שבאנה מחמוד, שרת הפנים הבריטית. "אסיים את כרטיס הזהב". צילום: Getty Images

שרת הפנים הבריטית ביטלה פסיקה שאפשרה לעזתים להיכנס לאנגליה

בית המשפט לערעורים קיבל את עמדת השרה • השופטים קבעו כי הקשר המשפחתי אינו עומד ברף שנדרש להגנת הזכות לחיי משפחה • ההכרעה עשויה להשפיע על מדיניות ההגירה כולה

[object Object]

לפי דיווח בעיתון ה"טלגרף", שרת הפנים הבריטית שבאנה מחמוד הצליחה לבטל פסק דין קודם שהעניק מקלט למשפחה פלשתינית מעזה, לאחר שבית המשפט לערעורים קיבל את ערעורה על החלטת טריבונל ההגירה. הפסיקה החדשה מצמצמת את היכולת להסתמך על אמנת זכויות האדם האירופית - ובעיקר על סעיף 8 העוסק בזכות לחיי משפחה - כדי להיכנס לבריטניה.

השופטים, בהם מסטר הרולס סר ג'פרי ווס, קבעו כי הקשר בין שני האחים שבמרכז המקרה אינו עומד בהגדרת "חיי משפחה" לפי הפסיקה הבריטית. לדבריהם, רק משפחה גרעינית או קשרים חריגים של תלות מעבר לקשר רגשי רגיל עשויים לעמוד בדרישות הסעיף.

פלשתינים מתפנים ממזרח אזור חאן יונס ורפיח אחרי הודעת צה"ל %2F%2F רשתות ערביות

המשפחה, בעלת "פרופיל אנטי-חמאס", חיה בתנאי סכנה בעזה, באוהל שניזוק מירי, לאחר קריסת הסדר הציבורי באזור. היא השתמשה בטופס שנועד לתוכנית האוקראינית, בהתאם להנחיית משרד הפנים שהמליצה למבקשים לבחור במסלול "הקרוב ביותר לנסיבותיהם".

האם מדובר בתקדים?
לפי הדיווח, פסק הדין עשוי להפוך לתקדים משמעותי: הממשלה תוכל להסתמך עליו בעתיד כדי לבלום עתירות דומות, ובתי המשפט יידרשו לתת משקל גדול יותר לאינטרס הציבורי ולסמכות שרת הפנים לשמור על "רווחתה הכלכלית של המדינה או על זכויותיהם של אחרים".

המחאות נגד חמאס ברצועה, צילום: אי.פי

בדיון קודם בטריבונל העליון נקבע כי מצוקת המשפחה - שתוארה כ"חריגה ומסכנת חיים" - גוברת על שיקולי מדיניות ההגירה. אולם בית המשפט לערעורים הפך את ההחלטה וקבע כי הטריבונל שגה בשאלה המשפטית שהייתה הבסיס לפסק דינו.

הפרשה עוררה מחלוקת פוליטית בבריטניה מאז שנחשפה בפברואר. בין היתר נרשם עימות פומבי בין ראש הממשלה, סר קיר סטארמר, לבין נשיאת בית המשפט העליון, ברונית קאר, בעקבות ביקורת שהשמיעו סטארמר ושרת העסקים קמי באדנוך על פסק הדין המקורי.

הידוק נוסף של השימוש בסעיף 8
במקביל להליך המשפטי, מחמוד מקדמת חקיקה שמטרתה לצמצם עוד יותר את השימוש בסעיף 8 בערעורי מקלט ובהליכי גירוש. על פי הדיווח, רק משפחה גרעינית תיחשב למסגרת בעלת זכות להגנת "חיי משפחה", כדי למנוע שימוש בקשרים "מפוקפקים" לעמידה בתנאי החוק. השופטים ציינו כי בתי הדין נדרשים ליישם עדיפות ברורה לשמירה על ביטחון הציבור על פני זכויות פרטיות במקרים מסוג זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...