"מצער ומביש": הנשיא הרצוג הגיב להחלטת עיריית דבלין להסיר את שמו של אביו מפארק

תגובות של זעם וצער במערכת הפוליטית בישראל בעקבות ההחלטה של עיריית דבלין להסיר את שמו של נשיא מדינת ישראל השישי חיים הרצוג, מפארק בדרום הבירה האירית. 

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בנו של חיים הרצוג, הגיב: "אנו עוקבים בדאגה אחר הדיווחים מאירלנד, בנוגע לכוונה לפגוע במורשתו של הנשיא השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג ז״ל, ובסמלים המבטאים את הקשר ההיסטורי בין הציבור האירי לבין העם היהודי.

עוד הוסיף הרצוג: "מעבר להיותו של חיים הרצוג ז״ל מנהיג ישראלי, הוא היה מגיבורי המערכה לשחרור אירופה מהנאצים, ואישיות שהקדישה את חייה לביסוס ערכי החירות, הסובלנות והחתירה לשלום. אביו, הרב אייזיק הרצוג כיהן כרב הראשי הראשון של אירלנד החופשית, והשאיר חותם משמעותי בחיי האומה האירית. קריאת הפארק על שמו לפני כשלושה עשורים ביטאה את ההוקרה למורשתו ואת הידידות העמוקה בין העם האירי לעם היהודי, שלצערנו התקלקלה בשנים האחרונות.

"מחיקת שמו של הרצוג ז״ל, אם אכן תתממש, תהיה צעד מצער ומביש. אנו מצפים שמורשתו של מי שעמד בחזית המאבק באנטישמיות ובעריצות תזכה לכבוד הראוי גם כיום", כתב הנשיא.

גם שר החוץ, גדעון סער, הגיב בזעם על ההחלטה האירית וטען כי היא משקפת היטב את החלטתו לסגור את שגרירות ישראל במדינה. "אין החלטה מדויקת ומוצדקת יותר מהחלטתי לסגור את השגרירות שלנו בדבלין, זמן קצר לאחר שנכנסתי לתפקידי כשר החוץ.
‏דבלין הפכה לבירת האנטישמיות בעולם.

"‏האובססיה האנטישמית והאנטי־ישראלית האירית היא חולנית.
‏עיריית דבלין החליטה להסיר את שמו של חיים הרצוג - הנשיא השישי של מדינת ישראל, שגדל בדבלין ואביו היה הרב הראשי של אירלנד - משמו של פארק בעיר. ‏מה שלא ניתן להסיר זה את החרפה של האובססיה האנטישמית והאנטי־ישראלית האירית", כתב סער.

התנגדות גם באירלנד

שרת החוץ האירית, הלן מקנתי, הביעה התנגדות לשינוי שמו של הפארק בתגובה רשמית מפורטת. "פארק הרצוג נקרא על שם חיים הרצוג, שנולד בבלפסט וגדל בדבלין. לימים היה נשיא ישראל, ובנו מכהן כיום בתפקיד זה. אביו היה הרב הראשי של אירלנד במשך שנים רבות", כתבה שרת החוץ.

מקאנטי הוסיפה: "הוא דמות חשובה עבור אנשים רבים, במיוחד עבור חברי הקהילה היהודית באירלנד. אני חושב שעלינו להיות ברורים לגבי זה. הממשלה ביקרה בגלוי את המדיניות והפעולות של ממשלת ישראל בעזה ובגדה המערבית, ובצדק. שינוי שם של פארק בדבלין בדרך זו - הסרת שמו של גבר יהודי אירי - אינו קשור לכך ואין לו מקום ברפובליקה שלנו. לדעתי, שינוי השם הזה לא צריך לעבור ואני קורא לחברי מועצת העיר דבלין להצביע נגדו", כתבה. 

שר המשפטים האירי לשעבר, אלן שאטר, האשים את מועצת העיר דבלין בהפיכה ל"נאצית גמורה" בנוגע להצעה. שאטר, חבר ידוע בקהילה היהודית של אירלנד וחבר פרלמנט לשעבר מטעם מפלגת פינה גייל בדבלין, שבמחוז הבחירה שלו נמצא פארק הרצוג, טען כי ועדת ההנצחה והשמות נחושה "למחוק את ההיסטוריה היהודית אירית".

בפוסט ברשת המדיה החברתית X, הוא טען כי דו"ח הוועדה בנושא היה "מביש". שאטר ציין גם כי פארק הרצוג ממוקם בסמוך לבתי הספר היסודיים והתיכוניים היהודיים היחידים באירלנד - בית הספר הלאומי סטרטפורד ומכללת סטרטפורד.

"נראה שחלק מחברי המועצה נחושים להפוך את דבלין למקום זר ועוין עבור הקהילה היהודית של דבלין וילדים יהודים הלומדים בבית הספר שלהם בראטגאר", הוסיף. שאטר קרא לחברי המועצה לדחות את "החלטת הוועדה הבוטה והאנטישמית הזו".

ניל ריצ'מונד, שר ללא תיק בממשלת אירלנד,  מטעם מפלגת פינה גייל, אמר בפוסט ברשתות החברתיות כי שינוי שם הפארק יהיה "מצער מאוד". אמה בליין, ראש עיריית דבלין לשעבר וחברת מועצה מטעם מחוז פיין גייל, אמרה כי לא תתמוך בהצעה.

בליין אמרה שהיא לא ראתה בישיבת המועצה את המקום "להצהיר הצהרה על שם הפארק. המהלך הזה מרגיז מאוד את הקהילה היהודית, שרבים ממנה גרים באזור רת'גאר", אמרה. "רבים מהם היו איתי בקשר והם התמודדו עם הרבה הערות אנטישמיות. למשפחת הרצוג יש קשרים חזקים ויקרים מאוד לדבלין. זה באמת פוגע ואינו דרך הולמת לטפל בנושא הזה", אמרה ראש העיר לשעבר.

"מדינה שנבנתה על טיהור אתני"

בתוך המערכת הפוליטית האירית רבים מיהרו לברך על ההחלטהו נציגים שונים הביעו את תמיכתם במהלך, כשהם מציגים את המלחמה בעזה כסיבה לתמיכתם. חלקים נרחבים בפוליטיקה האירית רואים בישראל מיזם קולוניאליסטי ומקבלים באופן מלא את הנרטיב הפלשתיני. 

סגן ראש עיריית דבלין וחבר המועצה של פיאנה פייל, מפלגה החמחזיקה בקו קיצוני הרבה יותר כלפי ישראל מפינה גייל, ג'ון סטיבנס, אמר כי הוא "מברך" על העניין שעל סדר היום החודשי בליל שני ומאמין כי "זה אך נכון שיהיה דיון פתוח ושקוף" על שינוי שם הפארק.

חבר המפלגה רורי הוגאן ציין כי הוא "תומך בשינוי שם" בהקשר של המצב בעזה. "שינוי השם ישקף עד כמה נורא רצח העם של העם הפלסטיני", אמר. "השם הנוכחי אינו הולם".

קונור רדי, אחד מיוזמי המהלך, אמר: "אני לא קונה לרגע את הרעיון הזה שזה אנטישמי. זה למעשה אנטישמי להשוות ציונות ליהדות. מדובר במהלך לגיטימי לחלוטין אחרי מה שקרה בעזה לשנות את שם הפארק שנקרא לכבודו של אדם שהיה חלק מיסודותיה של מדינה שנבנתה על טיהור אתני".  

ועדת ההנצחה והשמות במועצת העיר דאבלין הצביעה בעד שינוי שמו של פארק בעיר הנקרא על שם הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, שגדל בעיר הבירה האירית. ההחלטה התקבלה בישיבה שהתקיימה עוד ביולי, אך פורסמה רק השבוע במסמך רשמי שהוגש לראש העיר ולחברי המועצה. רוב חברי הוועדה תמכו בהסרת השם, עם התנגדות בודדת אחת בלבד. ההחלטה הסופית על שינוי השם טעונה אישור של מליאת מועצת העיר.

"למחוק את ההיסטוריה"

הפארק, הממוקם בשכונת ראת׳גר בסמוך לבית הספר היהודי היחיד באירלנד, נקרא על שם הרצוג בשנת 1995 לציון 3,000 שנים לירושלים. הרצוג, יליד בלפסט, היה בנו של יצחק הלוי הרצוג, שכיהן כרב הראשי של אירלנד ולאחר מכן כרב הראשי הראשון של מדינת ישראל. נכדו, יצחק הרצוג, מכהן כיום כנשיא המדינה.

ההחלטה עוררה ביקורת חריפה בקהילה היהודית באירלנד. רייצ׳ל מויזל, פעילה יהודית-אירית, כתבה ברשת X: ״זהו ניסיון בוטה למחוק את ההיסטוריה היהודית-אירית. אירלנד היא מדינה אנטישמית מבחינה מוסדית. להכחיש זאת לנוכח ראיות כה מוחצות זו טיפשות טהורה״.
שר המשפטים לשעבר של אירלנד, אלן שאטר, תקף אף הוא את ההחלטה וכתב: ״חלק מחברי מועצת העיר דאבלין רוצים למחוק את ההיסטוריה היהודית-אירית. הפוליטיקה באירלנד הפכה לאנטישמית באופן מערכתי״.