קרב בלימה נגד הצביעות של האיחוד האירופי: "נלחמים על כל קול"

לאחר ההמלצה להשעות את הסכמי הסחר, ישראל במאמץ לסכל את המהלך • גורם מדיני: "הפעם הסחף נגדנו הרבה יותר עוצמתי" • איטליה היא כרגע מדינת המפתח בדרך לאישור המהלך

הפגנה אנטי-ישראלית בפריז. צילום: GettyImages

נקודת מפנה: אם תאושר חבילת הסנקציות שמובילה נשיאת נציבות האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, היא תורגש בכל בית במדינה ותהווה תקדים מדיני דרמטי ביחסי ישראל והעולם.

הכוונה לקדם את הסנקציות נגד ישראל הוכרזה כבר בשבוע שעבר, ואתמול קיבלה את אישורה הרשמי של הנציבות, אך היא זקוקה עדיין לאישור המדינות החברות תחת תנאים כאלה ואחרים - שלפי שעה נראה שלא יושג. למרות זאת מדובר בדרמה אמיתית, שגם אם לא תאושר כעת תרחף מעל ישראל כ"שוט" אפשרי נגדה.

אורסולה פון דר לאיין, נציבת האיחוד האירופי מצהירה כי תפעל להטלת סנקציות על ישראל

ההצעה כוללת מספר מרכיבים. המרכזי שבהם: השעיה של הסכם הסחר החופשי עם ישראלי המעניק פטור ממכסים לסחורות ישראליות והטבות אחרות. המשמעות היא שהיצואנים והיצרנים הישראלים יצטרכו לבחור לספוג את עלויות המכס, או להפוך ללא אטרקטיביים ולהפסיד בתחרות בשווקים באירופה. הרשימה המלאה של הסנקציות המוצעות עוד לא פורסמה, אבל כבר עתה נודע כי לפי התכנון הראשוני, ענף החקלאות הישראלי יספוג פגיעה קשה אם המהלך יאושר.

הפגנות אנטי-ישראליות בלונדון, צילום: אי.אף.פי

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול של ישראל וכ־32% מכלל הסחר הישראלי בסחורות מתנהל עמו. לפי נתונים שפרסם אתמול האיחוד האירופי, יבוא האיחוד מישראל הסתכם ב־2024 ב־15.9 מיליארד יורו. יחד עם היבוא מהאיחוד לישראל, היקף הסחר בשירותים וסחורות הסתכם ב־68.2 מיליארד יורו.

נוסף למה שהוא למעשה השעיה של הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד, כוללת ההצעה האירופית גם סנקציות אישיות נגד השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ׳, לצד סנקציות נגד מתיישבים שהאיחוד מאשים באלימות. הנציבות הציעה במקביל סנקציות נגד בכירי חמאס.

ציר אנטי־ישראלי

הסנקציות האישיות זקוקות לקונצנזוס של כל 27 המדינות החברות באיחוד. לפי שעה לא מסתמן רוב לסנקציות על השרים הישראליים, אך סביר להניח שיצליחו להטיל סנקציות על גורמים בהתיישבות, זאת לנוכח הסכמתה בעבר של הונגריה לאשר מהלכים דומים בתמורה לסנקציות על חמאס וגורמי טרור.

לעומת זאת, לאחר הדוח הקשה נגד ישראל שהאשים אותה בהפרת זכויות אדם, החליטו באיחוד האירופי שניתן להעביר את הפגיעה בהסכם האסוציאציה ברוב מיוחס ולא רק בקונצנזוס, כאשר הדרישה היא לתמיכה של 15 מדינות המייצגות 65% מתושבי האיחוד.

בעוד הציר האנטי־ישראלי הולך ומתרחב ככל שהמלחמה מתקדמת וכולל מדינות כמו אירלנד, ספרד, סלובניה, צרפת, בלגיה, הולנד, שבדיה ודנמרק; הציר התומך בישראל, הכולל מדינות כמו גרמניה, איטליה, הונגריה, צ'כיה, בולגריה, קרואטיה, יוון וקפריסין - נמצא תחת לחץ משמעותי מגורמים פוליטיים פנימיים וחיצוניים, פועל יוצא של דעת הקהל האירופית כלפי ישראל שנמצאת בשפל חסר תקדים.

אסירי מחנות השמדה שחבל תלייה קשו לצווארן: המיצג בהפגנה הפרו-פלשתינית בשבדיה, צילום: מתוך X

איטליה עומדת במוקד הלחץ ואם תצביע בעד המהלך, הסנקציות ככל הנראה יאושרו. באיחוד האירופי חיים כ־450 מיליון תושבים, וישראל זקוקה לכך שמדינות המייצגות לפחות 158 מיליון תושבים יתנגדו כדי למנוע את הרוב המיוחס.

הלחץ על ראשת הממשלה האיטלקיה ג'ורג'ה מלוני מתגבר. למרות שממשלתה נוטה לטובת ישראל, הציבור האיטלקי מתנגד ברובו למדיניות הישראלית. נראה שאחד השיקולים של מלוני הוא להימנע מפגיעה ביחסים של רומא עם וושינגטון.

ראש הממשלה נתניהו ור"מ איטליה מלוני, צילום: אבי אוחיון/לע"מ

הצעד האירופי הוא חסר תקדים ביחסי ישראל עם האיחוד האירופי ומגיע בעקבות לחצים כבדים על נשיאת הנציבות פון דר ליין ממדינות רבות הדורשות צעדים קשים נגד ישראל. האיחוד נוהג לפעול במטרה להגיע להסכמה של כל 27 המדינות, אך בנושא ישראל המחלוקות כה חריפות שהן מערערות את סמכות האיחוד האירופי כגוף מאוחד.

מבקרי ישראל באירופה טוענים כי האיחוד מדבר בשני קולות, ושואלים מדוע הפרות זכויות האדם של רוסיה זוכות לסנקציות כבדות, בעוד "הפרות ישראליות" מתקבלות בהבנה. ההשוואה הזו, מקוממת ככל שתהיה לאוזניים ישראליות, הולכת ומתבססת בקרב אזרחים, פוליטיקאים ותקשורת באירופה.

"בריטניה תכיר במדינה"

בתוך כך, ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, יכיר במדינה פלשתינית במהלך סוף השבוע הקרוב - כך דיווח אתמול ה״טיימס״ הלונדוני. לפי הדיווח, סטארמר דחה את הכרזה מחשש שהדבר יהפוך לעיסוק תקשורתי מרכזי במהלך ביקורו של הנשיא האמריקני בממלכה המאוחדת, לאור העובדה שהממשל הנוכחי בוושינגטון הביע התנגדות למהלך.

עבודה דיפלומטית

הדיפלומטים הישראלים עובדים ללא הפסקה. הצוות הישראלי באירופה, בהובלתם של השגריר הנכנס אבי ניר־פלדקליין והשגריר היוצא חיים רגב, מתמודד עם סביבה עוינת הולכת ומתעצמת ועם נטישה של מדינות בגלל אילוצים פוליטיים פנימיים. כאן מתנהל הקרב המכריע בימים ובשעות הבאות, כאשר השר גדעון סער ומשרד החוץ מנהלים קרב בלימה בניסיון לגייס עוד ועוד מדינות לצד ישראל. סער מנהל ביממה האחרונה שיחות עם שרי החוץ האירופאים ורק אתמול שוחח עם 11 ממקביליו, בניסיון לבלום את המהלך. בין היתר שוחח עם שרי גרמניה, איטליה, אוסטריה, רומניה, צ'כיה, קרואטיה. "מדובר בקרב מדלת לדלת. נלחמים על כל קול", אמר גורם במשרד החוץ.

גורמים מדיניים אמרו ל"ישראל היום": "היינו בסרט הזה ביוני האחרון והצלחנו לסכל את זה. אבל הפעם זה הרבה יותר קשה כי הסחף נגדנו הרבה יותר עוצמתי. היום עברה הצבעה אחת בדרך לשם אבל אנחנו פועלים לגייס מדינות לצידנו ובראשן גרמניה ואיטליה בשל חשיבותן באזור".

מיותר לציין כי על צרפת וספרד כבר איש לא מנסה להילחם בשל ההטיה והובלת המהלכים האחרונים נגד מדינת ישראל.

בהכנת הידיעה השתתפה שירית אביטן כהן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר