כשנתיים בלבד אחרי הבחירות האחרונות ובעקבותיהן ״צירי לידה״ ארוכים של הממשלה, הולכים היום (רביעי) שוב אזרחי הולנד לקלפיות שייסגרו בשעה 21:00 (שעון מקומי) ומיד אחריהן יתפרסמו המדגמים הראשונים. לפי הסקרים האחרונים, אחרי הובלה של הימין לאורך מערכת הבחירות, מפלגות השמאל-מרכז רושמות התחזקות. גם כך, הרכבת הממשלה צפויה להימשך זמן רב.
במרכז הקמפיינים עמדו מחסור של כ-400 אלף דירות, יוקר המחיה ושיפור שירותי הבריאות. אבל הנושא הדומינטי היה ההגירה - הנושא שבגללו הממשלה הקודמת התפרקה בכלל. בחודשים האחרונים פרצו הפגנות אלימות נגד הגירה ברחבי המדינה.
הבחירות מתקיימות כמעט חמישה חודשים אחרי שחירט וילדרס ומפלגת החירות שלו (PVV) החליטו לפרק את הממשלה. הסיפור מתחיל בבחירות הקודמות לפני שנתיים, כשוילדרס הפך להיות מנהיג של המפלגה הגדולה ביותר. אבל מפלגות המרכז והימין סירבו לשבת איתו בממשלה אם הוא יהיה ראש הממשלה. הפתרון היה פשרה: וילדרס ויתר על התפקיד ובמקומו מונה דיק סכוף, איש שירות המדינה, כראש ממשלה. הממשלה החזיקה מעמד רק 11 חודשים.
אבל האם העובדה שככל הנראה יותר קולות יספרו עבור הימין תבטיח הקמת ממשלת ימין? וילדרס התאכזב מכך שאין לו השפעה אמיתית ופירק את הממשלה מתוך תסכול שרפורמת ההגירה הנוקשה שביקש לאשר נתקעה. השותפים הקואליציוניים שלו זעמו על המהירות שבה פירק את הממשלה, ועכשיו הם נחושים להקים ממשלה בלעדיו.
כמה מפלגות, כולל מפלגת ה-VVD (״מפלגת העם לחופש ודמוקרטיה״) המשתייכת לימין הליברלי, כבר הודיעו שהן לא מוכנות לשבת שוב בקואליציה עם מפלגת החירות של וילדרס, שצפויה גם הפעם להיות המפלגה הגדולה ביותר. אז נראה שאם תקום ממשלה, היא תהיה מורכבת ממפלגות מרכז - חלקן נוטות ימינה וחלקן שמאל, מה שיקשה על גיבוש מדיניות סדורה בשל ההבדלים האידיאולוגיים.
נכון לעכשיו, הסקרים מראים שבסך הכול צפויות להיכנס לפרלמנט כ-15 מפלגות שנציגיהן ימלאו את 150 המושבים, וזאת בגלל אחוז חסימה נמוך שעומד על פחות מאחוז. כדי להקים קואליציה נדרשים 76 חברי פרלמנט שתומכים בממשלה החדשה, ועכשיו נראה שממשלה כזו תכלול לפחות 4 מפלגות שונות, אם לא יותר.
לפי הסקרים, מפלגתו של וילדרס הפרו ישראלי, שחי 20 שנה תחת אבטחה צמודה בגלל איומי רצח מצד איסלאמיסטים, תישאר הגדולה ביותר עם כ-27 עד 33 מושבים, ירידה גדולה מ-37 הכיסאות שאיישה בבית הנבחרים שהתפזר. המאבק האמיתי הוא על המקום השני, שמי שיזכה בו יקבל את המנדט להרכיב ממשלה כשוילדרס ייכשל - מה שנראה כמעט בטוח.
שני המועמדים העיקריים הם פרנס טימרמנס בן ה-64, שר החוץ לשעבר, שמוביל את של הירוקים-סוציאל דמוקרטים (GroenLinks-PVDA). טימרמנס תקף את וילדרס בעימות השבוע בגלל תמיכתו בנתניהו והאשים אותו שהוא ״מצדיק רצח עם״ בעזה. נכון לעכשיו הסקרים מצביעים כי סיכוייו של טימרמנס גדולים יותר ומפלגתו צפויה לקבל כ-22-24 מושבים.
מולו עומד אנרי בונטנבאל בן ה-43, מנהיג המפלגה הנוצרית דמוקרטית (CDA) שפופולרי מאוד בציבור ומוביל בסקרי ההתאמה לראשות ממשלה, ואף מסומן ככזה שיכול יום אחד להנהיג את המדינה. המפלגה שלו שנהנית ממומנטום חיובי צפויה לזנק מחמישה נציגים ל-20-22 מושבים
להיכן פונים יחסי הולנד-ישראל?
במשך שנים נתפסה הולנד כמדינה ידידותית כלפי ישראל, אבל ממשלת הימין האחרונה הפכה לעוינת וקידמה מהלכים נגד ישראל בזירה הבינלאומית. הדבר הפתיע את ישראל, במיוחד בגלל שבממשלה כיהן וילדרס, שנחשב לאחד מידידיה הגדולים של ישראל באירופה. המהלכים האנטי-ישראליים התבצעו למורת רוחו.
חלק גדול מהמהלכים התבצעו אחרי פירוק הממשלה ובהובלת שר החוץ לשעבר ואלדקמפ ממפלגת ה-NSC, שצפוייה להימחק בבחירות הקרובות. ואלדקמפ קרא לאיחוד האירופי להפיק דוח שיבחן אם ישראל הפרה זכויות אדם בעזה, וניסה לקדם סנקציות נגד ישראל בפרלמנט ללא הצלחה. הולנד הפכה ממדינה ניטרלית למדינה שפועלת בגלוי נגד ישראל בזירה הבינלאומית.
כעת, ואלדקמפ צפוי שלא להמשיך בפוליטיקה, אבל החשש בישראל הוא שתקום ממשלת מרכז עם לחץ משמאל-מרכז שינסו להמשיך את הקו האנטי-ישראלי. ״המאבק כרגע הוא על המקום השני - האם זו תהיה מפלגת שמאל-מרכז של הסוציאל דמוקרטים והירוקים, או הנוצרים הדמוקרטים״, אומר כריס דן הודט, נשיא הקהילה היהודית ברוטרדם.
דן הודט מתאר מציאות קשה עבור יהודי הולנד מאז 7 באוקטובר. ראשת העיר אמסטרדם, פמקה הלסמה, הגדירה את המלחמה של ישראל בחמאס כ״רצח עם״, ואחרי שגילתה אמפתיה כלפי אוהדי מכבי ת״א שהותקפו באמסטרדם, היא החלה לתקוף אותם. ברוטרדם כבר נשמעו קריאות לחסום עגינה של אוניות ישראליות, להחרים את קבוצת הבייסבול הישראלית, והפגנות באוניברסיטה - כולל קריאות לפיטורי מרצים ישראלים.
״דלתות רבות נסגרו בפנינו, כולל אצל פוליטיקאים מקומיים שחוששים להיפגש איתנו״, הוא אומר. ״אם המצב ימשיך, יתכן שהדור הבא של יהודי אירופה יעדיף לחיות במקום שבו הוא יכול לחיות את הזהות שלו בחופשיות״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו