החלטת הממשלה הבלגית על שורה של סנקציות נגד ישראל צפויה לקבל בטווח הזמן הקרוב את האישור הרשמי מחברי הממשלה, ובחודשים הקרובים יתבררו עד כמה השלכותיה נרחבות.
מדובר על סנקציות חריגות ומקיפות השמות דגש נרחב על תושבים וסחורות מאיו"ש, אך לא רק. כך לדוגמה, לאחר פרסום הסנקציות וההחלטה על הכרה במדינה פלשתינית בתנאים, גם ספרד הרחיבה את הסנקציות שלה על תושבי איו"ש וסביר שמדינות נוספות יחקו את הסנקציות "החדשניות" שהבלגים אישרו, כאשר המסר בהעברת סנקציות כבר משפיע על אספקטים נוספים.
"ההכרזה לגבי ההכרה בתנאים במדינה הפלשתינית היא רעיון גרוע. המסר כאן בעייתי, בלגיה בעצם נותנת פרס לפלשתינים בדמות מדינה לאחר שחמאס יחזיר את החטופים ולדעתי זה מגיע בעיתוי הגרוע ביותר. מעבר לזה, הם יעבירו החלטה שקניית מוצרים מיהודה ושומרון יכולה להכניס אותי לבעיה ולהפוך אותי לעבריין, גם זה רעיון גרוע", אומר ראלף פייס, יו״ר ארגון JID למאבק באנטישמיות, שהביע חשש כי ההחלטות נגד ישראל יובילו להגברת האנטישמיות במדינה.
לדבריו, "יש פה רצף של סנקציות שמעבירות מסר שגוי. בסוף, מתן פרס לטרור משדר מסר בעייתי שלא רק שילחץ על ישראל, אלא גם יגיע לרחובות בלגיה באמצעות אנטישמיות".
ואכן, האווירה בבלגיה הולכת ומתלהטת. מקרי אנטישמיות במדינה הפכו לשגרה ולפני יומיים אף החליט 'פסטיבל פלנדריה' בעיר גנט לבטל את השתתפות התזמורת הפילהרמונית של העיר מינכן באירוע התרבותי בגלל השתתפותו של המנצח הישראלי להב שני. הדבר נעשה בגיבוי קרוליין גנז, שרת התרבות של אזור פלנדריה, תוך שימוש בטענה השערורייתית שלהב לא "הרחיק עצמו מספיק" ולא גינה את ישראל על רקע המלחמה בעזה.
לפני כחודשיים, במרכז אחד מהרובעים הנחשבים של העיר בריסל, התקיים פסטיבל תרבות פלשתיני שבמהלכו נערכה הצגה בכיכר מרכזית בעיר שבה הציגו "שחזור" של טבח שבעה באוקטובר. בסקר שערך השנה ארגון "איגוד הארגונים היהודים באירופה" (EJA) עלה כי בלגיה היא המדינה שהגיעה במקום האחרון מבין שש מדינות מרכזיות באירופה מבחינת תחושת הביטחון של יהודי המדינה והטיפול באנטישמיות. המדינות האחרות שנמדדו הינן גרמניה, בריטניה, הולנד, צרפת וספרד.
אחרי התקווה לשינוי - האכזבה
במשך שנים נחשבה בלגיה לאחת המדינות העוינות באירופה מבחינת יחסה לישראל. הבחירות האחרונות שנערכו ביוני 2024 והמו"מ הארוך שהוביל להקמת ממשלה חדשה בראשות ראש הממשלה בארט דה ובר ושר ההגנה תיאו פרנקן ממפלגת הימין מרכז N-VA, אשר ידועים בקרבתם לישראל, הובילו לתקוות של שינוי וציפייה שבלגיה תהפוך לכל הפחות לנייטרלית ביחסה לישראל.
הממשלה הורכבה על ידי חמש מפלגות שחלקן אמנם מתנגדות למדיניות של הממשלה הישראלית, אך ראש הממשלה דה ובר נחשב כגורם מאזן שאף אמר מספר פעמים כי בלגיה לא תכיר במדינה פלשתינית.
אולם, בעקבות לחצים פוליטיים פנימיים מאסיביים בהובלת שר החוץ מקסים פרבו, אשר איים יחד עם חברי קואליציה נוספים לפרק את הממשלה אם בלגיה לא תעביר שורה של סנקציות נגד ישראל, המציאות השתנתה ובלגיה חזרה לחיק הציר שפועל נגד ישראל בזירה הבינלאומית.
שינוי הכיוון כולל לא רק 'הכרה על תנאי' במדינה פלשתינית שתהפוך לפעילה, הוא כולל גם החלטה לתמוך ביוזמות אנטי ישראליות באיחוד האירופי בזמן שניסיונות החרם על ישראל באיחוד האירופי הולכים ומתגברים.
בנוסף, הוטלו סנקציות אישיות נגד השרים בן גביר וסמוטריץ' שהוכרזו כ'אישיות לא רצויה', כאשר החרמת השניים הפכה לצעד שגרתי בבירות אירופה.
צעד בעייתי ויחסית חדש היה מניעת שירותים קונסולריים מאזרחים בלגיים המתגוררים באיו"ש. כלומר, אזרחים בלגיים שיצאו לדוגמה לפנסיה ונדרשים להצהיר מדי שנה על כך שהם עדיין חיים כדי להמשיך ולקבל את הפנסיה מבלגיה לא יוכלו להשתמש בשירותים קונסולריים, וכך הדבר גם לגבי אזרחים בלגיים שירצו למכור דירה בבלגיה או לקבל שירותים שאינם נחשבים כ'שירותי חירום קונסולריים', כאשר כלל לא ברור מה מידת חוקיות הסנקציה כלפי תושבי איו"ש.
במקביל, בלגיה הטילה איסור יבוא מוצרים מאזור איו"ש כאשר ההחלטה קובעת כי שרי הכלכלה והחוץ יגבשו רשימה של מוצרים שעלולים להגיע מאיו"ש ותיאסר הכנסתם למדינה על ידי מנגנוני פיקוח מסודרים.
המשמעות היא שמוצרים שיגיעו מישראל ייבדקו בצורה קפדנית ותוצרת המגיעה מישראל תעוכב בעתיד הלא רחוק עם הגעתה לבלגיה על ידי פקחים ייעודיים ואנשי מכס, דבר שיעכב בצורה משמעותית את הסחורות המגיעות מישראל בהשוואה למוצרים דומים המגיעים ממדינות אחרות מאחר וישראל אינה מצבעת הפרדה בין מוצרים המגיעים מאיו"ש לבין אלה שמגיעים מאזורים אחרים בישראל.
גם מהלך זה, כמו מעשי חרם אחרים על סחורה מאיו"ש עשויים לעמוד בניגוד למדיניות הסחר של האיחוד האירופי, אך לאחר שאירלנד, סלובניה, בלגיה וגם ספרד מבצעות גם הן צעדים להחרמת סחורות מאיו"ש, ומדינות נוספות עשויות לנקוט צעד דומה, לאיחוד האירופי יהיה קשה לעצור את התופעה המתרחבת.
החלטות נוספות של הממשלה הבלגית קשורות לבחינה מחדש של שת"פ ממשלתי עם ישראל ולבדוק אם אפשר להימנע מחוזים עתידיים במקרה שיש חלופות או איסור טיסות צבאיות מעל בלגיה.
במקביל, ובאותה ההחלטה, הודיעה בלגיה כי היא תיזום הכרזה להכנסת משמרות המהפכה והזרוע הפוליטית של חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור, ובעד הכרזה אירופית על מהלך ה'סנאפ בק' נגד איראן שיחזיר את הסנקציות עליה.
בנוסף, ובאופן שמראה כי גם הממשלה בבלגיה מבינה שיש קשר בין ביקורת גוברת על ישראל לבין אנטישמיות, הכריזו הבלגים באותה נשימה על מלחמה באמירות אנטישמיות קיצוניות, תוך הגדלת הכלים של מערכת המשפט להילחם בתופעה של שיח שנאה והסתה לאלימות, כולל מצד איסלאמיסטים.
ראש ממשלה חלש?
ההחלטה הבלגית מדאיגה כי בניגוד למדינות כמו אירלנד, נורבגיה וספרד, שבהן הממשלה כולה מתנגדת לממשלת ישראל, בבלגיה, בדומה להולנד וצרפת, יש לישראל ידידים בממשלה המכהנת אך בסופו של דבר קולם של המתנגדים למדיניות של ממשלת ישראל והמלחמה בעזה גובר על קולם של ידידיה.
בדומה להולנד, גם כאן איימו כאמור השותפות הקואליציוניות של ראש הממשלה בהפלת הממשלה אם לא יתקבלו החלטות משמעותיות נגד ישראל. ראש הממשלה דה ובר עוד ניסה לעדן את ההחלטה ולא להכיר במדינה פלשתינית באופן מיידי.
למעשה, בעקבות ההתנגדות שלו הוחלט כי תהיה הצהרה מצד בלגיה שהיא מכירה עקרונית במדינה פלשתינית, אך הכרה מעשית וחתומה תהיה רק לאחר שהחטופים ישוחררו, חמאס יתפרק מנשקו, ובמידה וארגון הטרור חמאס לא ייקח חלק בממשלה פלשתינית עתידית.
אולם שורת הסנקציות לא עשתה רושם על ירושלים וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אף כינה את בארט דה ובר "ראש ממשלה חלש". נתניהו השתמש בכינוי זה גם כלפי ראש ממשלת אוסטרליה שידוע בגישה החד צדדית שלו נגד ישראל, אולם בשונה ממנו, ראש ממשלת בלגיה הוא דווקא מהתומכים המעטים של ישראל בממשלה.
בקהילה היהודית בבלגיה הידועה בתמיכתה בישראל חששו מאוד שאמירתו של ראש הממשלה תיפגע באחד החברים הבולטים של ישראל ויהודי המדינה, ומיהרו לשלוח מכתב תמיכה בדה ובר, "היה עדיף שראש הממשלה בנימין נתניהו היה תוקף את הממשלה הבלגית על החלטתה השגויה ולא את דה ובר באופן אישי", אמר גורם בקהילה היהודית בבלגיה, "הוא ידיד של ישראל ורואה אותה כצד הצודק בסכסוך. הוא גם זה שנעמד על הרגליים האחוריות כדי למנוע סנקציות קשות יותר נגד ישראל ונלחם באיסלאם הקיצוני ובאנטישמיות במדינה. נכון, יש לו אינטרסים פוליטיים והוא לא יקריב את הממשלה שלו למען ישראל, אבל הוא מהצד הטוב, היה אפשר אפילו להתקיף את שר החוץ שפועל נגד ישראל ולא אותו".
גם חבר הפרלמנט הבלגי היהודי הפרו ישראלי מיכאל פרייליך, חבר במפלגת ה NV-A שבה מכהן ראש הממשלה הבלגי יצא להגנתו של ראש ממשלת בלגיה. בפוסט שהוא כתב לאחר פרסום דבריו של נתניהו נגד דה ובר כתב האחרון ברשת X כי, "מצער שהדברים הגיעו לידי כך. בארט דה ובר תמיד היה ידיד אמיתי של העם היהודי ומגן עקבי על זכותה של ישראל להגנה עצמית. ההסכם של ממשלת בלגיה מבהיר כי כל הכרה רשמית בפלשתין כפופה לתנאים מחמירים - שחרור כל בני הערובה ופירוק חמאס - אותן מטרות ממש ששאפה ממשלת נתניהו. לכן, בלגיה אינה בוחרת בהכרה חד-צדדית בסגנון צרפתי. בלגיה נותרה, לדעתי, בת ברית איתנה של כל אלה השואפים לשלום ודו-קיום אמיתי".
