אירופה בוחרת: הימין ילחם על השלטון ברומניה, פולין ופורטוגל

רומניה יוצאת היום (ראשון) לבחירות הנשיאותיות הכי מתוחות ושנויות במחלוקת מאז נפילת השלטון הקומוניסטי במדינה בשנות ה-80. מדובר בסיבוב הצבעה שני וצמוד בין מנהיג הימין הפופוליסטי במדינה ג'ורג' סימיון.

סימיון החליף את קלין ג'ורג'סקו, שמועמדותו נפסלה על ידי בית המשפט העליון במדינה בעקבות פרשה של התערבות רוסית בקמפיין הבחירות. סימיון מתמודד עם קמפיין שקורא ל"החזרת הריבונות, של המדינה הרומנית מידי בתי המשפט, האיחוד האירופי ופקידי השלטון.

מולו מתייצב ניקושור דן, מועמד המחנה הליברלי אך לא זה שנתמך בתחילה על ידי הממשלה, השייכת לחוגי השמאל-מרכז. דן, בן 55, כיהן כראש עיריית בוקרשט ונחשב תומך באיחוד האירופי ובסדר הליברלי במדינה. בתוצאות הסיבוב הראשון פיגר דן אחרי סימיון בכמעט 20 אחוזים וכעת הסקרים מנבאים מירוץ צמוד.

שיעור ההצבעה במדינה בסיבוב השני גבוה מאוד ועד שעה 13:00 בצהריים נרשמו 31.93 אחוזי הצבעה, עליה של 8 אחוזים מאז שנת 2009. שיעורי הצבעה גבוהים נרשמו גם בקרב אזרחי חוץ ברחבי העולם, דבר שעשוי להצביע על יתרון למועמד הליברלי.

שני המועמדים סיפקו בשבוע שעבר הצצה מעניינת למדיניות שלהם כלפי ישראל. דן נשאל במהלך עימות טלוויזיוני עם יריבו סימיון האם יאפשר לראש הממשלה נתניהו לבקר במדינה חרף צו המעצר התלוי מעליו מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. "מאודח שובל שמור על יחסים טובים ושיתוף פעולה עם ישראל, אך ביקורו של נתניהו לא יכול להתקיים כל עוד הצווים קיימים", אמר דן. מנגד השיב סימיון כי אין גזירה שווה בין נשיא רוסיה פוטין ונתניהו וכי הוא יאפשר לראש הממשלה הישראלי לבקר במדינה.

גם פולין תכריע

בניגוד לרומניה, פולין נמצאת בסיבוב הראשון של בחירות לנשיאות, כשהמומנטום נמצא בצידו של מועמד הקואליציה הליברלית, רפאל טשאשקובסקי, שמוביל בסקרים ובעל סיכוי משמעותי לנצח גם בסיבוב השני של ההצבעה.

טשאשקובסקי, ראש עיריית ורשה הבירה המזוהה עם מפלגת השלטון של טוסק מהמרכז-שמאל, מוביל בסקרי דעת הקהל במרוץ להחליף את דודה, שכיהן שתי קדנציות ואינו רשאי להתמודד שוב.

המתחרה העיקרי שלו הוא קרול נברוצקי, בעל ברית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שכמו דודה לפניו הוא המועמד הנבחר של מפלגת "חוק וצדק" (PiS) הפופוליסטית מהימין הקיצוני, שהתנגדה בחריפות לסדר היום של טוסק. נברוצקי הביע תמיכה רבה בטראמפ וביקר בבית הלבן כדי להיפגש עם הנשיא בתחילת החודש.

טוסק מתמודד עם רגע מכריע בדרך הפוליטי שלו, ושל הקואליציה שהביאה אותו לשלטון.  ארמון הנשיאות היה המעוז הפוליטי האחרון של מפלגת PiS, שניהלה קמפיין בן שמונה שנים נגד מה שהיא רואה כ"שלטון הפקידים" של על מערכת המשפט, התקשורת והמוסדות התרבותיים במדינה לפני שטוסק הדיח את ממשלתם בסוף 2023.

טוסק יישר קו מחדש בין ורשה לבריסל, שם מנהיגים עמיתים הציגו אותו כמודל לניקוי מדינה מפופוליזם, בזמן שרוב המנהיגים המרכזיים ביבשת נכנעים להתנגדות מהימין.

דודה השתמש בחופשיות בזכות הווטו הנשיאותית, וחסם מספר ניסיונות של טוסק לפרק את מורשת הטרנספורמציה של מפלגת PiS במדינה הפולנית, כולל רפורמות משפטיות שהיו אבן פינה בסדר היום של טוסק. הוא גם עיכב התקדמות בחוקים הקשורים לפשעי שנאה ונגישות לאמצעי מניעה, אם על ידי הטלת וטו על חוקים או שליחתם למבוי סתום משפטי.

כעת, הסקרים חוזים כי אף אחד מ-13 המועמדים לנשיאות, כולל אלו של מפלגת השלטון ומפלגת האופוזיציה, לא יצליחו להגיע ל-50 אחוז הדרושים על מנת להיבחר כבר בסיבוב הראשון. רפאל טשאשקובסקי מוביל ברוב הסקרים בסיבוב השני, שצפוי להתקיים בתחילת חודש יוני, אך הניצחון רחוק מלהיות מובטח לו.

פורטוגל מחפשת יציבות

אזרחי פורטוגל מצביעים היום בפעם השלישית מזה שלש שנים לאחר שממשלת המיעוט השברירית בראשותו של לואיס מונטנגרו קרסה בעקבות הצבעת אי אמון שנערכה לפני כחודשיים בפרלמנט הפורטוגלי. הרקע לפירוק הממשלה הוא חשד כי ראש הממשלה ניצל לכאורה את מעמדו כדי לייצר רווחים לחברה משפחתית שהייתה בעבר בבעלותו.

רק לפני שנה וחודשיים הימין הפוליטי בפורטוגל זכה לניצחון מרשים כאשר רשימת "הברית הדמוקרטית" (AD) המורכבת ממספר מפלגות ימין בראשות ראש הממשלה הנוכחי לואיס מונטנגרו, הפכה למפלגה הגדולה במדינה, תוך שהיא עוקפת את מפלגת השמאל מרכז (PS) ששלטה במדינה במשך שנים. במקביל, מפלגת "צ'גה" הנחשבת כמפלגת ימין פופוליסטי הגיעה ליותר מ - 18% תמיכה והגדילה את כוחה מ 12 מושבים בפרלמנט ל 50 מושבים בפרלמנט שמונה סך הכל 230 מושבים. אולם, על אף שהבחירות הראו כי פורטוגל נוטה בבירור ימינה, ראש הממשלה מונטנגרו החליט שלא להקים קואליציה עם מפלגת "צ'גה" בעקבות המדיניות הלאומנית שלה, הכוללת בין היתר רצון להקשיח באופן משמעותי את מדיניות ההגירה. ממשלת המיעוט שהוא הקים אשר נתמכה על ידי מפלגות הימין והמרכז הצליחה להעביר תקציב, אולם על אף שהיה נראה שממשלה זו תשרוד למשך זמן רב יותר, היא קרסה כאמור.

כעת, לפי סקרי דעת קהל עדכניים, נראה כי "הברית הדמוקרטית" של מונטנגרו (AD) גרפה את מירב הקולות וצפויה אף להתחזק עוד יותר מבחינת מספר המושבים בפרלמנט בהשוואה לבחירות הקודמות, אם כי נראה שהמפלגה לא תצליח לבדה להגיע לרוב פרלמנטרי. המשמעות היא שחוסר היציבות במדינה עשוי להימשך גם אחרי הבחירות הללו. יריבתה הקבועה של AD, המפלגה הסוציאליסטית (PS) מהמרכז-שמאל, צפויה להיחלש עוד יותר לפני סקרים עדכניים ולקבל מעט פחות מ 27%, ירידה של כמעט שני אחוזים בהשוואה לבחירות הקודמות, בעוד מפלגת "הברית הדמוקרטית" צפויה לקבל כ 31%, כלומר עליה של כ 1.5% בהשוואה לבחירות שנערכו לפני קצת מעל לשנה.

אחת הסיבות לאי היציבות הפוליטית במדינה היא הצלחתה של מפלגת הימין הלאומנית - שמרנית "צ'גה" שלפי הסקרים מגיעה ל 18.3%, עליה של כ – 0.3% מהבחירות הקודמות. על אף העליה הקלה, היציבות של מפלגת הימין מראה שהיא כאן כדי להישאר ונראה שהיא לכל הפחות תשמור על כוחה האלקטורלי. מצב זה צפוי להעמיד את ממשלת מונטנגרו בפני מצב לא פשוט, מחד הוכח כי ממשלות המיעוט מייצרות אי יציבות במדינה בת 10.6 מיליון התושבים. מאידך, כל מפלגות המרכז במדינה אינן מוכנות לשבת בקואליציה עם מפלגת הימין "צ'גה" כך שקשה להגיע לרוב קואליציוני בלעדי המפלגה.

פורטוגל היא אחת מהמדינות העניות ביותר במערב אירופה והיא סובלת ממשבר דיור חמור ואתגר משמעותי הנובע מיוקר המחיה שרק הולך וגדל ומקשה מאוד על תשובי המדינה. במקביל, פורטוגל חוותה עלייה חדה בהגירה עם כ-500,000 מהגרים שהגיעו למדינה בשנים האחרונות, רבים מהם ברזילאים ומהגרים ממדינות אסייתיות שעובדים בענפי התיירות והחקלאות. אולם, במדינה ישנם גם מהגרים לא חוקיים רבים, כולל ממדינות מוסלמיות, ורק לפני כשבועיים הודיעה הממשלה היוצאת שהיא מגרשת כ-18,000 זרים החיים במדינה ללא אישור.