ביום שישי האחרון עסקה איטליה בדבר אחד: ארגון העובדים הגדול במדינה הכריז על שביתה כללית במחאה על עצירת המשט לעזה, והפגנות סוערות נגד ישראל התקיימו בעשרות ערים ברחבי המדינה. המפגינים הכריזו ש״שני מיליון אזרחים יצאו לרחובות ביותר ממאה ערים״, בעוד המשטרה העמידה את מספרם בכמה עשרות אלפים עד מאות אלפים. ההפגנות והשביתה שיתקו את התחבורה הציבורית במדינה, הובילו לביטול טיסות ושלטו בסדר היום הציבורי.
סיקור נרחב
- רומא בוערת: בקבוקי תבערה, תמיכה בטבח והשחתת אנדרטה לקורבנות השואה
- סערת המשט באיטליה: "מיליון מפגינים ברחובות", שביתה כללית וכאוס בשדות התעופה
כיצד קרה שדווקא המדינה בה עומדת ממשלת ימין מובהקת וראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני נחשבת לתומכת ישראל אדוקה, העמידה בראש הסדר היום הציבורי את המלחמה בעזה? סקרים אחרונים מצביעים על תמונה עגומה של עמדת הציבור האיטלקי כלפי ישראל.
סקר ״יו-גוב״ שנערך בחודש מאי מצא שרק 13% מהאיטלקים מחזיקים בדעה חיובית על ישראל, לעומת 70% שיש להם דעה שלילית. רק 9% באיטליה חושבים שהמלחמה בעזה מוצדקת - הנמוך ביותר מבין כל המדינות שנבדקו. סקר אחר שנערך בקרב 800 איטלקים מצא ש-15% מהם חושבים שהתקפות פיזיות על יהודים ״מוצדקות״. 18% אמרו שגרפיטי אנטישמי לגיטימי, וכ-20% חשבו שסביר לתקוף פרופסורים פרו-ישראליים או שעסקים ידחו לקוחות ישראליים.
רק 9% באיטליה חושבים שהמלחמה בעזה מוצדקת - הנמוך ביותר מבין כל המדינות שנבדקו
מלוני, שמתמודדת עם ביקורת על התנהלותה הזהירה בנושא עזה, מנסה לשמור על איזון עדין. בנאומה בעצרת האו״ם בסוף ספטמבר היא אמרה שתתמוך בסנקציות מסוימות נגד ישראל והאשימה אותה ב״הפרת נורמות הומניטריות״ שהובילו ל״טבח אזרחים״. את המשט לעזה היא כינתה יוזמה ״מסוכנת וחסרת אחריות״ האשימה אותו בהכשלת היוזמה של טראמפ, אך בו זמנית שלחה ספינה של הצי האיטלקי ללוות אותו.
כשפרצה השביתה הכללית, היא עקצה את המארגנים: ״ציפיתי שלפחות בנושא כל כך חשוב לא יקראו לשביתה ביום שישי - סוף שבוע ארוך ומהפכה לא הולכים ביחד״.
המפץ הגדול של הפוליטיקה האיטלקית
העמדה הזהירה הזו נובעת מהמפה הפוליטית המורכבת של איטליה. המדינה עברה מהפכה פוליטית ממושכת מאז תחילת שנות ה-90. שערוריות שחיתות וסוף המלחמה הקרה חיסלו את המפלגות המסורתיות, ובמקומן צמחו כוחות חדשים. ברלוסקוני והליגה הצפונית בימין, ואילו בגוש השמאלי - שעוצב בעבר על ידי הדומיננטיות של המפלגה הקומוניסטית והסוציאל-דמוקרטית - תפסה את ההנהגה המפלגה הדמוקרטית.
אבל גם המערכת הדו-קוטבית שנוצרה התפרקה כשתנועות פופוליסטיות אנטי-ממסד כמו ״חמש הכוכבים״ ו״הליגה״ פרצו לזירה. המדינה עברה שנים של חוסר יציבות - ממשלות החליפו זו את זו בקצב מסחרר.
באקלים הזה - מערכת דו-מפלגתית ודעת קהל שנוטה נגד ישראל - המלחמה הופכת לכלי ניגוח של האופוזיציה נגד ממשלת מלוני
מלוני שינתה את זה. בבחירות 2022 מפלגתה ״אחים לאיטליה״ (Fratelli d'Italia) זינקה ממפלגת שוליים עם שורשים בזרמים הפוסט-פשיסטיים והפכה לכוח הדומיננטי. מלוני הפכה לא רק לאישה הראשונה בתפקיד ראש ממשלת איטליה, אלא גם הביאה יציבות יחסית - ממשלתה היא אחת הארוכות ביותר בהיסטוריה האיטלקית המודרנית. היא החזירה בפועל מעין מערכת דו-קוטבית - ימין-מרכז מול שמאל-מרכז.
באקלים הזה - מערכת דו-מפלגתית ודעת קהל שנוטה נגד ישראל - המלחמה הופכת לכלי ניגוח של האופוזיציה נגד ממשלת מלוני.
הסופר והעיתונאי סטפנו פיאצה מסביר את החלוקה הפוליטית. ״באיטליה יש שני גושים מרכזיים. ממשלת המרכז-ימין בראשות מלוני תומכת בישראל, עם ויכוחים פנימיים על המידתיות, בעוד הגוש השמאלני אנטי-ישראלי בגלוי, עם גוונים אנטישמיים״.
״לשמאל הקיצוני, לתנועות הפרו-פלשתיניות ולחלק מאיגודי העובדים כמו אלה בנמל גנואה, יש קשרים לגורמים שהיו חלק בבריגדות האדומות״
גורם מרכזי, לדבריו, הוא התקשורת. ״כמעט כל אמצעי התקשורת נגד ישראל. שנתיים ישראל עוברת דמוניזציה יומיומית - מגישי טלוויזיה מזמינים כל מי שמוכן לתקוף אותה, והרשתות החברתיות מגבירות את הקול... לא מפתיע שהם כמעט תמיד אותם אנשים שתומכים בפוטין. צריך לעקוב אחרי הכסף״.
השורשים הקומוניסטיים
פיאצה מסביר על השורשים העמוקים של התנועה האנטי-ישראלית באיטליה. ״לשמאל הקיצוני, לתנועות הפרו-פלשתיניות ולחלק מאיגודי העובדים כמו אלה בנמל גנואה, יש קשרים לגורמים שהיו חלק בבריגדות האדומות״, כשהוא מתייחס למחתרת הקומינסטית שפעלה במדינה בשנות ה-70 וה-80 שפעולתה המפורסמת ביותר רצח ראש הממשלה אלדו מורו.
״גם בימין הקיצוני קיימת שנאה לישראל, כמו בתנועה 'הכוח החדש'״, הוא מוסיף. ״שני הקצוות נלחמו זה בזה בעבר, עכשיו הם מאוחדים ברחוב - בשנאה לישראל ובקרבה לפוטין״.
אלא שלא ניתן להסביר את מצב היחסים בין המדינות בגורמים קיצוניים וחיצוניים בלבד.
הפובליציסט והסופר היהודי נירעם פרטי, המתגורר במילאנו, מזהה שתי נקודות מפנה. ״הראשונה - קמפיין הרעב השקרי של חמאס שעורר זעזוע בציבור האיטלקי. השנייה - המשט לעזה, שהפך למוקד השביתות הכלליות״. התשתית לכך, לדבריו, עמוקה. ״באיטליה יש את איגודי העובדים החזקים ביותר במערב והזדהות עמוקה עם קומוניזם, שמסורתית עוין לישראל 'הקולוניאליסטית'. לצד הביקורת על ישראל יש בסיס נרחב של אנטישמיות שמתפרצת החוצה ומקבלת לגיטימציה״.
האקלים האנטי-ישראלי כבר מתבטא בשטח, עם מהלכים שעשויים לשאת משמעויות כלכליות לישראל וחלק פשוט חושפים מציאות קשה.
לדבריו, עזה הפכה לכלי ניגוח. ״ישראל היא כלי לניגוח של השמאל נגד מלוני. הם מנסים להביך אותה על המדיניות המאופקת שלה... איטליה היא המדינה היחידה שעושה שביתה כללית בגלל עזה - אנשים הגיעו למשט מ-50 מדינות, ורק כאן משביתים״.
למרות הרעש התקשורתי, הוא מעריך כי הנושא לא עומד בראש סדר העדיפויות של הבוחר האיטלקי. ״רק 6-15% באמת שבתו. האיטלקי הממוצע שרוצה להגיע לעבודה כועס על ההפגנות. התמונות של הוונדליזם משחקות לטובת מלוני״. פרטי מודאג מתגובת הממשלה. ״מלוני לא מעוניינת להסלים, אבל היעדר תגובה תקיפה עלול להגדיל את הסיכון שיקרה משהו כמו במנצ'סטר״.
האקלים האנטי-ישראלי כבר מתבטא בשטח, עם מהלכים שעשויים לשאת משמעויות כלכליות לישראל וחלק פשוט חושפים מציאות קשה. בשבוע שעבר עובדי נמל גנואה סירבו להעמיס מכולות על ספינת צים בטענה שהן מכילות חימוש לצה״ל, והספינה נאלצה לעזוב ללא מטענים. במקביל הנמל אירח דיון כלל-אירופי על האפשרות לשבש את כל התובלה הימית לישראל.
בתחילת השבוע העניקה העיר רג'ו אמיליה את עיטור כבוד לפרנצ'סקה אלבנזה, הדווחית המיוחדת של האו״ם, הידועה בעמדות אנטי-ישראליות קיצוניות והפכה לכוכבת השמאל באיטליה. כשראש העיר מרקו מסארי אמר כי ״סוף רצח העם ושחרור החטופים הם תנאי לשלום״, הוא ספג קריאות בוז מהקהל וגלגול עיניים מאלבנזה. ״אני סולחת לו״, אמרה, ״אך הוא חייב להבטיח שלא יאמר זאת שוב״.
Prenez le temps de mieux connaître Francesca Albanese (@FranceskAlbs), en qui les Insoumis voient un prix Nobel de la paix 👇🏿 pic.twitter.com/5aHmbojzUS
— Raphaël Enthoven 🎗️ (@Enthoven_R) October 3, 2025
התמיכה של איטליה בישראל, לדברי פרטי, נובעת בצורה רבה מהאינטרס פוליטי לשמור על יחסים מצוינים עם ארצות הברית. ״איטליה כבר אימצה את הצעת טראמפ, אשר אומצה גם על ידי הוותיקן. מרגע שהוותיקן גם בירך על הצעת הפסקת המלחמה, מלוני מרגישה בנוח יותר לקרוא להפסקת המלחמה בתנאים שהתכנית האמריקנית מציעה״.
אבל עם דעת קהל עוינת ולחץ גובר מהרחוב, השאלה היא האם איטליה תמשיך לעמוד לצד ישראל - בזמן שישראל זקוקה לה כדי למנוע סנקציות אירופיות חונקות.
"אני מאמין שייקח זמן לחזור ליחסים נורמליים, אבל המלחמה חייבת להסתיים וישראל חייבת לעסוק ברצינות בהסברה ופרסום האמת כדי לפרק את השקרים שמופצים על ידי הפרו-פלשתינים, כמו הרעב ומספר מקרי המוות של אזרחים", מסכם סטפנו פיאצה, "חיוני לפרק את התעמולה של הפרו-פלשתינים כדי שאנשים יבינו מה באמת קרה".
