טלטל את הממלכה: סיפור עבריין המין הגדול בתולדות בריטניה נחשף

דו"ח חמור שפורסם היום (רביעי) בבריטניה חושף את בעל התואר המפוקפק "עבריין המין הגרוע ביותר בתולדות המדינה". נוויל האזבנד תקף מאות נערים בגילאי 17 - 21 במרכז המעצר "מדומסלי" שבעיירה קונסט במחוז דורהאם, כך אמר נציב שירות בתי הסוהר והפיקוח על שיקום האסירים, אדריאן אשר. 

מבקר שירות בתי הסוהר אדריאן אשר, חיבר דו"ח מקיף בן 202 עמודים על התנהלות הצוות במרכז המעצר מדומסלי, שפעל במחוז דורהאם בשנים 1961–1987. וכתב: "נוויל האזבנד היה, ככל הנראה, אחד העבריינים המיניים הפעילים ביותר בתולדות בריטניה. קיימת סבירות גבוהה כי פשעיו לא החלו והסתיימו במדומסלי, אלא נמשכו גם בתקופת עבודתו הקודמת במוסד החינוכי פורטלנד בורסטל". 

העיתון הבריטי "הדיילי מירור" מדווח כי נמסרו עדויות רבות וקשות על מעשי התעללות גם מתקופות בהן עבד האזבנד בבית הסוהר פרנקלנד ובמרכז המשמעת לנוער דירבולט, וכן במהלך פעילותו בכנסייה ובחוגי תיאטרון חובבים. האזבנד תואר כאדם בעל מבנה גוף רחב וחזק, וידע להפעיל מניפולציות מתוחכמות. הוא הפחיד אנשים פיזית, ובמקרים מסוימים תקף גם אנשי צוות אחרים ולא רק חניכים צעירים בבתי הסוהר ובמרכזי המשמעת. בחקירה הרשמית נקבע כי ראשי המרכז לדורותיהם היו שותפים לדבר עבירה או כשלו באופן חמור במילוי תפקידם, חלקם אף צחקו על הקורבנות, אותם כינו "הנשים של נוויל".

האזבנד החל לעבוד כאחראי מטבח בשנת 1956 במרכז "מדומסלי", שהיה תחילה בית יתומים ואז הוסב למוסד משמעת צבאי לנערים שנידונו לעונשי מאסר קצרים בגין עבירות קלות, והחל לפגוע בעצורים הנערים כמעט מיידית. מתוך 549 תלונות על תקיפות מיניות שהוגשו נגד אנשי הצוות, 388 מהם ציינו אותו ישירות כתוקף. במהלך אחת הבדיקות שנערכו במטבח בו עבד נמצאו צעצועי מין וחומרים פורנוגרפיים, במקום לפעול נגדו, האזבאנד הצליח לשכנע את מנהל המקום לאסור חיפושים עתידיים במטבח. על אף שעבד בדרג נמוך יחסית, כוחו היה רב והוא השתמש באוכל כ"פרס" או "עונש". לאחר מכן שימש ככומר והעביר את דרשות יום ראשון בכנסיית המרכז"מדומסלי", אז פגע ביותר מ־300 נערים בשנים 1974–1984.

אחד האסירים סיפר בראיון לסקיי ניוז על מעשי האלימות: "כל יום היה גיהינום עלי אדמות. מה שהם עשו לנו הרס לי את החיים". אסיר נוסף שסבל מנחת זרועו של האזבאנד אמר: "פשוט נתתי לו לעשות כרצונו. זה הפך לחלק מהיומיום שלי, זה נשמע נוראי נכון?"

הדו"ח ציין כי מטרות המרכז לא הוגדרו בבירור, ולכן התנהלותו נקבעה על־ידי הצוות. ענישתם של הצעירים שנשפטו על עבירות קלות התבססה על ענישה גופנית שיטתית. נציב שירות בתי הסוהר בבריטניה כתב: "הסביבה ששררה במקום הביאה לכך שחלק מהצוות סבר, בניגוד לתקנות, כי אלימות היא האמצעי היעיל ביותר להגשמת מטרות ההכשרה".

היקף ההתעללות היה כזה, שמנהלי המקום - שכונו תחילה "סוהרים ראשיים" ולאחר מכן "מושלים" - היו מודעים לה. לפיכך הם היו, לדבריו, "שותפים לדבר עבירה" או ש"היו חסרי אחריות ומחויבות מקצועית עד כדי חוסר כשירות מקצועית."

הדו"ח מצא כי החניכים עברו התעללות פיזית מהרגע שנכנסו למתקן - בשעת המקלחות, בחיפושים גופניים פולשניים, באימוני ספורט, במהלך משמרות ואף בבדיקות רפואיות. קורבנות "נבחרו" אם נתפסו כ"חלשים" או "בעלי נטיות הומוסקסואליות". אסירים שלא פנו אל אנשי הצוות בתואר "אדוני" הוכו קשות לעיתים עד כדי פציעות רציניות. לפי עדויות רבות, המים באמבטיות היו רותחים או קפואים. הפיקוח מצד המשטרה והרשויות היה רופף, ולא ננקטו צעדים גם כאשר בני משפחה של החניכים הצעירים התלוננו.

האזבאנד נעצר לראשונה ב־1999 לאחר שנמצאו בביתו עשרות קלטות המכילות חומר פורנוגרפי קיצוני, לאחר מכן הוגשו נגדו 27 כתבי אישום בגין תקיפות מיניות של 24 קורבנות, הוא נידון לעשר שנות מאסר.