בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר ומנהיג המפלגה השמרנית בשנים 2019-2022, אף פעם לא פחד להגיד מה שהוא חושב. לכן זה לא מפתיע שבתקופה שמנהיגים אירופיים רבים נמנעים מאירועים פרו־ישראליים, חוששים שזה יפגע בהם פוליטית, לג'ונסון זה פשוט לא מפריע.
ביום שני קיבל את עיטור ״דוד המלך״ מאיגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) בהובלת הרב מנחם מרגולין, בכנס בקראקוב שנערך תחת הכותרת ״להבטיח עתיד נגד שנאה והסתה״. בראיון ל״ישראל היום״ הוא לא חסך ביקורת מהממשלה הבריטית, תקף את ה-BBC על הסיקור נגד ישראל, והסביר למה ההכרה הבריטית במדינה פלשתינית היא ״מתנה לחמאס״.
ג'ונסון אמנם לא יהודי, אבל הוא מתגאה בשורשיו היהודיים - סבא רבא שלו היה יהודי. כשהוא רואה את המציאות בלונדון היום, עם ההפגנות והאנטישמיות, הוא חש דאגה עמוקה. ״כשהייתי ראש העיר של לונדון, לא אפשרתי לעניינים פוליטיים ארציים להשפיע יתר על המידה על הזירה המקומית, על הרחובות שלנו״, הוא אומר. ״אני חושב שזה טרגי שיהודים עסוקים בלהגן על עצמם - המשטרה היא זו שצריכה לעשות את זה״.
״מה שקורה עכשיו בלונדון זה בעייתי״, הוא אומר. ״אני זוכר הפגנות נגד ישראל גם בתקופתי, אבל מצער לראות אנשים מהמעמד הבינוני ואינטלקטואלים צועדים ברחובות לונדון וקוראים 'מהנהר ועד הים פלשתין תהיה חופשית' - קריאה ברורה לחיסול ישראל. הווירוס האנטישמי שתמיד היה באירופה מופיע שוב. כשהייתי ראש העיר יהודים לא חששו לחבוש כיפה ברחובות, היום הם כן, וזה מאוד מדאיג״.
״אני מאמין שהמצב ישתפר שוב, אבל זה דורש פעולה כי אנחנו בסיטואציה לא פשוטה״, הוא מוסיף. ״ניתן עדיין לתקן את המצב, אבל פוליטיקאים בעיר צריכים להבין שחייבים לעצור את ההתדרדרות הזאת. המשטרה צריכה לקבל עוד כוח ולפעול באופן יעיל, כפי שנעשה בתקופתי כראש עיר״.
היה לי קשה בקיבוץ, התייחסו אליי בקשיחות ושטפתי הרבה כלים. שלחו אותי לאסוף תפוחים בשדות בארבע לפנות בוקר
לדבריו, הבעיה מגיעה גם מהממשלה והאופן הלא מוצלח שבו היא מנהלת את המצב. ״בריטניה אומרת שהיא עומדת לצד ישראל והיא בת ברית קרובה, ואז מחרימה אותה ולא מעבירה לה נשק בתקופה שישראל הכי צריכה אותה, ומכירה במדינה פלסטינית ללא תנאי. אני לא הייתי פועל ככה ולא הייתי עוצר את העברת הנשק לישראל. הממשלה צריכה לבחור קו מוסרי ברור בזמן שישראל עומדת תחת איום והאנטישמיות, שהיא בעיה חברתית עתיקה, שוב עולה״.
על השאלה עד כמה הביקורת שהוא מקבל על תמיכתו בישראל מפריעה לו, ג'ונסון עונה בקצרה: ״לא איכפת לי, אני לא עוקב אחרי הביקורת הזאת״. התמיכה הגלויה שלו בישראל, הוא מסביר, מגיעה ממקום אישי. ״התנדבתי בקיבוץ בשנות השמונים כשהייתי בן 18 - אני מאמין שיש לכך חלק בתמיכה שלי בישראל. היה לי קשה בקיבוץ, התייחסו אליי בקשיחות ושטפתי הרבה כלים. שלחו אותי לאסוף תפוחים בשדות בארבע לפנות בוקר. אני לא מופתע שהמודל הזה נכשל ברמה הכלכלית, זה היה סוג של קומוניזם. אבל החוויה שם תרמה לאהבה שלי כלפי ישראל״.