כשנשאל לגבי החלטתו של ראש הממשלה אמר פרויליך ל'ישראל היום' כי, "כחבר פרלמנט יהודי יחיד, כידיד ישראל וחבר בקהילה היהודית, וכמי שיש לו קשר אישי עם ראש ממשלת בלגיה, אני מאמין שיש לי את הזכות להביע את דעתי בנושא זה. ברט דה ובר יצטרף אליי לאושוויץ בנובמבר, בין היתר כדי להראות את מחויבותו הבלתי מעורערת במאבק באנטישמיות ובזיכרון השואה".
ביקורת מימין וחשש מההמשך אפקט הדומינו
ההחלטה של בלגיה להשית שורה של סנקציות נגד ישראל הובילה לביקורת מהצד הימני של המפה הפוליטית הבלגית, "המהות ברורה: חמאס, קבוצות ג'יהאדיסטיות אחרות ו'פלשתינים מן השורה' פלשו לישראל ב-7 באוקטובר 2023, וביצעו את הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה".
"פחות משנתיים לאחר מכן: בלגיה מכירה ב'פלשתין', ולמעשה לא עושה דבר נגד חמאס וקבוצות ג'יהאדיסטיות אחרות - חיזבאללה, למשל, אפילו לא מוזכר - ומטילה כל מיני סנקציות נגד ישראל, קורבן הפיגוע הג'יהאדיסטי הנורא", כתב חבר הפרלמנט סאם ואן רוי ממפלגת פלאמס בלאנג.
ואן רוי מציין עוד כי במהלך השבועות האחרונים שתי דמויות מרכזיות במפלגת N-VA, כולל נשיאת המפלגה וראש ממשלת פלנדריה, ערכו הקבלות בין ישראל לארגון הטרור חמאס, "נדיר לראות דוגמה כה טובה ל"טרור משתלם"! בינתיים, חמאס וחבריו. פועלים יותר מתמיד גם בשטחנו, והאנטישמיות הארסית באינטרנט וברחובות גועשת; יותר ויותר יהודים בחברה שלנו מפחדים או בכל מקרה כבר לא מרגישים כאן בבית".
לדברי ואן רוי, הלחץ מצד סיעות השמאל - מרכז בקואליציה, כמו גם מחברי פרלמנט בסיעות הימין - מרכז, כולל במפלגתו של ראש הממשלה, הכריח את דה ובר להתפשר ולהצטרף לגל הסנקציות. לכל זה יש להוסיף את ההפגנות הפרו פלשתיניות הרבות ברחובות הערים הגדולות בבלגיה.
כעת נשאלת השאלה עד כמה המהלך הבלגי ישפיע על הזירה האירופית, בימים שישראל מנהלת קרב בלימה נגד יוזמות אנטי ישראליות וחרמות מצד ממשלות שחלקן היו עד לאחרונה ידידותיות ונייטרליות, ושינו את התנהגותן בעקבות המלחמה בעזה.
"ההכרה במדינה פלשתינית באה מתוך תחושת מחויבויות לפתרון שתי המדינות והתחושה שזהו הפתרון היחיד ולכן גם אינטרס של שני הצדדים. במקרה של בלגיה, מדובר על קואליציה רחבה שהיה לה קשה להגיע להסכמה למרות האוריינטציה הימנית שלה. יחד עם זה, הגל הכללי של מדינות המערב שמכירות במדינה פלשתינית, יוצר לחץ ציבורי על בלגיה לנקוט עמדה ברורה, גם אם ההשפעה של בלגיה יחסית מוגבלת", אומר דן סובוביץ, ישראלי שמתגורר בבריסל ומייעץ למוסדות האיחוד האירופי בנושאי תקשורת.
"בסופו של דבר, לסנקציות של בלגיה יש משמעות פוליטית וסמלית בעלת חשיבות, אבל נכון להיום הפגיעה שלהן בישראלי המצוי היא די שולית. השלבים הבאים עלולים להיות כואבים יותר אם באמת יקרוס הסכם המסחר בין ישראל לאירופה או שישראלים לא יורשו לבקר ביבשת ללא ויזה. אין ספק שזהו עוד תמרור אזהרה משמעותי מעוד מדינה ידידותית למדיניות של ממשלת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו