אחרי ספירת 98.8% מהקלפיות בהולנד היום (חמישי), לכאורה מסתמן שיוויון בפסגה: מפלגת D66 (״הדמוקרטים 66״) בהנהגת רוב ייטן ומפלגת PVV (״החירות״) בהנהגת חירט וילדרס צפויות לקבל 26 מושבים כל אחת בפרלמנט בן 150 החברים. אך למעשה, לשאלת ההובלה שתלויה עכשיו בכ-2,000 קולות בלבד, יש משמעות משנית בלבד: וילדרס, מהפוליטיקאים הפרו-ישראליים ביבשת, נכשל בהימורו בפירוק הממשלה לפני כחצי שנה.
וילדרס, שמפלגתו החזיקה ב-37 מושבים בפרלמנט היוצא, הוביל את הממשלה הקודמת אך פירק אותה לאחר שלא הצליח לקדם את תכנית מניעת ההגירה בה חפץ. הוא קיווה לחזור מחוזק מהבחירות, אך במקום זאת איבד למעלה מרבע מכוחו - ירידה של 11 מושבים. מעבר לכך, המפלגות העיקריות הודיעו שלא ישבו איתו בקואליציה הפעם, ובכך חסמו בפניו כל דרך אפשרית להרכבת ממשלה גם אם יסיים ראשון.
בצד השני, רוב ייטן בן ה-38 רשם הישג מרשים: מפלגתו כמעט ושילשה את כוחה וזינקה מ-9 מושבים בפרלמנט היוצא ל-26 בנוכחי. ייטן, ששימש בעבר כשר לאיכות הסביבה, הרחיב את מסרי הקמפיין שלו מעבר לנושאים המסורתיים של מפלגתו כמו שינויי אקלים וחינוך ותחת הסלוגן ״זה אפשרי!״ - המדהד את זה של הנשיא אובמה, ״כן אנחנו יכולים״ - צלל לנושאים המעוררים מחלוקת כמו הגירה ומשבר הדיור. ייטן הודיע שהוא ״בטוח מאוד״ ביכולתו להרכיב ממשלה, ועשוי להיות ראש הממשלה הצעיר ביותר בהיסטוריה ההולנדית והראשון שהוא הומוסקסואל מוצהר.
בראיון שערך באוקטובר השנה, ייטן נשאל מדוע הוא מכנה את המלחמה ״רצח עם״. הוא השיב: ״אני לא המצאתי את זה בעצמי, פשוט חוקרי האו״ם אמרו את זה. בסופו של דבר בית הדין הבינלאומי יקבע את זה באופן סופי״. בהמשך הוא אמר כי ״האחראים צריכים לשאת באחריות״. מפלגתו של ייטן תמכה במהלכים דיפלומטיים נגד ישראל שיזם שר החוץ היוצא קספר ולדקאמפ במוסדות האיחוד האירופי.
ייטן חגג את ההישג של מפלגתו והכריז כי המצביעים ״סגרו את הפרק של וילדרס״.
בנאום שלו הוא אמר כי הבחירות העבירו ״מסר חזק מאוד מהמצביעים ההולנדים שהם רוצים שכוחות פוליטיים חיוביים במרכז יעבדו ביחד ויספקו לכל האנשים בהולנד״. הוא הוסיף: ״הראינו לא רק להולנד אלא גם לעולם שאפשר להביס תנועות פופוליסטיות וימין קיצוני״.
וילדרס, לעומת זאת, סירב להודות בתבוסה. ״כל עוד זה לא ברור ב-100%, D66 לא יכולה לקבל את המנדט. נעשה הכל כדי למנוע את זה״, הוא כתב ברשת החברתית X. הוא הוסיף שאם ה-PVV בסופו של דבר תצא עם יותר קולות, הוא יקבל את המנדט להרכיב את הממשלה הבאה. ״לא תיפטרו ממני עד גיל 80״, אמר וילדרס בן ה-62.
מנצחים נוספים בבחירות האלה הם מפלגת VVD מהימין הליברלי בהנהגת דילן יסילגוז-זגיריוס, שהצליחה להפתיע: הסקרים חזו לה ירידה משמעותית לכ-16 מושבים, אך בפועל היא הגיעה ל-23. מפלגת הנוצרים הדמוקרטים (CDA) מהמרכז הפוליטי בהנהגת אנרי בונטנבאל בן ה-43 זינקה מחמישה מושבים בפרלמנט היוצא ל-19 מושבים, ומפלגת הימין JA21 רשמה עלייה ניכרת - ממושב אחד לתשעה מושבים.
מפסיד נוסף בבחירות הוא פרנס טימרמנס בן ה-64, שהוביל את איחוד המפלגות בין הסוציאל דמוקרטים לירוקים (GroenLinks-PvdA). טימרמנס ציפה לסיים כמפלגה השנייה בגודלה ולקבל את ההזדמנות להרכיב ממשלת שמאל בראשותו, אך איחוד המפלגות שלו הגיע רק ל-20 מושבים ולמקום הרביעי. בעקבות הכישלון, טימרמנס הודיע שיפרוש מהנהגת המפלגה. טימרמנס ידוע בביקורתו החריפה כלפי ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו.
מבחינת ישראל, על פניו מדובר באכזבה אמיתית: היא תיאלץ להיפרד לתקופה נוספת מעמדתו של וילדרס בתוך הממשלה והיכולת שלו להשפיע על היחס לישראל. אך יש להוסיף, השפעה זו התגלתה כבר כמוגבלת - שר החוץ בממשלה הקודמת היה זה שהוביל את המהלך נגד ישראל באיחוד האירופי, והממשלה עצמה התפלגה קשות סביב היחס לישראל.
בממשלה הבאה, במידה והיא תוקם, התמונה מורכבת: מפלגת D66 שצפויה להוביל את ההרכבה תמכה במהלכים נגד ישראל. מנגד, אם מפלגת VVD שנוטה לתמוך בישראל תצטרף לקואליציה - וזה נראה סביר בהתחשב ב-23 המושבים שלה - יש אפשרות למתן את העוינות. אם גם מפלגת JA21, הידועה בתמיכתה בישראל, תהיה חלק מהקואליציה, ישראל תקבל חיזוק נוסף למרות שמדובר במפלגה קטנה יחסית בת תשעה מושבים בלבד.
הבחירות באוקטובר 2023, זמן קצר אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, היו הראשונות שנערכו לאחר האירועים. מומחים פוליטיים בהולנד הסבירו אז שמצביעים רבים תמכו בוילדרס בגלל החשש מהגירה מוסלמית. כעת, שנתיים אחרי ובזמן הפסקת האש, המלחמה בעזה כבר לא עניינה את ההולנדים. המפלגות שהבליטו את ההתנגדות לישראל בקמפיין - SP, DENK, והאיחוד של הסוציאל דמוקרטים והירוקים - לא גדלו בכוחן. למעשה, מלבד D66, אף מפלגה שחרטה על דגלה ביקורת על ישראל לא רשמה הישג משמעותי.
עדיין לא ברור מתי תוקם הקואליציה הבאה, אם בכלל. מנהיגי המפלגות צפויים להיפגש מחר כדי להחליט על הצעדים הבאים - האם למנות ״סייר״ שיתחיל במגעים לקואליציה, או להמתין לתוצאות הסופיות שצפויות להתקבל בימים הקרובים.
המגעים להרכבת ממשלה בהולנד נמשכים בדרך כלל חודשים, והפעם הם צפויים להיות מורכבים במיוחד בשל הפיצול הרב בפרלמנט. הערכות בהולנד עדיין מעניקות סיכוי להקמת ממשלה, כאשר הסבירות הגבוהה היא לממשלת מרכז עם שותפים משמאל ומימין - אך חילוקי הדעות האידיאולוגיים עלולים לגרום לכך שגם אם תוקם ממשלה, לא בטוח שהיא תסיים את כהונתה.
