כריסטינה בלוק, יעקב פרי (ארכיון. צילום: AFP, אלכס קולומויסקי

דיווח: שמו של יעקב פרי נקשר בפרשת חטיפת ילדים שמסעירה את גרמניה

עיתון ה"בילד" פרסם דיווח שבמרכזו עדות לפניה לכאורה שקיבל ראש השב"כ לשעבר, להרכיב צוות לחטיפת ילדי יורשת רשת מסעדות כחלק ממאבק משמורת • הפרשה נידונה בימים אלה במשפט שמסעיר את גרמניה • מטעמו של פרי נמסר: "יעקב מכחיש מכל וכל מעורבות או ידיעה על הפרשה הזו ואין לו ולא היה לו קשר אליה"

עיתון ה"בילד" הגרמני פרסם היום (שבת) כי כי שמו של ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי נקשר בפרשת חטיפת ילדים של יורשת אימפריית מסעדות סטייקים שמטלטלת את גרמניה.

לפי ה״בילד״, הקשר של פרי לפרשה נחשף בפנייה ששלח החוקר הפרטי הגרמני הוותיק ורנר מאוס למשרד הפדרלי להגנת החוקה ב-17 בינואר. מאוס טען כביכול שאוגוסט האנינג, ראש הביון הגרמני לשעבר, ביקש מפרי להרכיב את צוות החוטפים. לפי הדיווח, שלושה ימים לאחר מכן שלח מאוס הודעה נוספת בה הודיע כי פרי, מוכן להעיד על תפקידו של האנינג - בתנאי שינתן לו חיסיון.

יעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר (ארכיון), צילום: דודו גרינשפן

שמו של פרי, נשיא חברת המודיעין העסקי CGI, עלה לראשונה במשפט עוד קודם לכן, כששאל עורך דינו של האב את בלוק במהלך הדיונים אם היא מכירה את פרי והאם ידוע לה על תשלום של 7 מיליון יורו שהועבר לחברת המודיעין העסקי הישראלית CGI, בלוק סירבה להשיב ושמרה על זכות השתיקה.

האנינג הכחיש בתוקף כל קשר לפרשה ואף הגיש תלונה נגד מאוס. ״מעולם לא היה לי קשר עם פרי ואינני יודע דבר על תשלום של 7 מיליון יורו״, אמר ל״בילד״.

מטעמו של פרי נמסר כי הוא "מכחיש מכל וכל מעורבות או ידיעה על הפרשה הזו ואין לו ולא היה לו קשר אליה". עוד נכתב בתגובה כי "האדם שנטען שהוא זה שיצר עם פרי קשר לצורך פעולתו בעניין החטיפה, מכחיש מכל וכל כי פנה לפרי, כפי שגם מצוטט מן הפרסום בבילד. כל העניין עורבא פרח ומי שיפרסמו צפוי להתבע".

צביקה נוה, מייסד CGI, הכחיש אף הוא כל קשר, כך לפי העיתון הגרמני "שפיגל": ״אין לנו שום קשר לסיפור הזה, אפילו לא במעט. אין לי מושג איך שם החברה נקשר לעניין״. שירות הביון הגרמני סירב להתייחס לפרשה.

בלוק לצד עורכי דינה במהלך המשפט, צילום: AFP

כריסטינה בלוק עומדת למשפט יחד עם בן זוגה, עיתונאי הספורט לשעבר גרהרד דלינג, באשמת ארגון חטיפת ילדיה במסגרת מאבק משמורת עם בעלה לשעבר. המשפט שהחל באמצע יולי מתנהל באולם מאובטח במיוחד, כזה השמור בדרך כלל למשפטי טרור.

לפי כתב האישום, בליל השנה האזרחית (31 בדצמבר 2023) ארבה חוליית חטיפה לשטפן הנזל ולשני ילדיהם - קלרה שהייתה אז בת 13 ותיאודור בן 10 - בזמן שצפו בזיקוקים בביתו בדרום דנמרק. החוטפים תקפו את האב והפילו אותו, גררו את הילדים ליער ומשם אל רכב שחיכה. הם כיסו את פיהם של הילדים בסרט דביק ואחד מהם נקשר. ״תהיו בשקט, אחרת נהרוג אתכם״, איים עליהם אחד החוטפים.

גרהרד דלינג, בן זוגה של בלוג ופרשן כדורגל מפורסם בגרמניה. עומד יחד איתה למשפט, צילום: AFP

המשטרה הדנית יצאה במרדף בזכות מכשיר מעקב שהאב הצמיד לאחד הילדים. הילדים הועברו לחווה בדרום גרמניה, שם הוחזקו בקרוואן עד שבלוק אספה אותם ב-2 בינואר 2024. ימים לאחר מכן הם הוחזרו לדנמרק.

הרקע לחטיפה הוא סכסוך משמורת שהחל ב-2021, כאשר הנזל סירב להחזיר את הילדים לאם לאחר ביקור. בתחילה פסקו בתי המשפט בהמבורג לטובת בלוק, אך דנמרק סירבה לאכוף את ההחלטה. המדינה אינה מכירה אוטומטית בהחלטות משמורת ממדינות האיחוד האירופי, והילדים התנגדו לחזור לגרמניה. בנובמבר 2023, זמן קצר לפני החטיפה, הכריזו בתי המשפט בגרמניה שאינם מוסמכים עוד לדון בעניין.

בלוק מביטה אל דלינג במהלך המשפט, צילום: AFP

אחד הסוכנים הישראלים, טל ש. (שמו מוגן על ידי חוקי הפרטיות בגרמניה) נעצר בקפריסין בספטמבר ומוחזק במעצר בגרמניה. בשבוע שעבר הוא העיד וטען שלא פעל למטרות רווח אלא כדי ״לעשות חסד עם הילדים״. לפי כתב האישום, חברת ״סייבר קופולה״ הישראלית היא שתכננה ובצעה את החטיפה.

אם תורשע, בלוק צפויה לעד 10 שנות מאסר. להגנתה היא טוענת שחברת האבטחה פעלה מיוזמתה וכי אמה המנוחה מימנה את המבצע. שירות הביון הגרמני סירב להתייחס לפרשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...