ג'ונסון נחשב כמי שתומך ברעיון שתי המדינות לשני עמים, אבל כשנשאל אם הוא עדיין חושב שזה פרקטי אחרי 7 באוקטובר, הוא עונה בזהירות. ״אני רוצה שהפלסטינים יגיעו בסופו של תהליך למה שהם מעוניינים, אני עצוב בשבילם כי הם הונהגו בצורה קטסטרופלית. אפשר למצוא פיתרון ולהגיע לשלום, אבל הם חייבים להפסיק לרצות להשמיד את מדינת ישראל״.
"הפיתרון יכול להגיע בדמות שלטון פדרלי כלשהו לא חמוש ועם התערבות בינלאומית, אם כי נראה שגם ההיתכנות של האפשרות הזאת עשויה לארוך זמן. לצערי, יש יותר מדי אנשים שמרוויחים מהסכסוך הזה והוא כל כך עמוק ומסובך״.
על השאלה איך הוא מסביר את היחס העוין של ערוצי תקשורת כמו ה-BBC כלפי ישראל, ג'ונסון לא מסתיר את תסכולו. ״אני לא מבין למה יש כזה יחס עוין מצד כמה מאמצעי התקשורת הבריטים וזה רק נעשה גרוע יותר. נראה שחלק מאמצעי התקשורת בחרו נרטיב מסוים שהוא פרו פלשתיני. כולנו ראינו את ההוצאות להורג שחמאס ביצע בפלסטינים מייד עם תחילת הפסקת האש, ואני שואל למה ה-BBC לא מדבר מסביב לשעון על הזוועות שחמאס ביצע בפלסטינים?״.
הם ביצעו את הזוועות הגדולות ביותר בעם היהודי מאז השואה, ואז בריטניה שהצהירה שהיא עומדת לצד ישראל פשוט מכירה ללא תנאים במדינה פלשתינית"
״מעבר לזה, יש דיסאינפורמציה המועברת לצופים על ידי אמצעי תקשורת מסוימים״, הוא ממשיך. ״הרי נאמר לנו שיש רעב בעזה וזה לא היה אמת, נאמר שישראל כיוונה לפגוע במכוון בבתי חולים וגם זו לא הייתה האמת. אני חושב שחלק מהאנטי ישראליות הזאת נגועה באנטישמיות״.
״בעבר ישראל הייתה נתמכת על ידי השמאל הפוליטי, גם בבריטניה, ועצוב שהשמאל הסיר את התמיכה שלו מישראל - הדמוקרטיה היחידה באזור״, הוא אומר. ״אבל כיום מפלגת הלייבור נסמכת על קולות של מצביעים מוסלמים, ומתוך חוסר רצון להעליב דעות מוסלמיות בבריטניה הם שינו כיוון״.
כשנשאל אם מדיניות הממשלה הנוכחית, תורמת לאנטישמיות המתפרצת בבריטניה, ג'ונסון עונה בחיוב. ״אני חושב שכן - זה יוצר משוואה לא נכונה וההכרה מעניקה לחמאס מתנה. הם ביצעו את הזוועות הגדולות ביותר בעם היהודי מאז השואה, ואז בריטניה שהצהירה שהיא עומדת לצד ישראל פשוט מכירה ללא תנאים במדינה פלשתינית".
״אני מאמין בשתי מדינות לשני עמים, אבל למה להכריז עכשיו על הכרה כשאין לדעת מה הגבולות הקבועים?״ הוא שואל. ״התשובה היא שזה לא קשור פלשתינים ולשלום אלא מתוך צרכים פנימיים של הלייבור. אז אני חושב שזו טעות״.
ג'ונסון מרבה לדבר על פוליטיקה, אך הוא מצהיר שאינו מעוניין לחזור לזירה הפוליטית. ״אני לא מתגעגע לפוליטיקה״, אומר מי שכיהן כראש עיר לונדון, שר החוץ וראש ממשלה. ״אני כותב ספרים ומאמרים, יש לי ארבעה ילדים מתחת לגיל שש, ואני שמח על המטבח החדש שאנחנו בונים בבית״.
ממשלת השמאל שזכתה לרוב מכריע מתרסקת בסקרים לטובת מפלגת הימין ״רפורמה לבריטניה״ בראשות נייג'ל פאראג׳. במקביל, גם מפלגתו של ג'ונסון, השמרנים, מתרסקת. כשנשאל אם יש למפלגה עתיד, הוא עונה בחיוב. ״בהחלט. זו המפלגה העתיקה ביותר בבריטניה, קיימת כבר כמעט 200 שנה. אנחנו עוד נחזור למרכז הבימה ונוביל את המדינה. המפלגה חייבת לחזור ולדבר אל המצביעים בגובה העיניים. תמיד הייתי שמרן ותמיד אשאר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו