בריטניה, צרפת וגרמניה הפעילו היום (חמישי) את מנגנון ה״סנאפבק״ שיחזיר את הסנקציות על איראן תוך 30 יום, כך עולה ממכתב שנשלח למועצת הביטחון של האו״ם ופורסם ברויטרס.
שלוש המדינות האירופיות, המכונות גם ה-3E, החליטו להפעיל את המנגנון לאחר תקופה של מגעים דיפלומטיים שלא הניבו תוצאה. הן הציבו את סוף אוגוסט כדד-ליין להפעלת המנגנון, שתוקפו יפקע ב-18 באוקטובר, עשור לחתימת הסכם הגרעין מ-2015 ((JCPOA.
המדינות הציבו שלושה תנאים לדחיית המהלך ולהארכת תוקפו: חידוש עבודת הפקחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית במתקנים הגרעיניים, עדכון על מאגר האורניום המועשר של איראן (יותר מ-400 ק״ג, המספיקים להערכה לייצור 10 פצצות גרעין), וחידוש המשא ומתן עם ארצות הברית.
״הבהרנו שאם איראן לא תהיה מוכנה להגיע לפתרון דיפלומטי לפני סוף אוגוסט, או לא תנצל את ההזדמנות להארכה, נהיה מוכנים להפעיל את מנגנון הסנאפבק״, נכתב במכתב השרים ששוגר החודש למזכ"ל האו"ם.
כעת, תצטרך מועצת הביטחון של האו"ם להצביע תוך 30 ימים על ההצעה שתמנע את הפעלת הסנקציות מחדש – ולא הן יחזרו לתוקף. בריטניה, צרפת וארה"ב, כחברות קבועות במועצת הביטחון, יכולות להטיל וטו על ההצעה ולכפות את הפעלתן.
למרות הפעלת המנגנון, האירופים עדיין מביעים תקווה שאיראן תספק עד סוף ספטמבר התחייבויות שישכנעו אותם לעצור את התהליך.
איראן: ״תגובה הדדית ושיתוף הפעולה עם הסוכנות ייפסק״
סגן שר החוץ האיראני כאזם ע'ריב-אבאדי הזהיר כי אם האירופים יתקדמו עם תהליך הסנאפבק, ״איראן תראה תגובה הדדית ושיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ייפסק״, כך צוטט בסוכנות הידיעות האיראנית תסנים.
ע'ריב-אבאדי האשים את מדינות אירופה שאינה מיישמת את הסכם הגרעין כבר שבע שנים. ״הבהרנו לצדדים האירופיים שאם ירצו לנצל לרעה את המצב וימשיכו להתעלם מהרצון הטוב והאינטראקציות של איראן, ויתחילו את תהליך הסנאפבק - איראן תגיב בהתאם״.
סגן השר האיראני הדגיש: ״אם הפעולה הזו תתבצע, מסלול שיתוף הפעולה שפתחנו עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ייפסק". ע'ריב-אבאדי כי אם זה יקרה, ״אירופה תסלק את עצמה מהזירה הדיפלומטית והשיחות עם איראן״.
איראן אישרה השבוע לראשונה לפקחי הסוכנות לחזור למדינה לטובת פיקוח על תהליך החלפת מוטות הדלק בכור הגרעיני בבושהאר, אך לא אל המתקנים שהותקפו בממלחמה כמו נתנז, איספהאן ואחרים – וכן גם לא עידכנה לגבי מצבו של מאגר האורניום המעושר.
מהו מנגנון הסנאפבק?
ה-SnapBack, או ״החזרה המהירה״ בתרגום חופשי, הוא מנגנון דיפלומטי שהוכנס להסכם הגרעין מ-2015 ומאפשר למדינות החתומות - החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו״ם - להשיב את הסנקציות שהוטלו על איראן במועצת הביטחון לפני חתימת ההסכם. תוקפו של המנגנון הוגבל לעשור, והוא יפוג באוקטובר הקרוב.
המנגנון עוקף את בעיית הווטו על ידי הפיכת ההצבעה: במקום להצביע על הטלת סנקציות חדשות (שרוסיה או סין היו יכולות לחסום), מצביעים על המשך השעיית הסנקציות הקיימות. כך כל אחת מהחברות הקבועות יכולה למעשה לכפות את הפעלת הסנקציות מחדש.
התהליך מתחיל כאשר אחת ממדינות ההסכם שולחת מכתב תלונה למזכ״ל האו״ם ולנשיא מועצת הביטחון על הפרות איראניות. הצעה להארכת השהיית הסנקציות יכולה לעלות להצבעה תוך עשרה ימים, ותקופת הזמן להשלמתו מוגבלת ל-30 ימים. אם לא מושגת הסכמה תוך 30 ימים - הסנקציות חוזרות באופן אוטומטי.
הפעלת המנגנון תחזיר לתוקף את הסנקציות שהטילה מועצת הביטחון על איראן בשנים 2006-2010, בין היתר: אמברגו נשק מלא, איסור מוחלט על העשרת אורניום, איסור על ניסויים בטילים בליסטיים, איסור העברת טכנולוגיה בתחום הטילים, הגבלות על הצי האיראני וחובה בינלאומית לפקח על מטענים חשודים.
אמנם איראן כבר נתונה תחת סנקציות כבדות מצד ארה״ב והאיחוד האירופי, אך הסנאפבק יחמיר משמעותית את מצבה: הסנקציות יהפכו לבינלאומיות ומחייבות את כל מדינות העולם, לפחות על הנייר. טהראן אף איימה לפרוש מאמנת אי-הפצת הנשק הגרעיני (NPT) אם המנגנון יופעל, מה שעשוי להרחיק עוד יותר את האפשרות למשא ומתן ולקרב את העימות הבא.
עם זאת, רוסיה וסין כבר הביעו ספקות בנוגע לחוקיות הפעלת המנגנון בתנאים הנוכחיים, לאחר שארה״ב פרשה חד-צדדית מההסכם ב-2018. שתי המעצמות טוענות כי הפרישה האמריקנית פוגעת בלגיטימיות של הפעלת המנגנון, מה שמעלה ספק לגבי האופן שבו יעמדו באכיפת הסנקציות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו