הנציבות האירופית צפויה לאשר מחר (רביעי) חבילת סנקציות שתתמקד בפגיעה בקשרי המסחר עם ישראל, כך הודיע דוברה היום. ההמלצות יעברו לאחר מכן לאישור מועצת החברות, וידרשו לכל הפחות לרוב מיוחס של 17 מדינות שמייצגות לכל הפחות 65% מאזרחי האיחוד האירופי.
הדבר יובא לאישור המדינות החברות כבר בימים הקרובים, יתכן ואף ביום שישי במפגש שגרירי מדינות האיחוד האירופי, וזאת ברקע הרחבת הפעולה הקרקעית בעזה, כאשר בלוק המדינות החוסמות את הסנקציות נמצא במצב מעורער - מה שעשוי להסביר גם את הבהילות והמהירות שבא פועלת הנציבות כעת. פגיעה בהסכם האסוציאציה – הסכם המסגרת של היחסים – תהווה תקדים, וסביר להניח שהנציבות תשאיר סנקציות מסוימות בצד כעת לקראת אפשרות של החמרה בהמשך.
מי שמובילה את המהלך היא נשיאת הנציבות אורסולה פון דר לאיין, תומכת ותיקה בישראל שמגיעה מהמפלגה השמרנית בגרמניה, שהודיעה על כך בשבוע שעבר בנאום בפני הפרלמנט האירופי.
בהתבטאויות חסרות תקדים ביחס לישראל מפי דר לאיין, הודיעה נשיאת הנציבות כי תפסיק את כל התמיכה הכספית שמועברת לישראל מהאיחוד האירופי, למעט סיוע לארגוני החברה האזרחית ותקציבים עבור יד ושם. בנוסף, פון דר לאיין הכריזה כי תפעל להשעיה חלקית של הסכם האסוציאציה של האיחוד עם ישראל ותקדם חרם על ״שרים קיצוניים״ בממשלת ישראל.
היום, כתבה נציבת החוץ קאיה קאלאס בפוסט ב-X כי ה"מתקפה הקרקעית של ישראל בעזה תהפוך מצב נואש לעוד יותר גרוע ותביא למוות, הרס ועקירה נוספים". לדבריה, מחר הנציבות תציג צעדים ללחץ על הממשלה הישראלית כדי לשנות מסלול במלחמה בעזה. קאלאס הוסיפה כי ״השעיית הקלות מסחר והטלת סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים תאותת בבירור שהאיחוד האירופי דורש סיום למלחמה זו״.
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל ויותר מ-30% מהייצוא הישראלי מגיעים לשווקים באיחוד האירופי. ישראל נהנית מתנאי מסחר נוחים למדי עם האיחוד האירופי במסגרת הסכם האסוציאציה, הכוללים הקלות מס ומכסים משמעותיות, מדיניות ״השמיים הפתוחים״, שיתוף במחקר המדעי והטכנולוגי בתכנית ״הורייזן״ ופטור מוויזה לאזרחים ישראליים שמבקרים במדינות האיחוד. השוק האירופי העצום מהווה יעד מרכזי עבור הכלכלה הישראלית.
למרות שכעת המהלך זוכה לרוח גבית חריגה גם מחלק מידידיה של ישראל באיחוד, המהלך עצמו החל להתגלגל במסדרונות האיחוד כבר בחודש מאי כשנציבת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס החליטה להורות על הכנת דו״ח שיבחן האם ישראל הפרה את מחויבותה לזכויות אדם. באופן מפתיע, מי שהובילה את המהלך לא הייתה ספרד או אירלנד, אלא הולנד שנתפסה כקרובה לירושלים.
מה עומד על הפרק? במסדרונות האיחוד האירופי שומרים כרגע על חשאיות ביחס למרכיבי חבילת הסנקציות שהנציבות תצביע עליה, הגם שההחלטה גם כך תצטרך להגיע לאישור 27 המדינות החברות. ההמלצות שיאומצו על ידי הנציבות וקשורות לסחר בין ישראל לאיחוד יועברו להצבעה במועצה האירופית ושם נציגי 27 המדינות החברות יכריעו האם לאמץ את הסנקציות שהנציבות מקדמת. מאחר וישנם סעיפים בהסכם שיכולים להתקבל רק בהסכמת כל 27 המדינות החברות, חבילת הסנקציות תתמקד באלמנטים אחרים בהסכם שבהם נדרש רוב יחסי של 17 מדינות וייצוג של כ-65% מאוכלוסיית האיחוד האירופי כולו.
