חוקרי הסוכנות למאבק בשחיתות באוקראינה (NABU) פשטו הלילה (שישי) על ביתו של ראש לשכת הנשיא אנדריי ירמק, מקורבו הקרוב ביותר של וולדימיר זלנסקי ומי שנתפס כאיש החזק במדינה אחריו - ולעיתים גם לפניו. ירמק, שמוביל גם את צוות המשא ומתן מול ארה״ב ורוסיה, מסר כי הוא משתף פעולה עם החוקרים שביצעו חיפוש בדירתו. כעבור מספר שעות הודיע על התפטרותו.
הפשיטה הלילה מחריפה עוד יותר את המשבר הפוליטי והציבורי שבו מצוי ממשלו של זלנסקי, בעוד קייב עצמה מצויה תחת לחץ אמריקני גובר לוויתורים במשא ומתן להסכם מול רוסיה.
בהודעה משותפת ציינו הסוכנות הלאומית למאבק בשחיתות (NABU) ופרקליטות המאבק בשחיתות (SAP) כי החיפושים ״אושרו כחוק״ וקשורים לחקירה פתוחה, אך לא פירטו את נושאה. ירמק מסר ברשתות החברתיות: ״אין מכשולים בפני החוקרים. ניתנה להם גישה מלאה לדירה, עורכי הדין שלי נמצאים במקום ומשתפים פעולה עם אנשי אכיפת החוק. מצדי יש שיתוף פעולה מלא״.
בתחילת החודש חשפו סוכנויות המאבק בשחיתות חקירה נרחבת בחשד לתשלומי שוחד בהיקף של כ-100 מיליון דולר בתאגיד האנרגיה הממשלתי ״אנרהואטום״. החשיפה עוררה זעם ציבורי נרחב, בעיקר על רקע ההפצצות הרוסיות על תשתיות החשמל במדינה, שגורמות להפסקות חשמל ומאיימות על אספקת החימום לקראת החורף. בין החשודים המרכזיים בפרשה נמצא טימור מינדיץ׳, שותפו העסקי לשעבר של זלנסקי באימפריית הבידור ״רובע 95״. לפי החוקרים, מינדיץ׳ ושותפיו דרשו עמלות של 10-15 אחוזים מקבלני משנה של התאגיד. גם שר המשפטים גרמן הלושצ׳נקו, ששימש בעבר שר האנרגיה, הושעה מתפקידו על רקע החשד שסייע בהלבנת כספים. מינדיץ׳ עצמו נמלט מאוקראינה שעות לפני הפשיטה על דירותיו, ולפי דיווחים הגיע לישראל.
ירמק, בן 54, נחשב לדמות השנויה ביותר במחלוקת בממשל האוקראיני ואחת הלא פופולריות שבהן. מתנגדיו טוענים שהוא צבר כוח רב מדי, חוסם גישה לנשיא ומשתיק קולות ביקורתיים. הוא ידיד קרוב של זלנסקי עוד לפני שזה נכנס לחיים הפוליטיים, וסייע לו בקמפיין הנשיאותי ב-2019. בחודשים האחרונים הוא מוביל את המשא ומתן מול וושינגטון ומוסקבה. הפשיטה מגיעה בעיצומו של משא ומתן אינטנסיבי בין קייב לוושינגטון על הסכם לסיום המלחמה. ירמק הודיע היום כי משלחות אוקראינית ואמריקנית ייפגשו בסוף השבוע, וזלנסקי אישר זאת ואמר כי המשלחת ״תהיה מוכנה היטב וממוקדת בעבודה מהותית״.
מוקדם יותר השבוע הודיע טראמפ כי תוכנית השלום האמריקנית המקורית בת 28 הנקודות ״שופרה לאחר קבלת הערות משני הצדדים, וכעת נותרו רק כמה נקודות מחלוקת״. התוכנית צומצמה ל-19 נקודות, והוסרו ממנה הדרישה לחנינה לפושעי מלחמה והמגבלה על גודל הצבא האוקראיני. בקייב ניסו להעביר את המסר כי סוגיות כמו היקפי הנסיגה יצטרכו להיות מוכרעים בדיונים בין המנהיגים, אך טראמפ הבהיר כי ייפגש עם הצדדים רק לאחר שתהיה התקדמות משמעותית לעבר הסכם.
פוטין אמר אתמול (חמישי) כי התוכנית האמריקנית יכולה לשמש ״בסיס להסכמים עתידיים״, אך דרש כי אוקראינה תיסוג משטחים במזרח במדינה - ולא רוסיה תמשיך להתמקדם בשדה הקרב.
ברקע המשא ומתן מרחפת גם סערה סביב סטיב וויטקוף, שליחו של טראמפ. השבוע חשפה בלומברג תמליל שיחה בינו לבין יורי אושקוב, יועצו הבכיר של פוטין, שבה ייעץ וויטקוף לרוסים כיצד להתנהל מול הנשיא במהלך המשא ומתן. חברי קונגרס רפובליקנים קראו לפטרו, אך טראמפ גיבה אותו ואמר כי ״זה משא ומתן סטנדרטי״. לפי "רויטרס", תוכנית 28 הנקודות עצמה התבססה על מסמך שהגישה רוסיה לממשל טראמפ באוקטובר - ושכלל את תנאי מוסקבה לסיום המלחמה, כולל ויתורים טריטוריאליים שקייב דחתה בעבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו