סקר מקיף וייחודי שנערך בקרב תושבי המדינות המרכזיות באירופה מגלה ממצאים מטרידים לגבי התפיסות שלהם בנושאים הקשורים ליהודי היבשת, לאנטישמיות וגם לישראל. לפי המדגם המייצג את הדעות של אזרחים המתגוררים בכמה מהמדינות המרכזיות ביבשת, האירופים לא ממש מתעניינים במלחמה באנטישמיות, אחוז לא מבוטל מאשימים במישרין את היהודים המתגוררים בארצם במלחמה בעזה, ורבים מהם חושבים שלתקשורת יש חלק גדול בשנאה המובעת כלפי יהודים.
הסקר שבוצע לבקשת "איגוד הארגונים היהודים באירופה" (EJA) בראשות הרב מנחם מרגולין ונערך על ידי חברת הסקרים האירופית המובילה IPSOS בקרב 4400 נשאלים מגרמניה, צרפת, בריטניה, ספרד, הולנד ובלגיה, מגלה בין היתר אילו מבין המדינות נחשבות כנוחות ליהודים, ואילו ממש עוינות.
עורכי הסקר דירגו את שש המדינות שנבדקו לפי רמת התמיכה והביטחון שהן מעניקות לקהילות היהודיות. התמונה העולה היא של יבשת מפולגת: במקום הראשון נמצאת בריטניה אשר בשכלול כלל היבטי הסקר נמצא כי היא המדינה התומכת ביותר ביהודים. 48% מאזרחי הממלכה תומכים בפעולה ממשלתית נגד אנטישמיות, קיים שיעור נמוך של האשמת יהודים במלחמה, וקיימת תחושת נוחות גבוהה כלפי יהודים. במקום השני נמצאת צרפת שבה התוצאות מראות על דעות מנוגדות באופן משמעותי. מצד אחד, שיעור גבוה מאזרחי המדינה מתנגדים להאשמות אנטישמיות, אך מצד שני רבים מאזרחי המדינה מאשימים את ישראל במלחמה ומייחסים לפעולותיה אחריות רבה לאיבה כלפי יהודים.
במקום השלישי נמצאת הולנד שבה הציבור מביע דאגה רבה מהתפקיד של התקשורת בהפצת אנטישמיות, אך התמיכה בפעולות מעשיות למיגור התופעה נותרת מתונה.
במקום הרביעי נמצאת גרמניה אשר מגיבה באיטיות לתופעת האנטישמיות. 52% מהאזרחים במדינה רואים בתקשורת גורם מחמיר לאנטישמיות, אך הממשל אינו מעניק לנושא עדיפות פוליטית גבוהה.
במקום החמישי נמצאת ספרד שבה המצב מדאיג במיוחד. בספרד קיים שיעור ההאשמה הגבוה ביותר כלפי יהודים לצד היעדר תמיכה ציבורית בפעולה ממשלתית למיגור האנטישמיות. או במילים אחרות, האנטישמיות מרקיעה שחקים ולאף אחד לא באמת איכפת שזה המצב. במקום האחרון מבין ששת המדינות נמצאת בלגיה שהיא המדינה העוינת ביותר. הנתונים שנאספו במשאל מעידים על תחושת ניכור גבוהה כלפי יהודים ותמיכה מזערית בהתערבות ממשלתית.
ממצאי הסקר גילו עוד הרבה פרטים אשר משקפים את העמדות של אזרחי היבשת כלפי יהודים וישראל, והתוצאות כאמור, לא מעודדות. 82% מכלל הנשאלים אמרו כי אינם רואים חשיבות בתעדוף המאבק באנטישמיות. דבר אשר יכול להסביר את המאבק הפושר באנטישמיות של רוב מדינות אירופה, שככל הנראה מבינות שמיגור האנטישמיות לא מביא קולות בקלפי.
65.4% מהאירופים סבורים שהמלחמה במזרח התיכון השפיעה על תפיסות הציבור כלפי יהודים במדינותיהם. 55% טוענים שהתפיסה כלפי יהודים הורעה – בעיקר בצרפת ובגרמניה.
הנתונים גם מוכיחים את מה שיהודי אירופה מרגישים: כאשר יש מלחמה בישראל, יהדות אירופה נכנסת לכוננות שמובעת לא רק בתמיכה במדינת היהודים, אלא גם לכוננות מתוך חשש שהזעם על ישראל, שפעמים רבות נובע מאנטישמיות, יתפרץ גם על יהודי היבשת. וכך, 20.4% מהאירופים מאשימים במפורש את היהודים בארצם באחריות למלחמה, כאשר בספרד הנתון מגיע ל־24%, הגבוה ביותר מבין שש המדינות שנבדקו.
הסקר גם מראה שצעירי אירופה, אשר רבים מהם הצביעו בבחירות האחרונות במדינתם למפלגות פופוליסטיות מימין ומשמאל, מכירים היטב את נושא האנטישמיות. 28% מהאירופים בגילי 18–24 השתתפו או נחשפו לאמירות אנטישמיות שהוסוו כביקורת על ישראל. לרוב – במקום העבודה (48%), אחר כך בשיחות עם חברים ובני משפחה, ובמרחב הציבורי והדיגיטלי.
49.3% מכלל המשיבים סבורים שהסיקור התקשורתי של הסכסוך הישראלי־פלשתיני פוגע בקהילות היהודיות המקומיות. התחושה הזו חזקה במיוחד בהולנד (62.6%) ובגרמניה (52.3%). כאמור, רק 18.4% מהאירופים רואים באנטישמיות עדיפות לאומית, אולם כאשר הסוגיה מוצגת כעניין של ביטחון אישי והגנה אזרחית – התמיכה מזנקת ל־40.3%. למעשה, 70.8% תומכים באבטחה מוגברת לקהילות יהודיות בעוד 66.9% תומכים בהרחבת הפעילויות החינוכיות כדי להיאבק באנטישמיות.
יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה EJA, הרב מנחם מרגולין, חשף את הממצאים בפתיחת הכינוס השנתי של EJA שנפתח הבוקר במדריד, ספרד, בהשתתפות יותר מ־150 מנהיגים יהודיים, מקבלי החלטות ונציגי חברה אזרחית, תחת הכותרת: "לבנות או לעזוב? זמן ההכרעה של יהדות אירופה".
במהלך הצגת הסקר הדגיש הרב מרגולין: "אנטי־ציונות ואנטישמיות הן שני צדדים של אותו מטבע. אירופה מייבאת שנאה, והסכסוך הישראלי-פלשתיני ואירועי שבעה באוקטובר שימשו זרז. התוצאה היא גל חדש של נרטיבים אנטי־יהודיים שמתפשטים במהירות בערים ברחבי היבשת. מרבית המנהיגים הפוליטיים, נשיאי האוניברסיטאות והתקשורת ממשיכים להתחמק מהשיח הזה – וכל זמן שהם שותקים, האנטישמיות הופכת לנורמה, והמחיר שמשלמים יהודי אירופה הולך וגדל. הנתונים הינם חד־משמעיים: המתחים הגיאופוליטיים חודרים לתוך המרקם החברתי של היבשת וקהילות יהודיות הן הראשונות לשלם את המחיר. השאלה איננה מה קורה, אלא האם הממשלות יגיבו לפני שיהיה מאוחר מדי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו