חרקיב. שריפה בעקבות פגיעת כטב"ם רוסי. צילום: רויטרס

זלנסקי יישר קו עם טראמפ, והציב אתגר לנשיא רוסיה

נראה שנשיא אוקראינה החליט לקחת את היוזמה של פוטין שהושמעה בלילה שבין שבת לראשון, ולהפוך אותה לכלי בארסנל שלו

קצב האירועים בזירת אוקראינה־רוסיה הפך אמש למסחרר: אחרי שנשיא ארה"ב נסוג לפתע מדרישתו להפסקת אש של 30 יום ודרש לפתע שזלנסקי ייעתר לקריאה הרוסית לשיחות ישירות באיסטנבול, הפתיע נשיא אוקראינה ומסר שהוא מוכן להגיע לטורקיה, אם האש תינצר – ופוטין יגיע לטורקיה אישית.

"אנחנו מחכים להפסקת אש מלאה וממושכת, כדי לספק בסיס הכרחי לדיפלומטיה", כתב זלנסקי. "אין טעם להמשיך את ההרג. ואני אחכה לפוטין בטורקיה ביום חמישי. באופן אישי. מקווה שהפעם הרוסים לא יחפשו תירוצים".

רשתות חברתיות

ההסכמה של זלנסקי להיפגש עם פוטין היא מהלך דיפלומטי מפתיע, אך כזה שנועד להחזיר לקייב את ההובלה. למעשה, נראה שנשיא אוקראינה החליט לקחת את היוזמה של פוטין שהושמעה בלילה שבין שבת לראשון ולהפוך אותה לכלי בארסנל שלו עצמו.

בכך גם הצליח זלנסקי ליישר קו עם טראמפ, בדרישתו מאוקראינה להיפגש עם הרוסים זנח את האולטימטום שהוא עצמו גיבה רק יממה מוקדם יותר (הפסקת אש ל-30 יום, ולא – סנקציות חדשות), וגם הציב כעת אתגר לנשיא הרוסי עצמו.

פוטין והרמטכ"ל הרוסי גרסימוב בקרמלין, צילום: אי.פי.אי

ומה בדיוק הציע השליט הרוסי? אחרי הצבת האולטימטום האירופי-אוקראיני (בגיבוי טראמפ) בשבת, פוטין לא יכול היה לדחות אותו בפומבי כדי לא להרגיז מדי את טראמפ – אך גם לא יכול היה להסכים לאולטימטום. על כן עשה את מה שרוסיה מצטיינת בו: לדבר על שלום בתור אמצעי להמשך המלחמה.

חידוש השיחות הישירות

מול עיתונאים שהוזמנו לקרמלין באישון לילה, הציע פוטין לחדש את השיחות הישירות עם קייב במקום שבו הופסקו באביב 2022 באיסטנבול כדי להסיר את "הסיבות הראשוניות לסכסוך". אמנם לנשיא טורקיה ארדואן מעמד מיוחד הן אצל זלנסקי והן אצל פוטין, אולם הסיבה העיקרית לבחירה באיסטנבול נוגעת בעניין אחר: קידום הנרטיב על הסרבנות האוקראינית ורצון להמשיך בשיחות בכאילו. מעט רקע: בקרמלין אוהבים לטעון שבשיחות איסטנבול המקוריות "הושגו הסכמות" אולם אוקראינה כביכול נסוגה מהן וזאת בלחץ "מפעיליה המערביים". בפועל, לא היה הסכמות כי רוסיה הביאה לאיסטנבול מסמך שהיה דרישה לכניעה בהשהייה.   

קייב הסכימה אז למעמד ניטרלי לצמצום מסוים של הצבא, וכן ל"דיונים על מעמד קרים" במשך 15 שנה (כנראה מתוך תקווה שפוטין ימות עד אז), אבל גם דרשה ערבויות ביטחוניות יעילות ותקפות.

רוסיה הטילה וטו, והאוקראינים הבינו שכל השיחות האלה אינן אלא משיכת זמן. גם כעת בקרמלין יזמו את שיחות איסטנבול כדי למשוך זמן ולבסוף להציג את אוקראינה כסרבנית אם לא תגיע אליהן.

התנעת מהלכים?

ואף שגם כעת אין לשיחות באיסטנבול שום תוחלת ניכרת לעין (הצדדים מחזיקים בעמדות הפוכות מה צריך להיות קודם: הפסקת אש או שיחות שלום), המהלך של זלנסקי – אימוץ ההצעה להיפגש, אבל אישית עם פוטין ותוך דרישה לקיים את הפסקת האש (שזוכה לגיבוי של ראשי המדינות במערב ושל נשיא טורקיה ארדואן) – מאיץ את האירועים סביב המו"מ, עשוי לחשוף את כוונות הרוסים ואולי אפילו להניע תהליכים דיפלומטיים מרחיקי לכת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...