בוריס ילצין ותומכיו בתמונה האייקונית על הטנק. צילום: AP

אגם הברבורים והנאום על הטנק: ניסיון ההפיכה שחיסל סופית את המעצמה הגדולה

בבוקר ה-19 באוגוסט 1991, שמונה בכירים ניסו להשתלט על ברית המועצות כדי לעצור את התפרקותה, כלאו את גורבצ׳וב בבית הנופש שלו ושלחו טנקים לרחובות מוסקבה • ילצין טיפס על אחד הטנקים, תושבי מוסקבה יצאו לרחובות - ותוך שלושה ימים קרסה ההפיכה • הניסיון הנואש להציל את ברית המועצות דווקא האיץ את התפרקותה, ותוך ארבעה חודשים נעלמה האימפריה האדומה מהמפה

השבוע לפני 34 שנה, שמונה בכירים סובייטים ניסו לעצור את ההיסטוריה. הם כלאו את הנשיא גורבצ׳וב בבית הנופש שלו, שלחו טנקים לרחובות מוסקבה והשתלטו על הטלוויזיה, ששידרה במקום חדשות את הבלט ״אגם הברבורים״ בלופ אינסופי, מה שהיה סימן להתרחשויות פוליטיות.

תוך שלושה ימים קרסה ההפיכה שלהם, ועימו הניסיון להציל את ברית המועצות - שדווקא האיץ את התפרקותה.

ב-1985 עלה גורבצ׳וב לשלטון כשברית המועצות על סף קריסה כלכלית. הרפובליקות הסובייטיות דרשו עצמאות, וההתנגדות לשלטון המרכזי גברה. גורבצ׳וב ניסה לעצור את ההידרדרות ברפורמות של ״פרסטרויקה״ ו״גלאסנוסט״, אך אלה דווקא ערערו את יסודות המשטר והגבירו את התסיסה הלאומית.

בקיץ 1991 הוא תכנן לחתום ב-20 באוגוסט על הסכם ברית פדרלית חדשה שיעניק אוטונומיה רחבה לרפובליקות, אך ישמור בידי השלטון המרכזי במוסקבה את ענייני החוץ והביטחון, וכך גם את אחדות הצבא הסובייטי. השמרנים התנגדו בתוקף, למרות התמיכה הציבורית הרחבה במהלך.

הקושרים נגד גורבצ'וב במסיבת עיתונאים, צילום: הטלוויזיה הסובייטית
גורב'צוב המותש לאחר שחזר למוסקבה, צילום: AP
המפגינים חוגגים את ניצחונם, צילום: AP

ב-18 באוגוסט, בעוד גורבצ׳וב בחופשה בקרים, הגיעה אליו משלחת של ארבעה בכירים. הם דרשו שיכריז על מצב חירום או יתפטר ויאפשר למנות את סגנו גנאדי ינאייב במקומו. כשסירב, נותקו כל קווי התקשורת והוא הוצב במעצר בית מוקף חיילים וסוכני קג״ב.

בראש הקושרים, שנודעו כ-״כנופיית השמונה״ עמדו ינאייב, ראש הקג״ב ולדימיר קריוצ׳קוב ושר ההגנה דמיטרי יאזוב, ואחרים.

למחרת בבוקר הודיעה הטלוויזיה שגורבצ׳וב הועבר מתפקידו מ״סיבות בריאותיות״ וש״ועדת המדינה לניהול מצב החירום״ בראשות ינאייב תופסת את השלטון. טנקים ויחידות צבא מובחרות נכנסו למוסקבה והתפרסו ליד מוסדות השלטון והקרמלין.

ילצין והמפנה

אבל מארגני ההפיכה לא הבינו את הלך הרוח של תושבי מוסקבה שכמהו לשינוי ולחופש - ובעיקר לא העריכו נכון את בוריס ילצין, נשיא הפדרציה הרוסית.

ילצין הגיע לבניין הפרלמנט הרוסי וקרא להתנגדות עממית. התמונה האיקונית שלו עומד על טנק, מנופף בדגל הרוסי ומכריז על התנגדות להפיכה, הפכה לסמל. רבבות יצאו לרחובות, הקיפו את הפרלמנט והקימו מתרסים וחסמי בטון.

המפגינם ברחובות מוסקבה, צילום: AP

ביומיים הבאים ניסו כוחות הצבא לפזר את ההמונים, אך נכשלו. חלק מהחיילים ומפקדיהם סירבו לירות או להתעמת עם המפגינים, ומפקדים העבירו את תמיכתם לילצין. רק שלושה אזרחים נהרגו כשניסו לעצור טנק בגופם - לאחר מותם הוענק להם אות ״גיבור ברית המועצות״

ב-21 באוגוסט קרסה ההפיכה. הצבא נסוג, חלק מהקושרים נמלטו (לאחר מכן נעצרו, אחד התאבד). ילצין שלח משלחת לקרים להחזיר את גורבצ׳וב. גורבצ׳וב חזר לתפקיד אך כוחו אזל. המפלגה הקומוניסטית איבדה לגיטימציה, השלטון המרכזי קרס. בתוך חודשים ספורים גורבצ׳וב התפטר, הרפובליקות הכריזו על עצמאות. דגל הפטיש והמגל הורד מהתורן בקרמלין לאחר 69 שנים ב-25 לדצמבר 1991 והוחלף בדגל הטריקולור של רוסיה. ברית המועצות חדלה מלהתקיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...