ההודעה הדרמטית של נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שנמסרה אתמול (רביעי), הפתיעה את ישראל, כמו גם את מדינות אירופה ואת הפקידות בבריסל. כעת מתבררות השלכותיה המיידיות של ההחלטה להפסיק את הסיוע הבילטרלי לישראל מטעם האיחוד האירופי.
"בהמשך להודעתה של הנשיאה פון דר ליין בכנס SOTEU, הנציבות תציע חבילת צעדים שמטרתם לעצור את המצב הבלתי מקובל בעזה. הצעדים כוללים בין היתר את הפסקת התמיכה הכספית בישראל מבלי לפגוע בעבודתנו עם ארגוני החברה האזרחית הישראלית או עם יד ושם - מרכז הזיכרון העולמי לשואה", מסר דובר מטעם הנציבות האירופית, "התמיכה הכספית שלנו לישראל מוגדרת בהסכם מסגרת של ארגון 'השכנות, הפיתוח והשיתוף פעולה הבינלאומי' (NDICI) ו-'אירופה הגלובלית' (NDICI-GE) לתקופה שבין 2021 ל-2027".
עוד הוסיף: "במסגרת ארגון זה, ישראל צפויה לקבל בממוצע 6 מיליון אירו בשנה בין 2025 ל-2027. מימון זה נועד לחזק את היחסים הדו-צדדיים בין האיחוד האירופי לישראל. הקצאות שנתיות עתידיות, מחוץ לתחומים הנ"ל, יושעו. בנוסף, האיחוד האירופי יקפיא כ-14 מיליון אירו לפרויקטים מתמשכים. באופן ספציפי יותר, משמעות הדבר היא שנדחה כל אחד מהפרויקטים המתמשכים של שיתוף פעולה מוסדי עם ישראל (כלומר, תוכניות תאומות ו-TAIEX עם ישראל) ונעריך מחדש את הפרויקטים הממומנים במסגרת מתקן שיתוף הפעולה האזורי בין האיחוד האירופי לישראל".
המשמעות היא שמכיוון שהמוסדות הרשמיים במדינת ישראל כמעט ואינם נתמכים או מקבלים כספים מהנציבות האירופית, הנזק המיידי לישראל יעמוד על מיליוני אירו בודדים שהעברתם לעיריות או גורמים רשמיים במדינת ישראל תיפסק.
בישראל לא חוששים מההחלטה שהמשמעות המיידית שלה זניחה, אלא מהצעדים הבאים שנשיאת הנציבות מקדמת מול הנציבות והמועצה האירופית. פון דר ליין שהייתה ידועה עד לאחרונה בתמיכתה בישראל הכריזה הבוקר על שורה של אמצעי ענישה נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה.
למעט ההחלטה על הקפאת הסיוע הבילטרלי לישראל, הכריזה נשיאת האיחוד על כוונתה לבצע השעיה חלקית אך משמעותית של הסכם האסיצואציה המאגד את יחסי ישראל והאיחוד האירופי. מדובר על הסכם שבמסגרתו נהנית ישראל מיחסי מסחר מועדפים ושת"פ נרחב בנושאי מדע וחינוך. בנוסף פון דר ליין מבקשת לקדם סנקציות נרחבות על שרים ישראלים, כאשר במוקד נמצאים השרים בן גביר וסמוטריץ'.
נשיאת הנציבות יכולה להטיל סנקציות רק על שיתופי פעולה זניחים עם ישראל, בעוד צעדי נגד ושיתופי פעולה משמעותיים, כמו אלה הקשורים להשעיית הסכם האסוציאציה או סנקציות על שרים ישראלים חייבים להגיע להצבעה בפני 27 מדינות האיחוד, ורק לאחר הגעה לרוב מיוחס של 17 מדינות המייצגות לפחות 65 אחוזים מאזרחי האיחוד, או במקרים מסויימים תמיכה פה אחד של כל מדינות האיחוד, אפשר יהיה להטיל את הסנקציות. אולם עד כה מאמצים אלה להטלת הסנקציות נכשלו לאור תמיכתן של מספר מדינות באיחוד בראשות גרמניה ואיטליה ועמידתה התמידית של הונגריה לצד ישראל בהצבעות באיחוד האירופי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו