הישיבה בדבלין על פארק הרצוג הפכה למופע אנטישמי: ״המודיעין הישראלי התקשר״

ישיבת מועצת העיר דאבלין שנערכה אתמול (שני) בלילה עוררה סערה בקהילה היהודית, לאחר שחברי מועצה העלו טענות קונספירטיביות ואנטישמיות במהלך דיון על שינוי שמו שלפארק הרצוג.

הישיבה הסתיימה בהחלטה לאתחל את התהליך מחדש ולהעלותו לאישור ב-15 בדצמבר - למרות בקשות הקהילה היהודית לזנוח את היוזמה לחלוטין. חלק מבני הקהילה השוו את הדברים שנאמרו לישיבות בגרמניה בשנות השלושים.

הפארק, הנושא את שמו של נשיא ישראל לשעבר חיים הרצוג, ממוקם באזור שבו מתגוררים רבים מבני הקהילה היהודית הקטנה בעיר. הישיבה נועדה לדון בדחיית ההצעה לשינוי השם, לאחר שהממשלה קבעה כי נפלו ״טעויות מנהליות״ בהליך. חברי מועצה רבים זעמו על הדחייה והאשימו את הממשלה בכניעה ללחץ בינלאומי, תוך שהם דוחים את הטענה שמדובר באקט אנטישמי. במהלך הישיבה נחשף כי ההצעה הראשונית לשינוי השם הוגשה באוקטובר 2023 - זמן קצר לאחר הטבח של 7 באוקטובר.

"התערבות חיצונית"

חברי מועצה רבים גינו את התערבותו של ראש הממשלה מיהאל מרטין בתהליך והאשימו את הממשלה ב״התערבות חיצונית״.
חבר המועצה פאט דאן האשים את ״המודיעין הישראלי״ בדחיית ההחלטה: ״אני משוכנע שכל שיחת טלפון שבוצעה למנכ״ל העירייה ולפקידים האחרים כנראה הגיעה מהמודיעין הישראלי של צה״ל, שפעילים בכל מה שקשור לפלשתינים״.

חבר מועצה ממפלגת שין פיין טען כי הדחייה קשורה ל״התנגדות של הלובי הציוני. הם חושבים שהם ינצחו, אבל הם לא ינצחו במקרה הזה״. נציג עצמאי נוסף דיבר על לחץ מצד ״הלובי הישראלי״ על פוליטיקאים בכירים, ואף העביר ״הרצאה״ קצרה שבה הסביר ״מתי מדובר באירוע בעל היבטים אנטישמיים ומתי לא״.

חבר מועצה אחר טען כי שינוי השם הכרחי כי ״זו התנגדות לממשלת ישראל״. קונור רדי, חבר מועצה שהתייחס בעבר בהבנה לטבח 7 באוקטובר, כינה את ישראל ״מדינה לא לגיטימית״ והציע לקרוא לפארק על שם יהודי אחר - הצעה שעלתה לאחרונה לאור הביקורת על המועצה. חברת מועצה אחרת רמזה שהעניין הציבורי בפארק הרצוג, לעומת פארק אחר שגם שמו עומד להיות מוחלף, נובע מ״הסטטוס הסוציו-אקונומי של בעלי העניין״.

לצד האמירות הקשות, חבר המועצה מהלייבור דרמוט לייסי היה מהיחידים ששיקף את עמדת הקהילה היהודית, שנלחמה למנוע את שינוי השם ופנתה לכל חברי המועצה שלא לתמוך בהצעה. ״זו לא הייתה יוזמה קהילתית מקומית״, אמר, ״זה היה קמפיין חיצוני שביקש לכפות שינוי שם על קהילה שלא רוצה בכך״.

"לא תקינה משפטית"

רייצ׳ל מויזל, פעילה יהודית-אירית שליוותה את הדיון, שיתפה ברשת X סרטונים מהישיבה וכתבה: ״פרסמתי שישה סרטונים שאמורים לתת לאנשים מושג על בור השופכין שהיה במועצת העירייה אתמול בלילה. תאמינו לי שהיו עוד רבים אחרים. ברור שאילו ההצעה לא הייתה נמשכת בעקבות היותה לא תקינה מבחינה משפטית - מה שכמובן נבדק רק בגלל לחץ ציבורי - היא הייתה מתקדמת. חברי המועצה השפויים היו מעטים בהרבה מהמטורפים״.

ליאור טיבט, דוקטורנטית ישראלית המתגוררת בדבלין, אמרה: ״בתור יהודיה שחיה באירלנד ורואה את האנטגוניזם נגד ישראל ואת האנטישמיות, אני רואה בשינוי שם הפארק צעד מאיים. עד עכשיו יש לנו מקום במרחב הציבורי, וגם את זה רוצים למחוק? הרצון לטשטש את הקשר בין ישראל לאירלנד ולשנות את ההיסטוריה מדאיג״.

טיבט גם יצאה נגד החלטתו של שר החוץ גדעון סער לסגור את השגרירות הישראלית בדבלין. לדבריה, ההחלטה מפקירה את הזירה הדיפלומטית ואת הישראלים במדינה: ״אם החלטות אנטי-ישראליות יעברו בקלות באירלנד, הן ימשיכו לעבור גם במדינות וערים אחרות באירופה. צריך להילחם כאן בהחלטות האלה ואני לא מבינה למה ישראל לא פה. מי שבסוף יצר את הלחץ המירבי היו אנשי הקהילה היהודית שעבדו מסביב לשעון״.

למרות האווירה העוינת, טיבט מסרבת לעזוב: ״אנחנו לא יכולים לוותר. אם יש אנטישמיות, והרי היא קיימת בכל מקום, אז נרים ידיים ונפקיר את השטח לשונאים שלנו? אם הקול שלנו לא יישמע כאן, לא יהיה מי שיגן על ישראל בתפוצות״.