מטה האיחוד האירופי בבריסל. צילום: רויטרס

בעקבות המצב ברצועה: שרי החוץ של האיחוד ידונו בהשעיית הסכם ההיקשרות עם ישראל

מנהיגי בריטניה, צרפת וקנדה הזהירו כי מדינותיהם ינקטו בפעולה אם ישראל תמשיך עם המבצע הצבאי בעזה • "לא נהסס לנקוט בפעולות נוספות, כולל סנקציות ממוקדות", הזהירו

שרי החוץ של האיחוד האירופי ידונו מחר (שלישי) באפשרות של קידום השעיית הסכם האוסוציאציה עם ישראל, כך אמר ל״ישראל היום״ גורם באיחוד האירופי.

מנהיגי בריטניה, צרפת וקנדה הזהירו היום כי מדינותיהם ינקטו פעולה אם ישראל לא תפסיק את המתקפה הצבאית המחודשת בעזה ותסיר את הגבלות הסיוע.

שר החוץ הבריטי לאמי, צילום: רויטרס

"הימנעותה של ממשלת ישראל מסיוע הומניטרי חיוני לאוכלוסייה האזרחית אינה מקובלת ומסכנת את החוק ההומניטארי הבינלאומי", נכתב בהצהרה משותפת שפרסמה ממשלת בריטניה. "אנו מתנגדים לכל ניסיון להרחיב את ההתנחלויות בגדה המערבית... לא נהסס לנקוט בפעולות נוספות, כולל סנקציות ממוקדות".

בנוסף, המדינות התורמות לארגוני הסיוע של האו"ם פרסמו הצהריה חריפה הקוראת לישראל לאפשר סיוע לרצועת עזה בהקדם האפשרי. "אנחנו מכירים בדיווחים על מאמצים מוגבלים להתחיל מחדש לספק סיוע לאחר חודשים של מצור. סיוע המוניטרי לא יכול לבוא כחלק מלחץ פוליטי או להינתן במטרה לייצר שינוי דמוגרפי", נכתב בהודעת המדינות ניו זילנד, קנדה , צרפת, גרמניה, אירלנד, איסלנד, איטליה, יפן, שוודיה, סלובניה, ליטא, נורבגיה, ספרד והממלכה המאוחדת. 

שינוי מגמה באירופה

כבר מזה מספר חודשים שהישיבה התקופתית בה משתתפים שרי החוץ של 27 מדינות האיחוד האירופי, המתקיימת במסגרת המועצה האירופית, כמעט ולא מעלה ביקורת על ישראל. מדובר בשינוי מגמה המתרחש מאז כניסתה לתפקיד של הנציגה העליונה למדיניות חוץ וביטחון באיחוד האירופי, קאיה קאלאס, אשר החליפה את הנציג הקודם ז'וזפ בורל שהיה עוין כלפי ישראל וקידם החלטות שפגעו בישראל בזירה הדיפלומטית.

מאז כניסתה של קאלאס לתפקיד בסוף השנה הקודמת הגינויים נגד ישראל רפים ובישיבת מועצת האסיצואציה שנערכה בחודש פברואר, ישיבה שבה דובר על יחסי ישראל והאיחוד האירופי בצל המלחמה בעזה, על אף הביקורת שהוטחה בישראל היה נראה שהאופק לשיתוף פעולה בין הצדדים רק הולך וגדל. אולם, השבועיים האחרונים והדיווחים על המשך הלחימה והרעב בעזה מתחילים לייצר על ישראל לחץ עז מטעם מדינות באיחוד האירופי ומחוצה לו, כולל חברות של ישראל.

קאיה קאלאס, צילום: REUTERS

הלחץ הזה יבוא לידי שיא מחר בישיבת המועצה האירופית כאשר שר החוץ ההולנדי קספר ואלדקמפ יעלה לדיון הצעה לבחון את השעיית הסכם האסוציאציה עם ישראל בעקבות "הפרת זכויות אדם", לראשונה מאז עידן בורל. אמנם אין צפי שההשעיה תתקבל כבר מחר, אבל ישנה סבירות שתתבצע החלטה על בדיקה ראשונית של הנושא ומדובר בבשורה לא טובה לדיפלומטיה הישראלית.

כבר לא רק המתנגדות הקבועות

באירופה ישנן מספר מדינות השותפות לכל יוזמה נגד ישראל. השמות המוכרים הינן אירלנד וספרד החברות באיחוד האירופי, ונורבגיה שאינה חברה באיחוד האירופי אך נחשבת השותפה הקרובה ביותר לאיחוד האירופי. מלבדן, ישנן עוד כמה מדינות שלרוב שותפות לביקורת על ישראל. כך למשל, לקראת סוף השבוע שעבר ראשי הממשלות של איסלנד, לוקסמבורג, מלטה וסלובניה הצטרפו לספרד, אירלנד ונורבגיה ויחד הוציאו כולן הודעה חד צדדית נגד ישראל לאור "הרג של מעל ל 50.000 גברים, נשים וילדים ורבים נוספים אשר כלולים למות מרעב בימים ובשבועות הקרובים, אלא אם ינקטו צעדים מידיים". המדינות ציינו שהן "לא יעמדו בשתיקה" וכי על ממשלת ישראל "להסיר באופן מיידי את המצור על עזה" ולהבטיח את אספקת הסיוע ההומניטרי לתושבי הרצועה.

האמירות של ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס על כך ש"ישראל היא מדינת רצח עם" וראש הממשלה הנורבגי יונאס גר סטיורה כי ישראל משתמשת "בהרעבה כנשק מלחמתי" פחות הפריעו לישראל כי מדובר במדינות אשר מעבירות על ישראל ביקורת ללא הפסקה, אולם בשבועיים האחרונים הלחץ על ירושלים מתחיל לגבור בעקבות אמירות של גורמים בכירים במדינות המיודדות עם ישראל. נשיא צרפת עמנואל מקרון אמנם מבקר את ישראל מזה תקופה ארוכה, ואף מאיים להכריז על הכרה במדינה פלשתינית בחודש הבא, אולם הביקורת שלו בתקופה האחרונה עלתה מדרגה באופן משמעותי.

לפני כשבוע הוא אף ציין כי "המדיניות של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בעזה היא מבישה". בחודש אפריל ציין נשיא צרפת כי ישראל מבצעת פשעים בעזה. כזכור, בשנה שעברה היה זה הנשיא מקרון שקרא להפסיק לספק לישראל נשק במלחמה בעזה ואף ביטל את השתתפותן של חברות ישראליות בירידי הנשק הנחשבים בעולם בגלל המלחמה.

נשיא צרפת עמנואל מקרון, צילום: REUTERS

אמירותיו של הנשיא מקרון יצרו חוסר נוחות שרק הולך ומתגבר אחרי שאנטוניו טאיאני, שר החוץ של איטליה, מדינה הנחשבת כידידה של ישראל, התייחס לפני יומיים להרחבת הלחימה ברצועת עזה, ואמר כי "אנחנו חייבים לומר לממשלה בישראל שהיא חייבת להפסיק עם התקיפות. אנחנו לא רוצים לראות עוד את האוכלוסייה הפלשתינית סובלת". טאיאני אמנם ציין כי יש להחזיר את החטופים וכי חמאס הוא הגורם התוקף באירוע אך ההתבטאות שלו הראתה כי משב הרוח מצד מדינות האיחוד האירופי נוטה לרעת ישראל.

עדות נוספת לכך התקבלה משורה של התבטאויות מצד שר החוץ של הולנד, קספר ואלדקמפ שכבר הביע את רצונו לבחון מחדש את הסכם האסוציאציה המאגד את יחסי האיחוד האירופי וישראל מאחר וישראל "מרעיבה את הפלשתינים ומפרה את החוק הבינלאומי". התבטאות חריגה יחסית ממדינה שיש בה ממשלת ימין שלכאורה הינה ידידה של ישראל אשר בעקבותיה מגיעה גם הפעולה החריגה של שר החוץ ההולנדי שיעלה כאמור את הבקשה לדיון מחר במסגרת המפגש.
ביקורת חריפה נשמעת גם מבלגיה לאחר ששר החוץ מקסים פרבו מוביל קו אנטי ישראלי המנוגד לקו הפרו ישראלי אותם מובילים ראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה החדשה שהושבעה לאחרונה במדינה.

בישראל מתכננים מאבק

מאחר ואירופה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל והכלכלה הישראלית נשענת רבות על אירופה, בישראל לוקחים ברצינות את הזירה האירופית. גם אם בישראל לא יודו בכך, בירושלים יש חשש מההחלטות שעשויות להילקח במהלך מפגש שרי החוץ של 27 מדינות האיחוד שיתקיים מחר. כאמור, אחת ההחלטות שמספר המדינות הביקורתיות כלפי ישראל מעוניינות היא פתיחת הדיון הנוגע לשאלה באם ישראל מחויבת לערכים של זכויות אדם ולעקרונות דמוקרטיים במסגרת המלחמה בעזה והיחס לפלשתינים, בדגש על המצב ההומניטרי בעזה.

ההצעה הזאת שהולנד יחד עם יריבות ישראל באיחוד האירופי מנסות לקדם היא שלב בתוך דיון גדול יותר על הסכם האסוציאציה המאגד את כל ההסכמים של האיחוד עם ישראל. במסגרת אותו הסכם חתמה ישראל על מסמך שבין היתר היא מצהירה בו שהיא מחויבת לזכויות אדם. במידה וישראל לא עומדת בהגדרה זו, כפי שטוענות מספר מדינות, הרי שההסכם בטל. כדי לקבל החלטה כזאת דרמטית יש לייצר הסכמה של 27 מדינות האיחוד שיצביעו פה אחד נגד ישראל כי ההסכם יבוטל. אולם, התמיכה בישראל מצד מדינות כמו הונגריה, צ'כיה ואפילו גרמניה ואוסטריה יטרפדו ניסיון שכזה. ועדיין, סחף אפשרי של מדינות רבות באירופה שיפנו נגד ישראל עלול לייצר סנקציות מקומיות נגד ישראל מצד מדינות אירופאית שיהפכו את ישראל למדינה שיהיה קשה לממשלות באירופה לשתף איתן פעולה.

גדעון סער, צילום: AFP

כדי לעצור את הסחף הזה מייצרת ישראל מאמצים דיפלומטיים משמעותיים הכוללים תדרוכים מצד בכירי משרד החוץ, שיחות עם שרי חוץ מכל אירופה אותן מבצע שר החוץ גדעון סער בעצמו ופעולות דיפלומטיות בכל המישורים. ההכרזה הישראלית על כך שהיא מאפשרת להעביר סיוע הומניטרי לפלשתינים עד שהאמריקאים יקחו אחריות על כך, תסייע לא רק לישראל בדיון שיתקיים מחר בקרב מדינות האיחוד, אלא גם לידידות של ישראל שרוצות להגן עלינו מפני מדינות עוינות.

למרות התמיכה שישראל קיבלה באירוויזיון, אסור לטעות ולחשוב שחלק גדול מאירופה בעדנו. התמונות המוקרנות באמצעי התקשורת באירופה הן לא התמונות שרואים בישראל והילדים המתים בעזה מייצרים רגש עז נגד ישראל שמשכיח את העובדה שלא ישראל היא זו שיזמה את המלחמה, ושחמאס הוא זה שמשתמש בילדים כמגן אנושי, עובדות והקשר שהתקשורת האירופית לא מציינת פעמים רבות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...