שרת הפנים של בריטניה, שבאנה מחמוד, הודיעה הבוקר (ראשון) על כוונתה להעניק למשטרה סמכויות נרחבות יותר להגבלת מחאות באמצעות תיקון לחוק הסדר הציבורי משנת 1986. מטרת השינוי - לאפשר למשטרה לשקול את "ההשפעה המצטברת" של מחאות חוזרות ונשנות על אזורים מסוימים, ובכך להטיל מגבלות נוספות על עצרות והפגנות. ההכרזה באה על רקע הסלמת ההפגנות נגד האיסור על פעילות הארגון הפרו-פלשתיני "Palestine Action" ועל רקע רצח שני חברי הקהילה היהודית בבית כנסת במנצ'סטר במהלך יום כיפור, אירוע שהחריף את תחושת חוסר הביטחון בקרב הקהילה היהודית בבריטניה.
בסוף השבוע האחרון נעצרו קרוב ל- 500 מפגינים בלונדון לאחר שהביעו תמיכה ב"Palestine Action", שהוגדר ע"י ממשלת בריטניה כארגון טרור בחודש יולי האחרון. מנהיגי הקהילה היהודית, המשטרה וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר קראו למשתתפים להימנע מקיום הפגנות בעקבות הפיגוע ביום כיפור, אך קריאותיהם לא נענו. ארגון Defend Our Juries, התומך ב-Palestine Action, אף הודיע כי יגביר את מחאותיו במהלך עשרת הימים הקרובים בנובמבר, וטען כי מדובר ב"פגיעה חמורה בדמוקרטיה הבריטית".
שרת הפנים הבריטית מחמוד הסבירה כי המחאות החוזרות גורמות "לפחד ניכר" בקרב חלקים מהציבור, ובמיוחד בקרב הקהילה היהודית, והדגישה כי מטרת השינויים היא לאזן בין "הזכות העתיקה" להפגין לבין זכותם של האזרחים "לחיות את חייהם ללא פחד". לדבריה, "מחאות גדולות ורפטטיביות עלולות לגרום לחלקים במדינתנו, במיוחד לבני הקהילות הדתיות, להרגיש לא בטוחים, מאוימים ולפחד לעזוב את ביתם". היא הוסיפה בראיון לכלי התקשורת הבריטי "סקיי ניוז" הבוקר כי קיים "פער בחוק" שנדרש לתיקון מיידי, ותיארה את הצעד כתגובה מהירה לבעיות שהתגלו בשטח.
השינויים המוצעים יוחלו גם על עצרות סטטיות ולא רק על צעדות או תהלוכות, ויינתנו להם תוקף בחקיקה ראשית – בתיקונים לסעיפים 12 ו-14 של חוק הסדר הציבורי. משרד הפנים הבריטי הבהיר כי אם מחאה תגרום להפרות סדר חוזרות באותו מקום לאורך שבועות רצופים, תוכל המשטרה להורות למארגנים להעביר את ההפגנה למקום אחר. כל מי שיפר את ההנחיות צפוי למעצר ולהעמדה לדין. העונש הקבוע בחוק למארגנים של מחאה אסורה עומד כיום על שישה חודשי מאסר וקנס של עד 2,500 ליש"ט (כ- 11,200 ₪) או שניהם יחד.
לפי מקורות משפטיים ששוחחו עם העיתון הבריטי "הגארדיאן", הצעדים החדשים עשויים לעורר עתירות לבתי המשפט, מאחר שהם מזכירים ניסיונות דומים של שרת הפנים הקודמת מהממשלה השמרנית, סואלה ברוורמן להגביל מחאות – אלו בוטלו לאחר שנקבע כי הם בלתי חוקיים. ארגון זכויות האדם Liberty, שהגיש את העתירה נגד השינויים ב-2023, טען אז כי הממשלה הפחיתה באופן לא חוקי את רף ההגדרה של "הפרת סדר חמורה". בית המשפט העליון קיבל את עמדת הארגון במאי 2024. במשרד הפנים טוענים כי הפעם הצעדים צפויים להיות עוצמתיים יותר, מאחר והם מבוססים על חקיקה ראשית ואינם משנים את הגדרת "הפרת הסדר החמורה". במקביל, הודיעה מחמוד כי תבחן מחדש את כלל חוקי ההפגנות, לרבות האפשרות להעניק למשטרה סמכויות לאסור לחלוטין קיום מחאות במקרים מסוימים. ההנחיות החדשות יצטרפו להצעת החוק למאבק בפשע ולפיקוח על סדר ציבורי, הכוללת איסור על שימוש במסכות או כיסויי פנים, זיקוקים או אבוקות בהפגנות, וכן הפללה של טיפוס על אנדרטאות במהלך ההפגנה.
מפלגות האופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על המהלך. יו"ר מפלגת הירוקים, זאק פולנסקי, טען כי מדובר ב"פגיעה צינית בזכות למחות", והוסיף: "עצם מהותה של מחאה היא התמדה - רק כך יש שינוי". דובר מפלגת הליברל-דמוקרטים, מקס וילקינסון, אמר כי הצעדים "לא יסייעו במאבק באנטישמיות, אך כן יפגעו בזכות היסוד למחאה בדרכי שלום".
מנגד, מנהיגת המפלגה השמרנית, קמי באדנוך, הצהירה כי מפלגתה "תתמוך כמובן" ביוזמה, אך שאלה מדוע הממשלה התעכבה בהצגת השינויים. "מה שקרה במנצ'סטר היה צפוי, ולא נעשה מספיק כדי להבטיח את ביטחונם של יהודי בריטניה". באדנוך הוסיפה כי יש צורך "בהחזרת הביטחון לרחובות" לנוכח העלייה החדה באירועים אנטישמיים מאז אוקטובר 2023. לדבריה, "ישנם יהודים שבוחרים לעזוב את בריטניה ולעבור לישראל - מדינה שנמצאת במלחמה. כיצד ייתכן שאנשים מרגישים בטוחים יותר באזור לחימה מאשר כאן?"
האירועים במנצ'סטר, בהם נרצחו שני מתפללים ביום הכיפורים בבית הכנסת "היטון פארק" בעיר, התרחשו בעת שהחשוד, ג’יהאד א-שמי, אזרח בריטי ממוצא סורי, היה משוחרר בערבות בגין חשד לאונס. המשטרה סבורה כי פעל בהשראת אידיאולוגיה אסלאמיסטית קיצונית, אך חקירת נסיבות המקרה נמשכת. ארבעה חשודים נוספים מוחזקים במעצר עד יום רביעי, בחשד למעורבות בטרור.