מכה למקרון: הממשלה הצרפתית נפלה אחרי תשעה חודשים בלבד

כתשעה חודשים לאחר שנבחר לכהן כראש ממשלת מיעוט בצרפת, ראש הממשלה פרנסואה ביירו הודח הערב (שני) בהצבעת אי-האמון שהוא עצמו יזם. 364 חברי האסיפה הלאומית הצביעו נגד הממשלה לעומת 194 שתמכו בה.

ביירו הפתיע את המערכת הפוליטית כאשר יזם הצבעת אמון על רקע תוכנית קיצוצים כלכלית דרסטית שקידם. מפלגות האופוזיציה הבהירו מראש כי יצביעו אי אמון בממשלתו, מה שהוביל כצפוי לסיום כהונתו.

ביירו גם הפך לראש הממשלה השני בתוך שנה שמודח בהצבעת אי-אמון בצרפת, לאחר מישל ברנייה שהודח בדצמבר לאחר שלושה חודשים בלבד בתפקיד, וגבריאל אטאל שעזב את תפקידו בספטמבר 2024 בעקבות תבוסת מפלגתו של מקרון בבחירות לפרלמנט. ביירו היה רה"מ השישי שמכהן תחת מקרון מאז 2017, והחמישי מאז 2022, ביטוי לאי היציבות הפוליטית במדינה.

התוכנית שקידם ביירו כללה קיצוץ בתקציב בסך 44 מיליארד יורו שלדבריו היה הכרחי לאור החוב של צרפת העומד על מעל ל-3.3 טריליון יורו. החוב הצרפתי הוא מהגבוהים באירופה ומהווה את סעיף ההוצאות הגדול ביותר בתקציב הצרפתי ל-2026 (כ-150 מיליארד יורו).

התכנית עוררה גם זעם ציבורי וקבוצה שמאלנית בשם ״Block Everything״ קראה ל"יום פעולה" ביום רביעי ואיגודי עובדים קראו לשבות ב-18 בספטמבר בעקבות הקיצוצים שביירו הוביל.

קריסת הממשלה מעמיקה את המשבר הפוליטי החמור בצרפת ומציבה את מקרון בפני הצורך למנות ראש ממשלה שביעי תחת נשיאותו מאז 2017, או לחלופין לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות חדשות.

לפי סקר של מכון ״אודוקסה-בקבון״ עבור ״לה פיגארו״, 64% מהצרפתים רוצים שמקרון יתפטר במקום למנות ראש ממשלה חדש , צעד שהוא עצמו שלל באופן קטגורי, ו-77% מביעים חוסר שביעות רצון מתפקודו - שפל חסר תקדים עבור הנשיא, כך לפי סקר של מכון ״איפופ״ עבור העיתון ״אואסט פראנס".

בימים האחרונים הוא לא שידר אופטימיות. ״האם המדינה שלנו הבינה את רצינות המצב שבו היא נמצאת?״, הוא שאל. ״יש במדינה כוחות פוליטיים שנמצאים במלחמת אזרחים גלויה זה עם זה והם חברו יחד כדי להפיל את הממשלה״, הוא אמר לתקשורת הצרפתית.

לפני ההצבעה, ביירו נאם בפני הפרלמנט והסביר את החלטתו לסכן את הממשלה בהצבעה גורלית. ״הסיכון הגדול ביותר היה לא לקחת סיכון, לתת לדברים להמשיך בלי ששום דבר ישתנה״, אמר. הוא תיאר את החוב הצרפתי כ״מסכן חיים״ ואמר: ״יש לכם את הכוח להפיל את הממשלה אבל לא למחוק את המציאות״.

האסיפה הלאומית מחולקת כעת לשלושה מוקדי כוח פוליטיים: השמאל המאגד את מפלגת השמאל הקיצוני ״צרפת בלתי כנועה״ (LFI) בראשות ז׳אן-לוק מלנשון יחד עם המפלגה הסוציאליסטית ומהווה את גוש הנציגים הגדול ביותר. המרכז הפוליטי בראשות הנשיא מקרון הוא הגוף השני בגודלו, ואחריו הימין בראשות מפלגת ״האיחוד הלאומי״ בראשות ז׳ורדן ברדלה ותחת הנהגתה של מרין לה פן. התוצאה היא שיתוק פוליטי.

לפי AFP, מקרון עשוי לפנות לשיתוף פעולה עם המפלגה הסוציאליסטית. בפגישה עם חברי הקואליציה שלו, הוא דחק בהם ״לעבוד עם הסוציאליסטים״, כך מסר אחד המשתתפים. אם מקרון אכן יבחר בכיוון זה, מנהיג הסוציאליסטים אוליבייה פורה עשוי להתמנות לראש הממשלה, אך זה לא יבטיח תמיכה של יתר הגוש השמאלי באסיפה הלאומית.

מנהיגת הימין מרין לה פן קראה למקרון לקרוא לצאת לבחירות חדשות, וטענה כי זו "לא אופציה אלא חובה״. היום קבע ביהמ"ש בפריז כי ערעורה ידון בחודשים ינואר ופברואר 2026, לפני התאריך הקבוע לבחירות לנשיאות ב-2027. לה פן הורשעה בחודש מארס האחרון בפרשת הטיית כספי האיחוד לשימוש מפלגתי, ונגזרו עליה ארבע שנות מאסר ואיסור התמודדות לתפקידים ציבוריים לחמש שנים.