האיחוד האירופי ימליץ: מכסים על סחורה מישראל, סנקציות נגד שרים | המשמעות של המהלך

הנציבות האירופית, בראשותה של הנשיאה אורסולה פון דר ליין, הודיעה היום (רביעי) רשמית על הצעתה להעביר חבילת סנקציות תקדימית נגד ישראל, בהן השעייה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, בעיקר בהיבטי הסחר וסנקציות נגד השרים בן גביר וסמוטריץ׳. אישור המהלך תלוי בהצבעת המדינות החברות, והגוש האנטי ישראלי יצטרך לגייס רוב מיוחד של 15 מדינות וייצוג של 65% מתושבי האיחוד האירופי כדי להעביר את הסנקציות.

הסנקציות כוללות הגבלה מסוימת של חופש העברת הסחורות מישראל לאיחוד וההיפך וכן הגבלה של זכויות של ישראל בהקמה ואספקה של שירותים במדינות האיחוד. בנוסף העיצומים צפויים לפגוע בזכויות רכש וקניין של חברות ישראליות באיחוד. בפועל, הסחורות הישראליות יאבדו את הגישה המועדפת שלהן לשוק האירופי ויחולו עליהן מכסים בדומה לכל מדינה אחרת שלאיחוד אין איתה הסכם סחר חופשי.

המשמעות הכלכלית הישירה עדיין מצריכה מבט מעמיק, אך מאחר והאיחוד האירופי הוא השותף הגדול ביותר של ישראל למסחר - 32% מהמסחר הישראלי מתנהל עם האיחוד - ניתן להעריך כי הפגיעה תהיה קשה. המסחר הכולל בסחורות בין האיחוד לישראל הסתכם ב-2024 ב-42.6 מיליארד יורו, כאשר הייצוא הישראלי לאיחוד הסתכם ב-15.9 מיליארד יורו.

בנוסף יאושרו סנקציות אישיות נגד השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ׳, לצד סנקציות נגד מתיישבים שהאיחוד מאשים באלימות כלפי פלשתינים. הנציבות הציעה סנקציות נגד בכירי חמאס. צעדים הבאים עשויים ביטול מדיניות ״השמיים הפתוחים״ שמאפשרת טיסות חופשיות בין ישראל לאירופה, פטור מוויזה לישראלים ואחרות.

בהודעת האיחוד נמסר מטעמה של פון דר ליין כי ״האירועים הנוראיים המתרחשים בעזה מדי יום חייבים להיפסק. צריך להיות הפסקת אש מיידית, גישה בלתי מוגבלת לכל הסיוע ההומניטרי ושחרור כל החטופים שבידי חמאס״. לדבריה, בהתחשב בהתפתחויות הקשות ביהודה ושומרון, ״אנו מציעים להשעות הקלות מסחר עם ישראל, להטיל סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים".

הקפאת תמיכה כספית

הנציבות ביססה את הצעתה על סקירה שמצאה כי יש אינדיקציות לכך שישראל הפרה את סעיף 2 של הסכם האסוציאציה, הקובע כי ״היחסים בין הצדדים יתבססו על כבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים״. הנציבות טוענת כי ההפרה מתייחסת להרעה המהירה במצב ההומניטרי בעזה, החסימה של סיוע הומניטרי, הגברת הפעולות הצבאיות והחלטה לקדם את תוכנית ההתיישבות באזור E1 ביהודה ושומרון.

חבילת הסנקציות תעבור כעת לאישור המדינות החברות, כאשר ההצבעה יכולה להתקיים כבר בימים הקרובים, יתכן ואף ביום שישי הקרוב במפגש שגרירי המדינות החברות באיחוד האירופי, אם כי המועד לא נקבע סופית ותלוי בהתפתחויות הפוליטיות שיקרו בטווח הזמן הקרוב. לאחר אישור המועצה, הסנקציות ייכנסו לתוקף 30 יום לאחר הודעה למועצת האסוציאציה.

הסנקציות מכילות שני אלמנטים מרכזיים: ראשית, הסנקציות הכלכליות הנוגעות לסחר, כרגע אין רוב לכך אך הלחץ על המדינות שתומכות בישראל הוא אדיר, כאשר הרוב הנדרש הוא כאמור תמיכה של 15 מדינות המייצגות 65% מאזרחי האיחוד.

שנית, סנקציות אישיות שלהן נדרש קונצנזוס של 27 החברות. לפי שעה, לא מסתמן רוב לסנקציות אישיות על השרים הישראליים ועל מתנחלים, וגם על חמאס - צעד שצריך החלטה פה אחד. כאן יהיה קושי להטיל סנקציות על שרים ישראליים, אבל סביר להניח שיצליחו להטיל סנקציות על גורמים בהתיישבות, וזאת לאור הסכמתה של הונגריה בעבר לאשר מהלכים דומים בתמורה לסנקציות על חמאס וגורמי טרור.

למרות שכעת המהלך זוכה לרוח גבית חריגה גם מחלק מידידיה של ישראל באיחוד, המהלך עצמו החל להתגלגל במסדרונות האיחוד כבר בחודש מאי כשנציבת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס החליטה להורות על הכנת דו״ח שיבחן האם ישראל הפרה את מחויבותה לזכויות אדם. הסקירה הוצגה למועצת שרי החוץ ב-23 ביוני 2025. באופן מפתיע, מי שהובילה את המהלך לא הייתה ספרד או אירלנד, אלא הולנד שנתפסה כקרובה לירושלים.

איטליה במוקד הלחץ

איטליה תעמוד בפני לחץ כבד בימים הקרובים - ואם תצביע בעד המהלך, הסנקציות ככל הנראה יאושרו. באיחוד האירופי חיים כ-450 מיליון תושבים, וישראל צריכה לשמור על כך שמדינות המייצגות כ-158 מיליון איש מתושבי האיחוד יתנגדו לסנקציות.

הלחץ על ראשת הממשלה האיטלקית ג׳ורג׳ה מלוני מופעל בין היתר בגלל שלמרות שהממשלה נוטה לטובת ישראל, הציבור האיטלקי מתנגד ברובו למדיניות הישראלית במלחמה בעזה.

המדינות שכבר הודיעו על התנגדותן כוללות את יוון, קפריסין, גרמניה, איטליה, בולגריה, הונגריה וצ׳כיה. ישראל משקיעה מאמצים גדולים בגרמניה (כ-83.5 מיליון תושבים) ובאיטליה (כ-59 מיליון תושבים), מאחר ואם אותן מדינות ימשיכו לתמוך בישראל לצד הונגריה (כ-9.5 מיליון) וצ׳כיה (כ-11 מיליון), הסנקציות לא יוכלו לעבור.

הלחץ הדיפלומטי של ישראל מתנהל סביב השעון בימים האחרונים. שר החוץ גדעון סער גייס את כל הנציגויות הישראליות באירופה יחד עם השגרירות הישראלית באיחוד האירופי כדי לנסות לשכנע כל מדינה שניתן לשכנע, בדגש על שימור החומה המדינית שמגנה על ישראל. סער דיבר ביממה האחרונה עם 11 שרי חוץ מהאיחוד האירופי, וישראל משקיעה מאמצים יוצאי דופן לסכל את הסנקציות הדרמטיות, או לפחות את רובן.