דוח שפורסם היום (חמישי) בבריטניה חושף כיצד פחד מהאשמות בגזענות מנע מרשויות להציל ילדה בת 10 שהוכתה למוות על ידי אביה ואם חורגתה. לפי הדוח שכנים, מורים ועובדים סוציאליים התעלמו מסימני אזהרה ברורים – כולל העובדה שהילדה החלה לחבוש חיג׳אב בפתאומיות - מה שהתברר כניסיון להסתיר את סימני המכות על גופה, כך לפי פרסומים ב"דיילי מייל" וב-BBC המבוססים על הדוח.
שרה שריף נרצחה ב-8 באוגוסט 2023 בעיר ווקינג שבמחוז סארי בדרום-מזרח אנגליה, לאחר שנתיים שבהן הוכתה, נכוותה ועונתה באכזריות על ידי אביה ואמה חורגתה. גופתה נמצאה עם יותר מ-100 סימני חבלה, כולל שברים, כוויות מגהץ וסימני נשיכה. אביה, אורפן שריף בן ה-43, ואמה החורגת, ביינאש באטול בת ה-30, הורשעו ברצח בדצמבר 2024 ונידונו למאסרים ארוכים.
הדו״ח, שפורסם על ידי ארגון ההגנה על ילדים מקומי, מפרט שורה של הזדמנויות שהוחמצו להציל את שרה. במארס 2023, צוות בית הספר של שרה דיווח לשירותי הרווחה על שלוש חבורות על פניה, אחת מהן בגודל ״כדור גולף״. אולם העובדים הסוציאליים לא בדקו את הרקע של האב במשטרה - שעברו הקשור באלימות במשפחה היה ידוע לה במשך שנים.
לפי הדו״ח, מרפאה בעיסוק שביקרה בבית המשפחה שמה לב ששרה היא היחידה שחבשה חיג׳אב, אבל נמנעה מלהעלות את הנושא ״מחשש לפגוע״ ברגשות המשפחה. גם שכנים שמעו את צעקותיה של הילדה, אך לדבריהם חששו ״מהאשמות בגזענות, במיוחד ברשתות החברתיות״.
באפריל 2023, האב הוציא את שרה מבית הספר והודיע כי העביר אותה לחינוך ביתי. מכאן, לפי הדו״ח, הילדה ״נעלמה למעשה מעיני הרשויות״. ב-7 באוגוסט 2023, יום לפני הרצח, עובדי המועצה ניסו לבקר בבית המשפחה כחלק ממדיניות הפיקוח על החינוך הביתי - אך הגיעו לכתובת ישנה בטעות.
כשהם גילו את השגיאה, הם דחו את הביקור בשל חופשה שנתית של עובדי המחלקה. למחרת, ב-8 באוגוסט, שרה נרצחה. הדו״ח מדגיש כי אילו היא נבדקה באותו שבוע, ״סביר להניח שהתעללות הייתה מתגלה״.
הדוח חושף שורה של תקריות אלימות בעברו של שריף, שהגיע לבריטניה עם ויזת סטודנט: הוא איים בסכין על אישה אחת, חנק אחרת עם חגורה וכלא את חברתו במשך חמישה ימים - במהלכם לקח את דרכונה והגיש בקשה לנישואין כדי להשיג אזרחות בריטית. למרות הכל, אף פעם לא הוגש נגדו כתב אישום.
עוד לפני שנולדה, שריף כבר היה ידוע לשירותי הרווחה בגלל אלימות במשפחה. לשירותי הרווחה הגיעו דיווחים רבים על כך שהכה והתעלל בילדיו, אך הוא האשים באופן קבוע את אמא של שרה. ב-2014, כשהייתה בת שנתיים, שרה חולצה למשפחת אומנה והרשות המקומית קבעה שיש צורך למצוא לה משפחה קבועה במסגרת תהליך אימוץ, אך לבסוף היא חזרה למשמורת האב ב-2019.
ב-2016 שריף נשלח לתוכנית שיקום, אבל הגיע רק ל-8 מתוך 26 מפגשים, ומומחים אמרו שאין ״מספיק ראיות שהוא השתנה״.
למרות כל זה, בית המשפט החליט להעניק לשריף משמורת על שרה ב-2019 על סמך דו״ח של עובדת סוציאלית חסרת ניסיון, שלא כללה מידע קריטי על העבר האלים שלו. העובדת הייתה תחת לחץ ״למלא את הדו״ח במהירות״, והדו״ח סבל מ״פערים חמורים״ במידע. עוד נכתב, כי אמה של שרה, אזרחית פולין, לא הייתה מעורבת כלל בתהליך בשל העובדה שלא סופק לה מתורגמן שיסביר לה את התנהלות ההליך. הדו״ח קובע כי ״כמות עצומה של מידע, במיוחד על הסיכונים שהאב מהווה, הייתה קיימת במערכת - אבל החמיצו את ההזדמנות לחבר את כל הנקודות ולהבין את הסכנה ששרה תעמוד בפניה״.
אחרי הרצח, שריף ובאטול נמלטו לפקיסטן, שם הודה בשיחת טלפון למוקד החירום הבריטי כי רצח את בתו. בהמשך הם חזרו לבריטניה, נעצרו והורשעו ברצח בסוף השנה הקודמת. שריף נידון ללפחות 40 שנות מאסר, באטול ל-33 שנים ודודה של שרה, ואחיו של שריף, הורשע בכך שאפשר את הרצח ונידון ל-16 שנות מאסר.
שרת החינוך הבריטית, ברידג'ט פיליפסון, אמרה שמותה של שרה הוא ״טרגדיה איומה״ וכי הדו״ח ״מדגיש בצדק את הכשלים החמורים וההזדמנויות שהוחמצו על ידי כל הגופים״. מועצת מחוז סארי מסרה שהיא ״מצטערת מאוד על הממצאים״ ותיישם את כל המלצות הדו״ח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו