נשיא רוסיה לשעבר דימטרי מדבדב איים היום (חמישי) כי אם האיחוד האירופי יחרים נכסים רוסיים מוקפאים לטובת אוקראינה, המדינה עלולה לראות בכך "עילה למלחמה". האיום הגיע יום לאחר שנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הציגה תוכנית לגייס 90 מיליארד יורו לאוקראינה - באמצעות נכסי הבנק המרכזי הרוסי שהוקפאו באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, ומוחזקים רובם בבלגיה.
מאז הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה בפברואר 2022, הקפיא האיחוד האירופי נכסים של הבנק הרוסי המרכזי המוחזקים במערב בהיקף של 210 מיליארד יורו, רובם מוחזקים בבלגיה. עד כה האיחוד האירופי עשה שימוש ברווחי הקרן על הנכסים המוקפאים, אך כעת פון דר ליין מבקשת להשתמש בנכסים עצמם כבטוחה להלוואה לאוקראינה. תוכנית שכמובן מעוררת זעם גדול במוסקבה וחשש משמעותי בבריסל מתגמול.
דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה לשעבר וכיום סגן יו״ר מועצת הביטחון הרוסית, אמר היום: ״אם האיחוד האירופי המטורף בכל זאת ינסה לגנוב נכסים רוסיים מוקפאים בבלגיה במסווה של 'הלוואת פיצויים', רוסיה עלולה לראות בצעד כזה עילה למלחמה - עם כל ההשלכות הרלוונטיות על בריסל ועל מדינות האיחוד בנפרד״.
דה וובר עצמו התייחס לאיומים הרוסיים: ״מי מאמין שפוטין יקבל בשקט את החרמת הנכסים הרוסיים? מוסקבה הבהירה לנו שבמקרה של החרמה, בלגיה ואני אישית נרגיש את זה 'לנצח'. זה נראה לי פרק זמן די ארוך״. לדבריו, רוסיה עלולה להחרים בתגובה נכסים מערביים ברוסיה, וכל המפעלים הבלגיים שם עלולים להילקח. ״ומה אם גם בלארוס וסין יחרימו נכסים מערביים? האם חשבו על כל זה? לא, לא חשבו״.
דה וובר גם הטיל ספק בסיכויי הניצחון של אוקראינה, באופן שיחייב את רוסיה לשלם פיצויים לטובת שיקומה: ״מי באמת מאמין שרוסיה תפסיד באוקראינה? אלה אגדות, אשליות מוחלטות. זה אפילו לא רצוי שהיא תפסיד ושחוסר יציבות ישתרר במדינה עם נשק גרעיני״.
לאור החשש מתגובה רוסית, בלגיה דורשת ממדינות האיחוד להתחייב לשאת בסיכונים של המהלך. דה וובר אמר כי רק גרמניה הביעה נכונות לכך: ״שאלתי את עמיתיי האירופים אם הם מוכנים לחלוק את הסיכונים שבלגיה נושאת בהם. רק גרמניה אמרה שהיא מוכנה. בלי שיתוף הסיכונים הזה, אעשה הכל כדי לחסום את התיק הזה. הכל״.
פון דר ליין הציגה אתמול את התוכנית למרות ההתנגדות הבלגית. ״אנחנו מציעים לממן שני שלישים מהצרכים של אוקראינה לשנתיים הקרובות - 90 מיליארד יורו. את היתרה ימלאו השותפים הבינלאומיים״, אמרה. ״לחץ הוא השפה היחידה שהקרמלין מבין, ואנחנו יכולים להגביר אותו. עלינו לגרום למלחמה לעלות לפוטין יותר, וההצעה הזו נותנת לנו את הכלים לכך״.
שר החוץ הבלגי מקסים פרבו הגיב בנחרצות: ״הדאגות שלנו זכו לזלזול. הטקסטים שהנציבות מציגה היום לא מתייחסים לחששות שלנו בצורה מספקת״. פרבו אמר כי בלגיה מתייחסת להלוואת הפיצויים כ״האופציה הגרועה ביותר מכולן, כי היא מסוכנת ומעולם לא נעשתה קודם״, והוסיף: ״אם רוסיה תיקח אותנו לבית משפט, יש לה כל סיכוי לנצח, ואנחנו, בלגיה, לא נוכל להחזיר את ה-200 מיליארד יורו האלה - כי זה שווה ערך לתקציב השנתי של הממשלה. זאת תהיה פשיטת רגל של בלגיה״.
פון דר ליין אמרה שההצעה התחשבה "כמעט בכל החששות" של בלגיה, אך בכיר בלגי דחה את ההערכה ואמר לרויטרס: ״בלגיה לא יכולה לקבל שמבקשים ממנה לשאת בסיכונים של מבצע כזה לבד״. שר החוץ הגרמני יוהאן ודפול הביע תמיכה בתוכנית: ״אנחנו תומכים בזה, וכמובן לוקחים ברצינות את החששות של בלגיה. הם מוצדקים, אבל הבעיה פתירה - אם נעמוד יחד ונהיה מוכנים לקחת אחריות״.
ההכרעה בסוגיה צפויה להתקבל בפסגת מנהיגי האיחוד האירופי ב-18 בדצמבר. הנציבות טוענת כי התוכנית יכולה לעבור ברוב מיוחס - 15 מדינות המייצגות 65% מאוכלוסיית הגוש - ולא דורשת פה אחד, מה שמאפשר לעקוף התנגדות הונגרית או בלגית צפויה.
לפי הצעת 28 הנקודות שניסח שליח טראמפ סטיב וויטקוף יחד עם הנציג הרוסי קיריל דמיטריאב, 100 מיליארד דולר מהנכסים המוקפאים ישמשו לשיקום אוקראינה - כשארה״ב תקבל מחצית מהרווחים. יתרת הנכסים תועבר לקרן השקעות משותפת אמריקנית-רוסית, מדובר למעשה במנגנון שיאפשר לרוסיה והאוליגרכים המקורבים לקרמלין לשים את ידיהם על הכספים שהוקפאו.
באיחוד הגיבו בזעם לרעיון. ״האירופים מתישים את עצמם בניסיון למצוא פתרון שיועיל לאוקראינים, וטראמפ רוצה להרוויח מזה״, אמר גורם באיחוד ל"פוליטיקו". גורם בכיר בבריסל לעג להצעה ואמר שלטראמפ ״אין סמכות להפשיר נכסים שמוחזקים באירופה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
