אירופה שוב נאלצת להתמודד עם שינוי כיוון דרמטי של ארה"ב ביחס למלחמה באוקראינה, הגדולה ביבשת מאז מלחמת העולם השנייה. בנאום קודר שנשא אתמול (שישי), אמר זלנסקי כי ״אירופה הייתה תמיד איתנו, ואנחנו מאמינים שאירופה תהיה איתנו״. ואכן, ב״רויטרס״ דווח כי קייב ובעלות בריתה האירופיות עובדות על הצעה נגדית לזאת שהשליח האמריקני סטיב ויטקוף עומד מאחוריה.
בפומבי, מנהיגי היבשת בירכו על הניסיון של הנשיא דונלד טראמפ להביא לסיום המלחמה, אך הבהירו כי כל הסכם שנוגע לאינטרסים אירופיים מחייב את הסכמתם. נשיא צרפת עמנואל מקרון, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר שוחחו עם זלנסקי בטלפון וקראו לפתרון שמערב את קייב ״באופן מלא״.
ברוסיה, לעומת זאת, התקבלה התוכנית בשביעות רצון מופגנת. הנשיא ולדימיר פוטין אמר בישיבת מועצת הביטחון הרוסית כי התוכנית ״יכולה לשמש בסיס להסדר שלום סופי״, אף שהוסיף כי פרטיה טרם נדונו לעומק עם וושינגטון. פוטין טען כי אוקראינה מתנגדת לתוכנית, וכי לא היא ולא המעצמות האירופיות מבינות את המציאות בשטח - שבה הכוחות הרוסים מתקדמים וימשיכו להתקדם אם לא יושג שלום.
ואכן, מתחת לפני השטח נראה שמדד הלחץ האירופי מרקיע שחקים. ב״פוליטיקו״ דווח כי אחד הסעיפים המדאיגים יותר עבור היבשת הוא זה שעוסק בשימוש בנכסים הרוסיים שהוחזקו במערב והוקפאו במלחמה. לפי הסעיף, 100 מיליארד דולר מהנכסים יושקעו במאמצי שיקום בהובלת ארה״ב, כשוושינגטון תיקח 50% מהרווחים. אירופה תתבקש להוסיף 100 מיליארד דולר נוספים, ויתרת הכספים תושקע בקרן השקעות משותפת אמריקנית-רוסית.
"ההצעה הזאת תידחה על ידי כולם"
ההצעה הזאת מגיעה בדיוק בשעה שביבשת עובדים על יצירת המנגנון המשפטי שיאפשר להשתמש בכ-140 מיליארד מתוך אותם הנכסים כדי לאפשר לקייב הלוואה נוחה וחיונית למאמץ המלחמתי, בזמן שהקופה האוקראינית הולכת ומתרוקנת.
לפי ״פוליטיקו״, בשיחות עם גורמים רשמיים באיחוד ניכרה התנגדות מוחלטת לרעיון שנמצא במרכז התוכנית של טראמפ. גורם צרפתי לשעבר אמר כי ההצעה ״שערורייתית כמובן״, והוסיף: ״האירופים מתישים את עצמם בניסיון למצוא פתרון ישים לשימוש בנכסים לטובת האוקראינים, וטראמפ רוצה להרוויח מהם. ההצעה הזאת כנראה תידחה על ידי כולם״.
גורמים אחרים היו פחות מנומסים בשיחות שלא לייחוס עם "פוליטיקו". בכיר באיחוד האירופי לעג לרעיון וציין כי לטראמפ אין כלל סמכות על הנכסים המוחזקים ביבשת, ודיפלומט אחר תיאר את הרצון האמריקני לגרוף רווחים מהשימוש בנכסים כ״טראמפ קלאסי״. גורם ממשלתי בכיר באיחוד נאלץ להשתמש ב״קללות צבעוניות״ כדי להביע את חוסר שביעות רצונו מהתוכנית, ופוליטיקאי בכיר אחר חתם: ״ויטקוף צריך לראות פסיכיאטר״.
נציבת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס אמרה כי ״כל תוכנית ישימה צריכה לכלול את האוקראינים והאירופים. עלינו להבין שבמלחמה הזאת יש תוקפן אחד וקורבן אחד״, והוסיפה: ״לא שמענו על ויתורים כלשהם מהצד הרוסי״.
ראש ממשלת איטליה ג׳ורג׳יה מלוני שוחחה עם הקנצלר מרץ, ומשרדה הודיע כי השניים ״אישרו מחדש את המטרה להשיג שלום צודק ומתמשך, לטובת כל אירופה״, אך הוסיף כי ״אלמנטים אחרים בתוכנית נמצאו ראויים לבחינה נוספת״.
ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, הידידותי למוסקבה, בירך על התוכנית ואמר כי ״היא כוללת הצעות שעליהן הרוסים והאמריקנים כבר קיימו דיונים מקדימים״. לדבריו, ״אני חושב שאנחנו ברגע מכריע, שניים-שלושה השבועות הקרובים יהיו קריטיים״.
"החלטה - עד חמישי"
טראמפ אמר בראיון לרדיו כי יום חמישי הקרוב הוא ״זמן מתאים״ לאוקראינה לקבל את ההצעה האמריקנית. ״היו לי הרבה דדליינים, אבל כשדברים עובדים טוב, אתה נוטה להאריך את הדדליינים. אבל חמישי זה לדעתנו זמן מתאים״, אמר ל״פוקס ניוז״. לפי ״רויטרס״, ארה״ב מאיימת להפסיק את הסיוע הצבאי והמודיעני לקייב במידה וזו תסרב.
לאחר מכן, לצידו של ראש העיר הנבחר של ניו יורק זוהרן ממדאני, חזר טראמפ על המסר ואמר כי זלנסקי יצטרך ״לאשר אותה״, כשהוא מתכוון למסמך שהוא מכנה תוכנית שלום. כשנשאל על נאומו של זלנסקי, הזכיר את דבריו ב״פגישת הצעקות״ המפורסמת בפברואר בה אמר כי לנשיא האוקראיני ״אין קלפים״.
זלנסקי הציג את הדילמה העומדת בפני מדינתו בנאום לאומה מוקדם יותר: ״או 28 הנקודות הקשות, או חורף קשה ביותר - הקשה ביותר אי פעם - וסיכונים נוספים. חיים ללא חופש, ללא כבוד, ללא צדק״. הוא אמר כי צופה ״לחץ פוליטי נוסף במהלך השבוע הקרוב״, אך התחייב: ״לא בגדנו באוקראינה אז, ולא נעשה זאת עכשיו״.
התוכנית, שלפי ה״פיננשייל טיימס״ גובשה על ידי השליח סטיב ויטקוף ונציגו של פוטין קיריל דמיטרייב, כוללת דרישות כבדות מאוקראינה: ויתור על שטחים נוספים במחוז דונצק, הקפאת קו המגע במחוזות זפורוז׳יה וחרסון, והכרה דה פקטו בשליטה הרוסית בשטחים שנכבשו מאז 2022 ובחצי האי קרים. אוקראינה תידרש לוותר לצמיתות על חברות בנאט״ו, לעגן זאת בשינויים חוקתיים ולהגביל את צבאה ל-600 אלף חיילים - כמחצית מכוחותיה כיום.
בתמורה, התוכנית מציעה רק ״ציפייה״ שרוסיה לא תפלוש שוב לשכנותיה שתעוגן בחקיקה רוסית ובהסכם אי-תוקפנות, וערבויות ביטחון אמריקניות מעורפלות. מנגד, רוסיה תוחזר לקבוצת ה-G8 ותשולב מחדש בכלכלה העולמית, ותיהנה משיתוף פעולה עסקי עם ארה״ב בתחומי האנרגיה, המינרלים הנדירים והאזור הארקטי. מדובר ברק חלק מ-28 הסעיפים בתוכנית, הכוללת גם דרישות פוליטיות מאוקראינה ותנאים לשיקום הכלכלי של המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו