טיוטות שונות של תוכנית שלום אמריקנית לסיום המלחמה באוקראינה, שנחשפו בסוכנויות הידיעות AP וב-AFP, מציגות קו מדיני חדש של ממשל הנשיא דונלד טראמפ - קו שמעניק לרוסיה הישגים משמעותיים הן בשטח והן בזירה המדינית, ומטיל מגבלות כבדות על קייב.
לפי הדיווחים, מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו והשליח המיוחד סטיב וויטקוף מנהלים את המגעים מול מוסקבה וקייב בחשאיות, כשבמערב גוברת הדאגה מתוכנית הנתפסת כמוטה לרעת אוקראינה.
לפי הטיוטה שפורסמה ב-AP, אוקראינה תידרש לוותר על הצטרפות לנאט"ו, בעוד הברית תיאלץ להקפיא הרחבה עתידית. בנוסף, רוסיה תישאר בשליטה מלאה במחוז דונבאס, לרבות שטחים שבהם עדיין מחזיקה אוקראינה - כ-14 אחוזים מהמדינה.
כוח האדם בצבא האוקראיני יופחת מ-880 אלף ל-600 אלף חיילים, והרוסים ימשיכו ליהנות ממחצית תפוקת החשמל בתחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה, שנכבשה בתחילת המלחמה.
טיוטה נוספת, שפורסמה ב-AFP, מציגה תמונה דומה ואף מרחיקת לכת יותר. לפי מסמך זה, אוקראינה תוותר דה-פקטו על מחוזות דונצק ולוהנסק ועל חצי האי קרים, תתחייב לא להצטרף לנאט"ו ותוותר על הצבת כוחות בינלאומיים בשטחה. קו החזית מדרום - מחבל חרסון עד זפוריז'יה - יקפא במצבו הנוכחי. באזור דונבאס תוקם רצועה מפורזת, בעוד פיקוח בינלאומי יופעל על הכור הגרעיני.
כחלק מהתמורות שמוצגות כ"מחוות" כלפי קייב, 100 מיליארד דולר מנכסי רוסיה המוקפאים יוקדשו לשיקום אוקראינה. רוסיה תתחייב שלא לבצע תקיפה עתידית, הבטחה שהבית הלבן מציג כוויתור משמעותי של מוסקבה, ובמקביל תזכה לשוב לקבוצת ה-G8 ולהקלות בסנקציות, כל עוד לא תפר את ההסכם.
לצד זאת, טראמפ שוקל להקים "מועצת שלום" שתפקח על יישום ההסכם, בדומה למנגנון שהציע בזירה העזתית.
במדינות אירופה נשמעים קולות חריפים נגד ההצעה. בבריסל הזהירו מפני "פרס לפוטין", ואמרו כי הטיוטות כמעט שאינן כוללות ויתורים מצד רוסיה. מזכירת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קלאס, ציינה כי "לא שמענו על שום ויתור רוסי", והדגישה כי כל יוזמה חייבת לכלול קונצנזוס מערבי מלא.
מחוקקים בארה"ב הצטרפו לביקורת: חבר הקונגרס דון בייקון הגדיר את התוכנית "מינכן 1938" - רמז להסכם הפייסנות מול גרמניה הנאצית.
בזירה האוקראינית נמסרה תגובה זהירה יותר, אך לא פחות חד-משמעית. סגנית שגרירת אוקראינה באו"ם, כריסטינה היובישין, אמרה כי ארצה "לא תכיר לעולם" בשליטה הרוסית בשטחים הכבושים ולא תקבל מגבלות על גודל צבאה או על זכותה לבחור בריתות.
לפי גורם אמריקני, שר ההגנה האוקראיני, ראסם אומרוב, בחן חלקים נרחבים מהטיוטה ואף הביע נכונות להתקדמות מסוימת לאחר תיקונים, אך הנשיא וולודימיר זלנסקי עצמו נמנע מלתת תגובה ישירה. בפוסט שפרסם כתב רק כי "שתי המדינות יעבדו יחד על מרכיבי התוכנית".
זלנסקי הדגיש כי יציג את עמדתו באופן מלא לאחר פגישה מתוכננת עם טראמפ בימים הקרובים. לדבריו, "כל הסכם חייב להבטיח שלום בכבוד - תוך שמירה על עצמאותנו וריבונותנו". גורמים בוושינגטון מציינים כי זלנסקי מתמודד בימים אלה גם עם משבר שחיתות פנימי, מה שמחליש את מעמדו מול הדרישות האמריקניות.
לצד ההודעה על התקדמות מסוימת במגעים הדיפלומטיים, הרוסים מדווחים על הישגים חדשים בחזית המזרחית. אמש טענה מוסקבה כי כבשה מחדש את העיר קופיאנסק - טענה שקייב מכחישה. דינמיקה זו מחריפה את השיח סביב הטיוטה, שכן התקדמות רוסית בשדה הקרב עלולה ללחוץ את קייב לקבל הסכם שיש בו ויתורים מרחיקי לכת.
מאחורי הקלעים מתרחשים גם שינויים בצוות האמריקני המוביל את השיחות: השליח המיוחד קית' קלוג הודיע כי יעזוב את תפקידו בינואר, בעוד וויטקוף, שבעבר עסק בנדל"ן, מתבסס כגורם מרכזי מול מוסקבה.
למרות מאמצים שהיו מאז קיץ 2024, כולל פגישה לא מוצלחת בין טראמפ לפוטין באלסקה, עדיין לא נרשמה פריצת דרך אמיתית. הטיוטות האחרונות מציבות תמונת מצב שבה וושינגטון דוחפת לפתרון מהיר - גם אם כזה שנוי במחלוקת - בעוד אירופה מזהירה מפני השלכות ארוכות טווח על הסדר הבינלאומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו