את השבוע הזה נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי היה כנראה מעדיף לשכוח. מצב הכוחות המתגוננים בפוקרובסק וסביבתה בצפון הדונבאס עדיין מורכב מאוד, בדרום הדונבאס הרוסים הצליחו להתקדם עד 9 ק"מ מערבה – המון במונחי המלחמה הזו – בגלל דלילות ההגנה, איכותה ונסיגות טקטיות. אולם השבוע הזה התווסף לזלנסקי כאב ראש ישן בממדים חדשים ולמעשה חסרי תקדים.
קוראים לו שחיתות, הוא נוגע שוב לאנשים מסביבתו הקרובה ביותר, והפעם גם מגיע בעיתוי ובתחום שאי אפשר לבקש גרועים מהם.
מה בדיוק קרה? שתי הסוכנויות העצמאיות למאבק בשחיתות (NABU ו-SAP) ערכו חקירה סמויה במשך 15 חודשים וחשפו מערכת שלמה של שוחד והלבנת הון בתאגיד האנרגיה "אנרהואטום". למרבה הזעזוע, מי שניהל על פי החשד את מערכת המסואבת הוא ידידו ושותפו העסקי לשעבר של הנשיא זלנסקי, טימור מינדיץ'. לפי החקירה, מינדיץ', באמצעות שותפיו דרשו בין 10 ל-15 אחוזים על כל חוזה מקבלני משנה שעבדו עם התאגיד, וזאת כדי "לשמור על מעמדם" כספקי השירות ואף "כדי למנוע אי העברה של תשלומים".
באופן זה, סבורים החוקרים, מינדיץ' ושותפיו (כרגע יש שבעה חשודים, מהם חמישה עצורים) גלגלו לעצמם 100 מיליון דולר (!) - בין השאר על פרויקטים שנגעו למיגון של מתקני אנרגיה - כל זה בשעה שרוסיה מפציצה את אותם המתקנים בניסיון "להקפיא" את אוקראינה במהלך החורף הקרב.
מי דמויות המפתח בפרשה? שר המשפטים, גרמן הלושצ'נקו, ששימש עד לפני כמה חודשים כשר האנרגיה.
לפי החוקרים, השר סייע למינדיץ' בהלבנת הכסף והושפע ממנו. על אף שלפי שעה אין נגדו כל אישום פורמלי, השר הושעה אתמול מתפקידו. הבוקר כתב בפייסבוק כי הוא "תומך בהשעייה בזמן החקירה", וכי "זו דרך מתורבתת וראויה". גם שרת האנרגיה הנוכחית, סבטלנה הרינצ'וק, התפטרה, אף שאינה נאשמת בדבר (נכון לעכשיו) וטוענת כי בפעילותה לא דבק רבב.
לעומת הלושצ'נקו, יועצו לשעבר איהור מירוניוק כן נאשם בפרשה, וכמוהו גם דמיטרו באסוב, סמנכ"ל הביטחון ב"אנרהואטום", שהיום מעצרו הוארך ב-60 יום. מירוניוק, ששימש בעבר עוזר פרלמנטרי למחוקק אוקראיני שערק לרוסיה, הוא זה שלפי החשד היה אמון על קבלת המזומנים, שנערכה בדירה בקייב שהייתה בבעלותו של אותו מחוקק בוגד.
עוד דמות חשובה בפרשה הוא אולכסנדר צוקרמן, שהוא ואחיו מיכאיל מוגדרים שותפים של מינדיץ' לעסקים. ואם לא די באלה, בפרשה מככב גם המשנה לשעבר לראש הממשלה, אולכסיי צ'רנישוב, גם הוא בעל ברית של זלנסקי. על פי החוקרים, הוא קיבל באמצעות השיטה יותר מ-1.5 מיליון דולר.
אסלה מוזהבת
אבל ללא ספק, הגיבור הראשי של מבצע "מידאס" הוא מינדיץ'. איש העסקים בן ה-46, שהיה שותפו של זלנסקי במיזם הכי פופולרי שלו בחיים שלפני הפוליטיקה, אימפריית הסאטירה והבידור "רובע 95", פיתח שורה של אינטרסים עסקיים וניצל את קירבתו לנשיא. הוא למשל חשוד גם בפרשה אחרת, שבה לחץ על שר ההגנה רוסטם עומרוב לרכוש אפודי מגן באיכות ירודה מסין עבור הצבא. עומרוב טוען שלא נלחץ וממילא האפודים לא נרכשו.
לפי "אוקראינסקה פרבדה", מינדיץ' התנהג בתעוזה גוברת והולכת, והיה משוכנע בכך שיזכה לגיבוי מלשכת הנשיא. עד כמה, תעיד העובדה שבלילה שבו החוקרים ערכו פשיטה על דירותיו (אין טעות) בבניין מגורים יוקרתי בקייב, את דירת המגורים שלו (שבה שירותים מוזהבים...) השאיר פתוחה (!) כמעין התרסה בפני החוקרים.
הוא עצמו נמלט מאוקראינה כחמש שעות לפני הגעת החוקרים - ולפי ביקורת הגבולות, עשה זאת כחוק, אולם כבר כעת נבדק ממי קיבל טיפ על כך שהחוקרים יגיעו עם שחר. והיכן מינדיץ' נמצא? לפי הדיווחים באוקראינה, הוא ושותפיו האחים צוקרמן הגיעו לישראל.
זלנסקי עצמו אינו חשוד וקל וחומר אינו נאשם בפרשה, אבל זה בהחלט לא סקנדל השחיתות הראשון הנוגע לחוג הקרובים ביותר אליו. כבר בימים הראשונים של כהונת הנשיא, אחד מסגני ראש המטה שלו, טטרוב, הואשם בשוחד, אולם נשאר במשרה. סגן אחר, סמירנוב, הודח מאותן סיבות ב-2024. נגד עוד סגן, שורמה, מתנהלת חקירת שחיתות, אולם טרם הוגש כתב אישום. ויש חרושת בלתי פוסקת של שמועות וחשדות סביב ראש המטה עצמו, אנדריי ירמאק, האיש החזק ביותר באוקראינה אחרי זלנסקי (ואולי אפילו לפני).
"החוג הפנימי תמיד היווה בעיה עבור כמעט כל נשיא אוקראיני", אמר ל"קייב אינדפנדנט" האנליסט הפוליטי וולודימיר פסנקו. "עבור זלנסקי, מדובר בחברים. אנשים שאותם הכיר ועליהם סמך. אולם החיים הענישו אותו כמה פעמים, במיוחד כעת, עם מינדיץ', והראו כי אמון מופרז בחברים יכול להיגמר רע".
המסלול האוקראיני
מיכיאלו טקאץ', עיתונאי בכיר ב"אוקראינסקה פרבדה", הרחיב: "כל שלטון אוקראיני עובר מסלול לא ארוך אך זוהר כדי להפוך סופית מרפורמטורים ולוחמים בשחיתות ובכל דבר רע למשהו שדומה לארגון פשע... לערוך רפורמה בבתי המשפט או להשתמש בהם כאח גדול במחלוקות עם יריבים? להרוס מבני שחיתות או לתפוס עליהם פיקוד? להפריט מפעלים ממשלתיים או לעשות עליהם קופון? המרתון הכה מורכב הזה בהיעדר מוסדות עצמאיים תמיד מתחיל באופן שונה, אולם נגמר באותה הדרך. [ובה בעת], יש נוסחאות שהתגבשו בהיסטוריה האוקראינית שהפכו לחוקים. למשל, אם אתם תופסים את השררה ומכפילים אותה בחברים, תמיד תקבלו שחיתות. משום שהחברים אינם צועדים אל התפקיד במשך עשורים, לא חשים אחריות, ומבינים שלא יאבדו את הגיבוי אם יטעו, ולא ייכלאו אם יגנבו".
זלנסקי עלה לשלטון דווקא על הבטחה למגר את השחיתות, אבל עד כה לא הצליח בכך. ביולי האחרון אפילו ניסה לפגוע בעצמאות הסוכנויות למלחמה בשחיתות, מה שהוביל להפגנות נרחבות ולנסיגה מהירה. אבל ריבוי הפרשות - ובעיקר האחרונה - מאיר גם את הצד השני: זלנסקי מנסה בכל דרך לשמור על חוג המקורבים שלו, גם במחיר המאבק בשחיתות. בג'ונגל הפוליטי האוקראיני, כשמוסדות המדינה לא מספיק חזקים ועצמאיים ופקידי ציבור קלים להשחתה (תוצאה של המצב הכלכלי והמורשת הסובייטית), כמעט שאין לו ברירה אלא לבחור בקרובים מתוך הנחה שהם יהיו גם הנאמנים ביותר. הבעיה היא שהנאמנים האלה הופכים מהר מדי לנאמנים לעצמם ולכיס שלהם.
למרבה המזל (עד כמה שנורא זה נשמע), התלות העצומה של אוקראינה בתקצוב מערבי לסקטור האזרחי בשל המלחמה היא כמעט מתנה, ובוודאי משקל נגד למגמות ההרסניות שאת פעילותן בחברה האוקראינית קשה למגר. בה בעת, אסור גם לרגע לשכוח שבתוך אוקראינה יש שכבות של אזרחים פעילים שלא מוכנים לקבל שחיתות כנתון, לא כאשר יש סיכון לעימות עם רוסיה (המפגינים ביורומיידן ב-2014) ולא כאשר אותה השכנה המדוברת מנהלת מלחמה טוטאלית נגד אוקראינה.
במילים אחרות, בניגוד לשחיתות הממוסדת ברוסיה, למגמות המשחיתות באוקראינה יש שני בלמים רבי עוצמה: פיקוח של הקהילה הבינ"ל המערבית וחברה אזרחית. ועל אלה צריך להוסיף גם את החשש כיצד פרשיות כאלה משפיעות על המורל בקרב הלוחמים, שמסכנים את חייהם ומגלים שבעורף העסקים נמשכים כרגיל. לכן, הפרשה הנוכחית יכולה להפוך לקו פרשת המים עבור זלנסקי וטיפולו בשחיתות - אלא אם החקירה תגיע גם אליו (ואז זו כבר תהיה קטסטרופה אישית).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו