פגישת הצעקות של מקרון והקהילה היהודית: ״קטסטרופה״

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, נפגש בימים האחרונים עם בכירים בקהילה היהודית בצרפת ונתקל בביקורת חריפה וזעם רב. הקהילה היהודית בצרפת, הגדולה ביותר באירופה שמונה מעל חצי מיליון איש, רואה בקידום הכרה במדינה פלשתינית באו"ם מהלך פוליטי שנועד להאדיר את מורשתו של מקרון לנוכח כשליו בזירה הפנימית. הכעס גבר עוד יותר בשל העובדה שהמהלך מובל יחד עם ערב הסעודית ובמקביל לסנקציות על ישראל באיחוד האירופי, בעיצומו של גל אנטישמיות חסר תקדים ובמהלך חג ראש השנה.

היום צייץ הנשיא מקרון מה שנראה כתגובה לפרסומים על אותה פגישה. ״אני מודע לחרדה של יהודי צרפת. מצוקה, בדידות, פחד: השבוע שוב הם סיפרו לי עד כמה השתנו חייהם מאז השביעי באוקטובר״, כתב הנשיא הצרפתי, ״הם גם הביעו את דרישתם לצדק ולהגנה. ביקשתי ממשרד המשפטים להנחות את התובעים לשפר עוד יותר את התמודדות מערכת המשפט עם אנטישמיות ועם הצורות החדשות שלה״.

הוא חתם את ציוצו: ״שני עקרונות מנחים: ערנות מוחלטת ותגובה מיידית, כדי לזהות ולהעניש בתוקף את מבצעי המעשים האנטישמיים. מול השנאה, לרפובליקה תמיד תהיה המילה האחרונה. העם תמיד יעמוד מוכן״.

במהלך הפגישות שקיים השבוע עם בכירי הקהילה, שנחשבת ידידותית לישראל, שמע מקרון ביקורת קשה. לפי דיווח בעיתון הצרפתי "לה פיגארו", ביום חמישי שעבר אירח הנשיא 14 אינטלקטואלים, אנשי עסקים ואנשי רוח, בניסיון להסביר את הרציונל למהלך. מקרון, שהגיע עם שישה מיועציו, טען כי הכרה במדינה פלשתינית דווקא בעת הזאת תפעל נגד רצון חמאס, אולם חלק גדול מהמשתתפים דחו את דבריו בדיון שהפך סוער והגיע עד צעקות.

מקרון נתן תחילה לנוכחים להתבטא. הפילוסוף ברנרד-אנרי לוי התריע כי "להכיר במדינה פלשתינית תהיה קטסטרופה לצרפת, לישראל ולשלום. זה רק יגביר את ההילה של חמאס בקרב העם הפלשתיני באזור". לדברים הצטרפו מוריס לוי, לשעבר יו"ר פובליסיס, ועורך הדין פייר-פרנסואה וייל. בנוסף, התנהל ויכוח סביב הטענות על "רצח עם" מצד ישראל. רוב הנוכחים דחו את ההאשמות, בעוד מקרון נמנע מלהביע עמדה ברורה.

ההיסטוריון מארק קנובל והבמאית חנה אסולין העלו את נושא העלייה החדה באנטישמיות ואתגרו את הנשיא בשאלות על התזמון של העלייה החדה הזו. מנגד, הפילוסוף אלן פינקלקראוט הביע תמיכה במקרון, מתח ביקורת חריפה על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וטען כי הכרה בשתי מדינות היא "המתנה הגרועה ביותר שניתן לתת לחמאס, שכן הכרה בשתי מדינות תקבור את תביעת התנועה האסלאמית לפלשתין מהים ועד הירדן". גישה זו קיבלה גיבוי עם הסתייגויות מצד דניס אוליבנס, ראש קבוצת התקשורת CMI France, והסופר פסקל ברוקנר.

משתתפים בפגישה סיפרו כי מקרון היה נסער וניסה להצדיק את העיתוי: "אם לא נפעל עכשיו, נהפוך את הקמתן של שתי מדינות לבלתי אפשרית, כי ממשלת נתניהו תספח את הגדה המערבית", אמר. עם זאת, הקריקטוריסט ג'ואן ספר דחה הזמנה לארוחת ערב נשיאותית ואמר כי הוא רואה בהיעדרות מקרון מהצעדה נגד אנטישמיות לאחר 7 באוקטובר "כתם בלתי נסלח".

מפגש מתוח נוסף התקיים בארמון האליזה עם ראשי הגופים הייצוגיים של הקהילה, בהם הרב הראשי חיים קורסיה, נשיא ה־CRIF יונתן ארפי, ונשיא הקונסיסטוריה המרכזית אלי קורצ'יה. הבכירים לא חשפו פרטים מהשיחה, אך ניכר כי יצאו מאוכזבים מהנשיא. יממה לאחר מכן פגש מקרון מנהיגים מוסלמים בניסיון "לייצר איזון ואחדות לאומית".

ב"לה פיגארו" אישרו פרסום ב"ישראל היום" כי מקרון שוחח השבוע עם חבר הפרלמנט לשעבר מאיר חביב, ואמר לו שהכרה במדינה פלשתינית תותנה בשחרור החטופים ובפירוק חמאס מנשקו. במקביל, הנשיא מגביר את פעילותו ההסברתית, כולל שיחות עם גורמים פוליטיים בישראל וראיון לערוץ 12 עם יונית לוי.

לדברי גורמים בקהילה היהודית בצרפת, "הוא מבין שיהודי המדינה וגם אזרחי ישראל רואים את המהלכים כפרס לחמאס, כאלה שמגדילים את האנטישמיות ופוגעים בעם היהודי. עכשיו נראה אם מה שחשוב לו זו המורשת הפוליטית או לעשות את הדבר הנכון ולא לפגוע בעם היהודי בהליכה עיוורת לקראת הפלשתינים".