חבר הפרלמנט הבלגי שביקר בישראל: ״באירופה שכחו מי התחיל את המלחמה"

דניס דוקארמי, חבר הפרלמנט הבלגי, ביקר באתר ההנצחה לקורבנות מסיבת הנובה ובקיבוץ נחל עוז: "הגעה לאזור מסיבת הנובה משנה אותך כבן אדם מרגע שאתה נחשף לזוועות" • על היחסים המסובכים בין בריסל לירושלים: "יש לנו הרבה במשותף וזה הכרחי בעתיד שיהיו לנו יחסים טובים אחרי סוף המלחמה״ • דוקארמי דיבר גם על העלייה המדאיגה במקרי האנטישמיות בבלגיה: "חייבים להגיב בתקיפות"

מחאות בבלגיה 2025. צילום: AP

שנתיים של מלחמה ובמהלכה בלגיה הפכה לאחת המדינות העוינות יותר כלפי ישראל. עם עלייתו של בארט דה ואבר לשלטון, הייתה ציפייה מסוימת לשינוי גישה אך ממשלתו החליטה על סנקציות נגד ישראל והכרה מותנית במדינה פלשתינית. דניס דוקארמי, חבר פרלמנט בלגי ושר לשעבר במפלגת התנועה הרפורמיסטית, מפלגת הימין והשנייה בגדולה במדינה, הציג עמדה שונה כלפי ישראל ואירועי ה־7 באוקטובר.

"באירופה לא מבינים עד הסוף את ההלם והחשש של הישראלים בעקבות התקיפה". דוקארמי, צילום: ----

דוקארמי נחת בישראל לביקור בזק ביום הציון השנה לטבח ה־7 באוקטובר, שכלל ביקור באתר מסיבת הנובה, בקיבוץ נחל עוז ושיחות עם ניצולים ומשפחות הקורבנות. "למרות שהייתה זו מתקפת הטרור הגדולה ביותר למעט הפיגוע במגדל התאומים, באירופה לא מבינים עד הסוף את ההלם והחשש של הישראלים בעקבות התקיפה". אמר, "רבות נכתב ונאמר על ה־7 באוקטובר והמלחמה בין ישראל לפלשתינים בעזה, כל כך הרבה נאמר על הסבל של הפלשתינים, וזה נורמלי. אבל האופן בו הטבח השפיע על החברה הישראלית כמעט נעדר מהשיח הציבורי באירופה. הייתי בשוק לא רק מהטראומה בה נמצאים האנשים שחוו את מתקפת הטרור, אלא גם מהפחד. הפחד, גם שנתיים אחרי, ממשיך ובאירופה לא לגמרי מבינים את הפחד המתמשך הזה".

מפגינים נגד ישראל בבלגיה, צילום: אי.פי.אי

דוקארמי ביקר בחריפות את השיח התקשורתי בבלגיה: "חלק גדול מאמצעי התקשורת בבלגיה אינם חיוביים כלפי ישראל, הם מתעלמים מכך שחמאס הוא זה שהתחיל את המלחמה וסירב לשחרר את החטופים במשך כשנתיים. ההצבעה על ישראל כאשמה היחידה היא מוטעית".

 

"יום באתר הנובה משנה אותך"

״רציתי להגיע לישראל דווקא בשבעה באוקטובר כדי להביע הזדהות ובעיקר להקשיב לקורבנות״, מסביר דוקארמי. ״פגשתי אנשים שדיברו איתי בפתיחות ושיתפו שהם עדיין סובלים, סוחבים עמם את אותו היום הנורא. הגעה לאזור מסיבת הנובה משנה אותך כבן אדם מרגע שאתה נחשף לזוועות. כשחזרתי למלון היה לי קשה לעכל את מה שראיתי, התקשרתי לאשתי סברינה כדי לשתף״.

דוקארמה מבקר את אתר הנצחת קורבנות מסיבת הנובה, צילום: --

מדובר בביקור השלישי בישראל עבור דוקארמי, בעבודתו הפרלמנטרית הוא עוסק במלחמה בטרור ואף הגיע לישראל במסגרת משלחת של חברי פרלמנט שבאו ללמוד את רזי התחום. ״הביקור בישראל רק הדגיש אצלי את ההבנה שחייבים להזכיר באירופה את הסבל של הצד הישראלי״, הדגיש. ״יש אמצעי תקשורת בבלגיה, RTBF, המדיה הציבורית, המציגים את חמאס כ׳ארגון התנגדות׳. בעודי יושב כאן ושומע מה אנשים עברו – זה אבסורדי לחלוטין. מדובר בארגון טרור שעבורו זו מתקפה היסטורית שלא רק שהם לא מתחרטים עליה, הם יעשו את זה שוב אם יוכלו״.

"חייבים להזכיר באירופה את הסבל של הצד הישראלי". דוקארמי בישראל, צילום: ---

בראיון לאמצעי תקשורת בבלגיה עם חזרתו למדינה אמר: ״בואו ונשאל את עצמנו: מה הייתה התגובה של צרפת, בלגיה או איטליה אם היינו צריכים להתאבל על 1,200 מבני ארצנו! היינו מגנים על עצמנו. בקיבוצים הגובלים בעזה, התושבים עדיין חיים בפחד שזה יקרה שוב. זהו מימד שאנחנו לא מעריכים מספיק באירופה. את כוחה של החוויה הזו לא בהכרח ניתן לתרגם לדיווחים או אפילו להאזנה לעדויות״.

קיבוץ נחל עוז לאחר הטבח, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

 

יחסי בלגיה וישראל

שבועות לאחר שממשלתו והקואליציה שמפלגתו היא חלק ממנה, החליטה על סנקציות על ישראל והסכמה על הכרה במדינה פלשתינית, דוקארמי הגיע לישראל והיה לאחד מחברי הממשלה שקרא להתניית ההכרה במדינה פלשתינית, וזאת בניגוד להחלטה הצרפתית על הכרה ללא תנאים במדינה פלשתינית. "הצבנו תנאים כדי לא לתת מתנות לחמאס אחרי 7 באוקטובר״. דוקארמי הודה כי הקשר בין בריסל לירושלים מורכב: ״יש סנקציות נגד ישראל, נגד בן גביר וסמוטריץ׳ והם הוכרזו כאישיות לא רצויה בבלגיה, יש סנקציות גם נגד ממשלת נתניהו". אך מקווה כי אלו ישתנו לטובה בעתיד, "אני חושב שאנחנו צריכים לתמוך יותר באזרחי ישראל, זו מדינה דמוקרטית ליברלית, דומה לאירופה, מדינה פתוחה עם ערכים שאנחנו מכירים בתרבות האירופית. יש לנו הרבה במשותף וזה הכרחי בעתיד שיהיו לנו יחסים טובים אחרי סוף המלחמה״.

חשבו שהיחסים ישתנו. ראש ממשלת בלגיה, בארט דה וובר, צילום: אי.פי.איי

עלייה במקרי האנטישמיות

עליית המקרים האנטישמיים במדינה מדאיגה את דוקארמי "אנחנו לא מפגינים מספיק נחישות להילחם באנטישמיות. קיים חלק בשמאל האירופי שאף מנרמל אנטישמיות. יש נרמול של אנטי ציונות במסגרת המאבק נגד ישראל, ועבור הרבה אנשים הקו בין אנטי-ציונות לאנטישמיות מטושטש וההתנגדות לישראל גולשת מהר מאוד לפעולות נגד יהודים״, ומוסיף כי יש פוליטיקאים בבלגיה שמבחינתם האמירה ״תשוחרר פלשתין מהנהר ועד הים״ - לגיטימית. ״זה לא יאמן״, אומר.

מפגינים פרו-פלשתינים בבלגיה, צילום: אי.פי.אי

רק לפני מספר שבועות, מספר דוקארמי, בלגיה חוותה לראשונה אנטישמיות ממוסדת בעיר גנט עם ביטול קונצרט מוזיקה בגלל שמנצח התזמורת הוא ישראלי שלא התבטא נגד המלחמה. ״אנחנו כמובן קראנו לפיטורי השרה שאישרה את החרם ותמכה בו ואנחנו מנהלים מאבק נגדה. הן בבלגיה והן בצרפת קיימת ברית בין איסלאמיסטים לבין חלק מהמשאל הפוליטי והשילוב הזה לצערי מייצר לא מעט אנטישמיות. חייבים להגיב בתקיפות ולייצר הרתעה נגד אנטישמיות כדי לאפשר ליהודי בלגיה לחיות בצורה בטוחה ומוגנת״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר