכות המארגנת, מדובר בכמה אלפי פעילות בלבד, אך החוקרים מציינים כי התופעה משקפת מגמה רחבה יותר: נושאים המזוהים עם הימין הקשה, שבעבר היו נחלתם של גברים בעיקר, זוכים כעת לתמיכה גוברת גם בקרב נשים. בהפגנה שנערכה בנובמבר בצ'למספורד, כ-200 נשים התכנסו מול בניין העירייה כשהן עטויות פונצ'ואים, כומתות ודגלים ורודים, וחלקן אף הלבישו את כלביהן בהתאם.

לדברי מיניהיין, הדמות הטיפוסית של פעילת "הנשים בוורוד" היא אם לבנה, בגיל העמידה, שהצביעה בעד הברקזיט ב-2016 במטרה "לעצור הגירה בלתי-חוקית", וכיום חשה שהמצב החמיר. רבות ניזונות מדיווחים ברשתות החברתיות ובערוץ הימני GB News על תקיפות של נשים בידי מהגרים, וחשות שהמפלגות הגדולות אינן מטפלות בנושא. "רציתי ליצור תנועה שאומרת לנשים: יש לכן קול", אמרה.

המסר המרכזי שמבקשות הפעילות להעביר מופיע גם על שלטים שנישאו בהפגנות: "אני לא גזענית, אני אמא מודאגת". אך ארגוני זכויות נשים אינם משתכנעים. "הימין הקיצוני מנצל כבר שנים את המאבק באלימות נגד נשים כדי לקדם אג’נדה גזענית ועליונות לבנה", אמרה אנדראה סיימון, מנהלת קואליציית End Violence Against Women.

אף שבאירועים של "הנשים בוורוד" כמעט ולא נראו סמלי מפלגת Reform UK, הקשר הרעיוני ברור. מיניהיין עצמה משמשת סגנית יו"ר המפלגה באזור אפינג פורסט, ואינה פוסלת התמודדות לפרלמנט בעתיד, אך מדגישה שאין שיתוף פעולה רשמי.

הדיווח מציין כי Reform, בראשות נייג'ל פרג', מנסה בשנה האחרונה להרחיב את בסיס התמיכה הנשי שלה. נתוני סקרים מראים שהפער בין מספר התומכים הגברים לנשים הצטמצם, בין היתר בעקבות דגש גובר על סוגיית בטיחות נשים. עם זאת, במפלגה מכחישים קו מכוון כזה וטוענים כי השיקול היחיד הוא "כישרון, לא מגדר".

חלק גדול מהחשש הציבורי נשען על פרשות היסטוריות של ניצול מיני בערים אנגליות, שבהן היו מעורבים גברים ממוצא אסייתי או פקיסטני. דו"ח עצמאי מ-2025 קבע כי היה "כשל מערכתי" בהתמודדות עם שאלת המוצא האתני של כנופיות אלו - ממצא שמוסיף מורכבות לדיון.

עם זאת, ב-CNN מדגישים כי אין נתונים רשמיים התומכים בטענה שמבקשי מקלט מבצעים פשיעה בהיקף חריג. הממשלה אינה מפרסמת סטטיסטיקות מפורטות בנושא, ונתוני הפשיעה הכלליים באנגליה ובוויילס מצביעים דווקא על ירידה בעשור האחרון.

למרות זאת, בקרב חלק מהמפגינים התחושה היא של איום קיומי. חלקם קראו לערב את הצבא ואף את הצי כדי לעצור את הגעת המהגרים. אחרים התמקדו במקרים בודדים של פשיעה כדי להצדיק מסרים חריפים. בהפגנה בצ'למספורד נערכה אף עצרת זיכרון לחמש נשים שלטענת המארגנת "נרצחו בידי מהגרים בלתי-חוקיים", אף ששניים מהחשודים באותם מקרים הם אזרחים בריטים.

בסיום האירוע פנתה מיניהיין ישירות לממשלה ואמרה: "לא נהיה עוד כבשים לטבח בשביל הרב־תרבותיות שלכם".