עוד לפני הגשת הרשימה הסופית של הסנקציות, צוות של האיחוד האירופי בדק בחודשים האחרונים אילו סנקציות ניתן להטיל באמצעות רוב יחסי במקום קונצנזוס. בין המרכיבים שניתן לבטל ברוב יחסי: הטלת מכסים על סחורה מישראל, מדיניות ״השמיים הפתוחים״, חלקים מהשיתוף המדעי והטכנולוגי בתכנית ״הורייזן״ ושינוי במדיניות הוויזה האירופית שעשויה להוביל לדרישה להוצאת ויזה מאזרחים ישראליים בביקורם באירופה.
סביר להניח שלפחות חלק מהסנקציות יתמקדו בייצוא מיהודה ושומרון, כאשר מדינות כבר החלו לנקוט בצעדים עצמאיים בעניין. וזאת למרות שנדרשת לשם כך תמיכה של כל 27 המדינות
מעבר למשמעות על ההתיישבות ביו"ש, קידום חרם שכזה עשוי לפגוע באופן נרחב בייצוא הישראלי לאירופה שמעתה ואילך ייבדק באותן מדינות באופן קפדני יותר מאחר ובישראל אין כמובן הפרדה בין מוצרים המגיעים מחבלי הארץ השונים.
אל הציר האנטי ישראלי הכולל מתחילת המלחמה את אירלנד, ספרד, סלובניה ומדינות נוספות, הצטרפו בחודשים האחרונים מדינות נוספות, כגון צרפת, הולנד, דנמרק, בלגיה ומדינות נוספות. לצד ישראל עומדות מדינות כמו צ'כיה, הונגריה, רומניה, יוון, קרואטיה, אוסטריה ונוספות – אך עליהן מופעל לחץ עצום לשנות את עמדתן.
החשובות ביותר הן איטליה וגרמניה. הסימנים מעידים שגרמניה לא תשנה את עמדתה, לכן נראה שגורל ההצעה תלוי בהחלטתה של איטליה – כאשר תמיכה שלה ככל הנראה תוביל לאימוצה. הלחץ על ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני מופעל בין היתר בגלל שלמרות שהממשלה נוטה לטובת ישראל, הציבור האיטלקי מתנגד ברובו למדיניות של ישראל במלחמה בעזה. חלק ממערך השיקולים של רומא נוגע גם לרצון שלא להעכיר את היחסים עם ארה"ב, אך קשה לצפות כיצד תכריע בימים הקרובים.
שר החוץ גדעון סער שלח מכתב חריף לנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר לאיין, בו כתב כי ״זו הצעה חסרת תקדים, שמעולם לא יושמה נגד שום מדינה אחרת, מהווה ניסיון ברור לפגוע בישראל בעת שאנו עדיין נלחמים במלחמה שנכפתה עלינו בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר״. סער האשים את האיחוד כי ״מעניק בפועל כוח לארגון טרור האחראי לפשעים מזוויעים״ וכי ״הנשיאה והאיחוד מסתמכים במידה רבה על נתונים בלתי מאומתים ומסולפים שמקורם בשליטת חמאס״.
במידה מסוימת, דבריו הקשים של סער על נשיאת הנציבות מסמנים עלייה בטונים בין האיחוד לישראל, שעד עתה ניסו לשווק דיאלוג על אף חוסר ההסכמות. סביר להניח שהנשיאה עצמה תבקש לשמור לעצמה סנקציות מסוימות מחוץ לחבילה הנוכחית כדי להשאיר לה אפשרויות להחמיר את המהלכים נגד ישראל, וזו מצידה תצטרך להחליט אם היא בוחרת להסלים את הקו נגד בריסל ולהסתכן בפגיעה עמוקה עוד יותר בקשר החיוני לישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו