גל חום קיצוני מכה את אירופה: שיא של 46 מעלות נמדד בספרד, שריפות ענק משתוללות בצרפת, באיטליה הוכרזו התרעות אדומות ביותר מ-16 ערים ואלפי תושבים מתבקשים להישאר בבתים. בינתיים, בתוך הרוב המוחלט של הבתים אין מזגן. במקרים מסוימים אין אפילו מאוורר תקרה.
לפי ההערכות, רק אחד מתוך עשרה משקי בית באירופה מצויד במזגן, הרבה פחות מאשר בארצות הברית (כ־90%) וישראל (95%). איך זה ייתכן?
אדריכלות ישנה, תפיסה ישנה
ההסבר הראשון הוא היסטורי־אדריכלי: רבים מהבתים באירופה נבנו לפני 1970, כשהאקלים היה מתון יותר והקיץ לא היה קטלני.
הבניינים הישנים, עם קירות אבן עבים, תקרות גבוהות ותריסים חיצוניים, אכן מצליחים לווסת חום, או לפחות הצליחו - עד גלי החום שנהיו תכופים וקיצוניים יותר. למרבה האירוניה, דווקא הבנייה החדשה פחות מותאמת, עם הרבה זכוכית, פחות בידוד תרמי, ולעיתים גם חללים סגורים ללא זרימת אוויר.
חשמל יקר, רגולציה יקרה יותר
גם למי שרוצה להתקין מזגן בבית זה לא כל כך פשוט. החשמל באירופה הוא מהיקרים בעולם, ומאז מלחמת רוסיה-אוקראינה המחירים זינקו עוד יותר. בתוך המשבר האנרגטי, מדינות כמו ספרד ואיטליה הגבילו את השימוש במזגנים ציבוריים ל־27 מעלות ומעלה, גם בשיא החום.
בנוסף, מס הרכישה על מזגנים בצרפת עומד על 20%, לעומת 5% בלבד על מערכות חימום. המטרה: לעודד שימוש באנרגיה לחימום (נחשב "הכרחי") ולהפחית את השימוש במיזוג (שנתפס כ"מותרות").
רק לא האסתטיקה
אבל זה לא רק חשמל ורגולציה. באירופה מזגן נחשב בעיני רבים לפריט "לא טבעי", "לא בריא", ואפילו מכוער. במדינות כמו קרואטיה יש חוק מפורש שאוסר על התקנת יחידות מיזוג חיצוניות על חזיתות הבניינים, כדי שלא לפגוע באסתטיקה ההיסטורית של העיר. העונש? קנס של עד 5,000 אירו.
מי שכן רוצה להתקין מזגן בבניין משותף, צריך לעבור מסכת של אישורים: מהשכנים, מבעל הבית, ולעיתים אפילו מהמועצה לשימור מבנים.
ועדיין - משהו זז
למרות ההתנגדות, הביקוש עולה. באיטליה נמכרו כמעט 2 מיליון יחידות מיזוג בשנת 2022 - פי שניים מאשר לפני עשור. מרביתן לבתי עסק, לא לדירות פרטיות. הסיבה היא הפחד לאבד תיירים, כשבתי קפה, מלונות וחנויות מבינים שלקוחות לא יישארו איפה שחם להם.
גם מערכות משולבות (מיזוג־חימום מבוססות heat pump) זוכות לפופולריות, כי הן נתפסות כחסכוניות ונקיות יותר.
בצרפת, עם כל הזהירות התרבותית, נמכרו בשנה האחרונה מעל מיליון יחידות מיזוג, בעיקר מאז גל החום הקטלני ב-2003 שגרם לאלפי מקרי מוות בקרב קשישים.
ומה עם התיירים?
האירופאים אולי למדו "להתמודד"- לפתוח חלון, לשתות בירה, ולהפוך את התלונות לספורט לאומי. אבל אנחנו, התיירים, בעיקר הישראלים שמחפשים לברוח מהחום הקשה אליו אנחנו גם ככה רגילים מהארץ, מגיעים לאירופה ומגלים תחבורה ציבורית רותחת, מוזיאונים בלי מזגן, ומלון שמבטיח "קירור טבעי".
אז נכון, יש שינוי, אבל הוא איטי, זהיר, ומושפע מכל כך הרבה שכבות של ביורוקרטיה, תרבות וסביבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו